בסקירות הקודמות הצגנו כי פעילות העשרה בתוך יום הלימודים וחברוּת בקבוצות לאחר פעילות בית הספר נתפסות כבעלות השפעה חיובית על רווחתם הנפשית ועל התפתחותם האישית של תלמידים. בסקירה היומית הנוכחית נעמיק בבחינת התרומה של פעילויות העשרה תוך התייחסות למשתנים מתווכים ומתערבים שלא הוזכרו בסקירות קודמות. במאמר הראשון הוסיפו בלגוואר ועמיתיו לידוע על הגורמים המשפיעים על תרומה זו ועל המנגנונים שבהם היא מתקיימת (בדגש על גיל המשתתפים, מגדר, וחתך סוציו-אקונומי). במאמר השני בחנו באקלי ולי את ההשפעה של השתתפות בפעילויות העשרה מזווית רחבה יותר מאשר רווחה נפשית או הישגים לימודיים, תוך התייחסות למושג "חוויית החיים" של תלמידים (lived student experience).
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
התייחסות להשכלת הורים: מבחינת תרומה להישגים לימודיים, כדאי לשים לב לתרומתה הרבה יותר של פעילות העשרה עבור תלמידים שהשכלת ההורים שלהם נמוכה.
מחקרים אקדמים אמפיריים מצאו כי השתתפות בפעילות העשרה (פעילויות חוץ־קוריקולריות) תורמת להישגים הלימודיים של המשתתפים. אולם עדיין לא ידוע מספיק על הגורמים המשפיעים על קשר זה ועל המנגנונים שבהם הוא מתקיים. לא ידוע מספיק גם בנוגע לדרך שבה המאפיינים האישיים והחברתיים של פרטים משפיעים על תרומה זו או בנוגע לסוגי הספורט הספציפיים המשפיעים על תלמידים שונים.
במאמר שיסוכם בעמודים שלהלן ביקשו אלווארו בלגוואר ושותפיו לכתיבה לפענח חלק מהתשובות לשאלות הללו על ידי איסוף מידע על מאפיינים שונים של תלמידים שעוסקים בספורט ועל ההשפעה של העיסוק בספורט על הישגיהם הלימודיים של אותם תלמידים.
כדי לעשות כן, השתמשו הכותבים בנתונים שנאספו מ־1,148 תלמידים (מתבגרים בגילים 18-12) שנבחרו באקראי מעשרה בתי ספר שונים ברחבי מחוז סראגוסה שבספרד. בסקר נאספו נתונים דמוגרפיים (מין והשכלת ההורים), נתונים על השתתפות בספורט אישי או קבוצתי, נתונים על השתתפות בפעילויות העשרה בתחום אומנות וקריאה ונתונים על הישגיהם הלימודיים של המשתתפים. לאחר איסוף הנתונים הוכנסו התוצאות למודל לבחינת הקשרים הסטטיסטיים בין המשתנים השונים.
בדומה לממצאים ממחקרים קודמים (כולל כאלו שנסקרו במקבץ סקירות זה), גם במחקר הנוכחי נמצא קשר חיובי בין השתתפות בפעולות העשרה לבין שיפור בהישגים הלימודיים. עם זאת, נמצא כי ההשתתפות בפעילויות ספורט תחרותיות הייתה קשורה למידה רבה יותר של צריכת אלכוהול. בהתאם להשערה הראשונית של החוקרים, נמצא כי ההשפעה של השתתפות בפעילויות חוץ־לימודיות על הישגים אקדמיים תלויה בכמה משתנים נוספים, והיא משתנה בהתאם להם.
ראשית, התרומה של פעילויות ההעשרה להישגי מתבגרים ולהתפתחותם שונה בהתאם לגיל המתבגרים. בשלבים מוקדמים של גיל ההתבגרות, נטו המתבגרים להשתתף במגוון רחב יותר של פעילויות. בגיל זה היקף הפעילויות שהשתתפו בהן השפיע באופן משמעותי יותר על התרומה של הפעילויות הללו להישגיהם הלימודיים. הכותבים משערים כי הסיבה לכך היא החשיבות הרבה שישנה לחקירה של תחומי עניין מגוונים ושל קבוצות חברתיות מגוונות בגיל ההתבגרות המוקדם. בגילים מאוחרים יותר נמצא כי מתבגרים נטו להתמקד במספר קטן יותר של פעילויות, אולם השקיעו בהן יותר. בהתחשב בכך, המגוון וההיקף של הפעילויות הופכים בגיל ההתבגרות המאוחר לפחות משמעותיים.
שנית, נמצא כי תלמידים בנים מתייחסים באופן שונה לפעילויות העשרה מאשר תלמידות בנות, וכי התרומה של פעילויות ההעשרה משתנה בהתאם למגדר המשתתף. מחד, בנות נוטות להשתתף יותר מבנים בכל פעילויות ההעשרה שנבחנו, למעט פעילויות ספורט. נוסף על כך, התרומה של ההשתתפות בפעילויות העשרה באופן כללי נטתה להיות משמעותית יותר אצל בנים. אולם כשפירקו השתתפות זו לפי סוגי הפעילויות, נמצא שבחלק מהפעילויות הייתה התמונה הפוכה. כך למשל, בנות שהשתתפו בפעילויות הקשורות לקריאה הושפעו מהן יותר מאשר בנים שהשתתפו בפעילויות כאלו.
לבסוף, נמצא כי הרקע החברתי-כלכלי של המתבגרים, כפי שהוא מיוצג על ידי השכלת ההורים, השפיע גם הוא על היקף ההשתתפות שלהם ועל תרומתה להישגיהם הלימודיים. נמצא כי צעירים שהגיעו מרקע חברתי-כלכלי גבוה יותר נטו יותר להשתתף בפעילויות העשרה ולהתמיד יותר בפעילויות אלה. לבסוף, נמצא כי השתתפות רבה יותר בפעילויות העשרה הייתה "גורם מגן", שאפשר לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש יותר להגיע להישגים לימודיים דומים לאלו של עמיתיהם מרקע חזק יותר.
שלוש עצות מעשיות לאנשי חינוך
פעילויות העשרה הן חלק בלתי־נפרד מהנוף הבית ספרי והאוניברסיטאי של ימינו. מחקרים רבים הראו באופן עקבי קשרים בין השתתפות בפעילויות העשרה לבין שיפור בהישגים הלימודיים, בכישורים החברתיים וברווחה הפסיכולוגית של המשתתפים. עם זאת, לתפיסתם של פטריק באקלי ופול לי, כותבי המאמר, תועלות אלו אינן ממצות את ההשפעה של פעילויות ההעשרה על חיי התלמידים, שכן פעילויות העשרה משפיעות גם על חוויות החיים של תלמידים (lived student experience).
כדי לבחון את ההשפעה של פעילויות אלה על חוויית החיים של תלמידים, ערכו באקלי ולי מחקר ובו הועבר שאלון מקוון פתוח ל־849 תלמידים. בשאלון התבקשו התלמידים לכתוב מה הם אהבו ולא אהבו לגבי השתתפותם בפעילויות העשרה וכיצד השתתפותם זו הייתה משמעותית עבורם מבחינה אישית. בשלב הבא, נותחו התשובות של התלמידים, המידע בהם קודד, והוצאו ממנו התייחסויות התלמידים לחוויית החיים שלהם ולהשפעה של הפעילויות עליה. לבסוף, עברו הנתונים שקודדו ניתוח סטטיסטי.
מממצאי הסקר עולות מגוון של תועלות הטמונות בהשתתפות בפעילויות העשרה. במישור החברתי, התלמידים הרגישו שהפעילויות סייעו להם לבנות קשרים חברתיים ורשתות חברתיות, והגבירו את תחושת השייכות שלהם למוסד. הפעילויות הללו גם סיפקו להם תחושה של תרומה לקהילה וגרמו להם לחוש שהם משפיעים באופן חיובי על החיים בסביבתם.
במישור הרגשי–פסיכולוגי, דיווחו משתתפי המחקר כי ההשתתפות בפעילויות העשרה סיפקה להם מקום לפרוק את הלחצים שנצברו אצלם במהלך הלימודים ולקבל תמיכה רגשית מצד עמיתיהם. תלמידים רבים דיווחו כי ההשתתפות הביאה לשיפור בביטחון העצמי ובתפיסה העצמית שלהם, והגבירה את רווחתם הנפשית.
לבסוף, במישור הכישורים וההתפתחות האישית, דיווחו רבים ממשתתפי המחקר כי השתתפותם בפעילויות העשרה עזרה להם לפתח כישורי מנהיגות, הגבירה את כישורי התקשורת שלהם, ותמכה בבניית כישורי עבודת הצוות שלהם. כמו כן, רבים מהתלמידים שהשתתפו בפעילויות הללו תפסו אותן כהזדמנויות לצמיחה ולהתפתחות אישית, ודיווחו כי הם נהנים מהאתגרים שהם עומדים בהם במהלכן.
קושי אחד משמעותי שהתגלה בנוגע לפעילויות ההעשרה היה הצורך לתכנן את לוח הזמנים השבועי. תלמידים רבים ציינו כי הם חווים קשיים באיזון בין: השתתפות בפעילויות ההעשרה, שמירה על חייהם החברתיים, השתתפות בשיעורים עצמם וביצוע מספק של מטלות הקריאה והכתיבה מטעם מוסד הלימודים.
שלוש עצות מעשיות לאנשי חינוך
חשיבות הקשרים החברתיים: מומלץ להבין ולהעריך את החשיבות של קשרים חברתיים שנוצרים במהלך פעילויות חוץ-לימודיות ולקדם תוכניות ופעילויות עבור סטודנטים לבניית קהילה ולפיתוח תחושת שייכות למוסד הלימודים.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
