16.05.2024

שימור מורים ומניעת נשירה

השתתפו בכתיבת הסקירה: עודד בושריאן, עדו ליטמנוביץ וענבר בוברובסקי

שימור מורות ומורים חדשים הוא אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני מערכות החינוך ומנהלי בתי ספר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תעסוק בשאלה כיצד ניתן לשמר מורות ומורים חדשים ולמנוע את נשירתם מהמערכת. המאמר הראשון בוחן אילו מאפיינים משותפים לבתי ספר בישראל שמצליחים לשמר לאורך זמן את המורות והמורים החדשים המגיעים אליהם. המאמר השני בוחן את עמדתם של מורים חדשים בטקסס, ארצות הברית, לגבי סוגי התמיכות שהם מקבלים מטעם מחוז החינוך ובית הספר בו הם מלמדים, וכן מטעם המוסד להכשרת מורים בו הוכשרו.

המלצות מרכזיות ליישום

  • להשקיע בטיפוח יחסי עבודה טובים בקרב צוות ההוראה
  • להקדיש זמן לחונכות מורים חדשים
  • ליווי וזמינות ההנהלה לקשיי המורים
  • להקצות איש קשר מצד המוסד האקדמי שהכשיר את המורים החדשים

סקירות קודמות בנושא שימור מורים

מניעת שחיקה והתמודות מורים בסיכון לטראומטיזציה משנית

https://madan.education/review-daily/0352/

דרכי תמיכה וליווי למורים חדשים

https://madan.education/review-daily/350/

חונכות מורים חדשים

https://madan.education/review-daily/349/

הכנת פרחי הוראה לאתגרי המקצוע

https://madan.education/review-daily/301/

 

שימור מורים חדשים: המשמעות והמדידה של תרבות בית ספרית

במאמר הנוכחי בוחנים זבלבסקי ושותפיו לכתיבה מהם המאפיינים של בתי ספר בישראל שמצליחים לשמר מורות ומורים חדשים המגיעים אליהם.

ניתוח של מבני תמיכה למורים צעירים

במאמר זה מבקשים המחברים להעריך באופן כמותי את תפיסותיהם של מורות ומורים חדשים לגבי תוכניות תמיכה בכניסה להוראה, על מפעילי התוכניות השונות והקשריהם השונים.

שימור מורים חדשים: המשמעות והמדידה של תרבות בית ספרית

Retaining novice teachers: The meaning and measure of ecological school culture construct

אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני מערכת החינוך בכלל, ומנהלי בית ספר בפרט, הוא שימור הסגל ובייחוד – המורות והמורים בתחילת דרכם. מחקרים מראים כי עשרות אחוזים מתוך  המורות והמורים הנכנסים מדי שנה למערכת, פורשים ממקצוע ההוראה בחמש השנים הראשונות לעבודתם. מורות ומורים אלו ניצבים בפני אתגרים מקצועיים שמורים וותיקים כבר התגברו עליהם בדרך כלל.

במאמר הנוכחי בוחנים זבלבסקי ושותפיו לכתיבה מהם המאפיינים של בתי ספר בישראל שמצליחים לשמר מורות ומורים חדשים המגיעים אליהם. על מנת לאתר את המאפיינים הללו, נקטו החוקרים בשיטת מחקר משולבת בעלת שני שלבים. בשלב הראשון נערך שימוש בשיטת מחקר איכותנית: החוקרים נערכו ראיונות עומק עם 20 מורות ומורים חדשים ועם 16 מנהלות ומנהלים. נוסף על כך כונסו ארבע קבוצות מיקוד של מורות ומורים ותיקים יותר, עימם באו המורים החדשים במגע. כל המראויינות והמראויינים הגיעו מ-16 בתי ספר בישראל. השאלות בראיונות ובקבוצות המיקוד נוסחו על פי המודל האקולוגי: לפי דגם זה כל אדם משתתף במעגלים שונים בחייו ויש לבחון אותם, כדי לאתר את ההשפעות השונות עליו.

על סמך התובנות שעלו בראיונות ובקבוצות המיקוד נוסח בשלב השני של המחקר, המסתמך על שיטת מחקר כמותנית, שאלון בן 49 פריטים. השאלון עסק בנושאים הקשורים לתקשורת בין עמיתים בבית הספר, לשיטות הפעולה הארגוניות בו, לקהילת המורים ולתנאי העבודה בבית הספר. השאלון הועבר ל-147 מורות ומורים מ-19 בתי ספר בישראל. הנתונים שנאספו נותחו סטטיסטית על מנת לאתר גורמים התורמים לשימור מורות ומורים חדשים.

בהתאם לממצאים הסטטיסטיים פיתחו זבלבסקי ושותפיו דגם, המתבסס על שלושה הבטים :פעולות חניכה (mentoring) למורות ולמורים חדשים; מערכת היחסים של מורות ומורים חדשים עם עמיתיהם בבית הספר; והיחסים בין המורות והמורים החדשים לצוות הניהול. דגם זה נועד להסביר מדוע מורות ומורים חדשים בוחרים להישאר בבית הספר ובמקצוע ההוראה, או לעזוב. זאת משום שנמצא מתאם סטטיסטי בינוני או חזק בין שימור המורות והמורים לבין כל אחד משלושת היבטים אלו, וכן נמצא מתאם בין שלושת הגורמים עצמם. במילים אחרות, בתי ספר שבהם נערכת חניכה יעילה, שבהם מערכת יחסים חיובית וחברית בתוך צוות ההוראה, ויחסים טובים בין המורות ומהורים לבין צוות הניהול, הם בעלי סיכוי רב באופן משמעותי לשמור על מורים חדשים מפני נשירה.

ניתוח של מבני תמיכה למורים צעירים

An analysis of effective support structures for novice teachers

על מנת להתמודד עם שיעור הנשירה הגבוה של מורים בתחילת דרכם, מפעילות מדינות רבות תכניות קליטה למשרה (induction) לצורך תמיכה במורות ומורים אלו. בארצות הברית, תכניות כאלו מופעלות על ידי בתי הספר, או על ידי מחוזות החינוך. בנוסף, מכללות להכשרת מורים מפעילות גם הן תכניות לתמיכה בפרחי ההוראה במעבר שלהם מהלימודים להוראה בפועל. במאמר זה מבקשים המחברים להעריך באופן כמותי את תפיסותיהם של מורות ומורים חדשים לגבי תכניות תמיכה אלו, על מפעיליהם והקשריהם השונים.

על מנת לבחון את העמדות הללו, נערך מחקר משולב בן שני שלבים. בשלב הראשון נערך סקר במדינת טקסס שבארצות הברית, בקרב 206 מורות ומורים בשנתם הראשונה להוראה. הם נשאלו על אודות קיומם ואיכותם של שלושה היבטים של קליטה למשרה שהם מקבלים מבית הספר, או ממחוז החינוך: חניכה על ידי מורה מנוסה, הזדמנויות לפיתוח מקצועי ותמיכה מנהלית. נוסף על כך, הם נשאלו גם על אודות התמיכה שמוענקת להם מטעם המוסד להכשרת מורים בו למדו – הכנות לקורסים באוניברסיטה, חניכה מקוונת ואיש או אשת קשר בין מוסד ההכשרה בו למדו לבין בית הספר בו הם מלמדים.

השלב השני של המחקר כלל ראיונות עומק של שישה מורים – שלושה שבחרו להישאר במקצוע ההוראה ושלושה שפרשו ממנו לאחר שנה.

מניתוח ממצאי הסקר עולה כי רוב המורות והמורים החדשים חשו, ששיתופי הפעולה והשיחות עם נשות צוות ואנשי צוות הוראה אחרים בבית ספרם, היו סוג התמיכה המועילה ביותר שקיבלו בבית הספר. סוג התמיכה השני ביעילותו לפי תושבות הסקר היה התמיכה המנהלתית שאיפשרה את הפיתוח המקצועי שלהם. מנגד, רוב המשיבות והמשיבים לסקר חשו כי ההכשרה המקצועית שניתנה להם מטעם בית הספר או המחוז לפני תחילת השנה לא הועילה להם. לגבי התמיכה שניתנה להם מטעם מוסד ההכשרה – לדעת מרבית המשיבים האפשרות ליצור את הקשר הראשוני עם בית הספר או עם המחוז באמצעות איש או אשת קשר מטעם מוסד ההכשרה להוראה, היא שהועילה ביותר. לאחריה, הם ציינו את הביקורים הראשונים בכיתה בה יועדו ללמד (ומאוחר יותר לימדו בפועל) וכן את את ההדרכה מטעם המנחה שלהם במוסד להכשרת המורים. הספרות המקצועית המקוונת שסופקה על ידי מוסד ההכשרה להוראה לאחר ההסמכה, נתפסה על ידי המשיבים לסקר בתור האמצעי הפחות מועיל שקיבלו מהמוסד.

שלושת המורים שבחרו להישאר בתחום ההוראה ורואיינו ציינו לחיוב את שלושת הסוגים של התמיכה שזכו לה מטעם בית הספר והמחוז: תמיכה מנהלתית, חניכה בכיתה ופיתוח מקצועי. לעומתם, שלושת המורים שפרשו מהמקצוע ציינו שלא זכו לתמיכה כלל – לא מטעם ההנהלה, לא ננשות ואנשי הצוות האחרים, ואף לא מההורים.[1] לגבי התמיכה מטעם מוסד הכשרת המורים, המורים שנותרו בתפקידם ציינו לטובה את התמיכה מצד איש הקשר בין מוסד ההכשרה לבין המוסד בו הם מלמדים בזמן הראיון, אולם ציינו שהלימודים לא הכינו אותם מספיק להוראה בפועל. המורים שפרשו ממקצוע ההוראה דווקא היו חיוביים יותר לגבי התמיכה מטעם מוסד ההכשרה להוראה: שלושתם ציינו לטובה את התמיכה מטעם איש הקשר, ושניים מתוכם גם צינו לטובה את ההכנה בלימודים והחומרים שסופקו מטעם האוניברסיטה.

[1] ההורים כלל לא הוזכרו בשאלות הריאיון אולם המרואיינים ציינו אותם מיוזמתם, כשחקנים חשובים שיכלו לסייע להם ולא עשו זאת.

הציעו סקירה חדשה

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר