פערים דוריים בין תלמידי דור האלפא ומוריהם ודרכים לצמצמם (2)

היקף הנרחב בשימוש של תלמידי דור האלפא בטכנולוגיה דיגיטלית החל בשנות האלפיים הוביל ליצירתו של "פער דיגיטלי" בינם ובין מוריהם. פער זה נובע מההבדל הקיים בין מיומנותם הגבוהה של התלמידים בשימוש בעזרים טכנולוגיים ובין השימוש המוגבל שעושים בהם מוריהם בכיתות הלימוד. תלמידי דור האלפא רואים בטכנולוגיה דיגיטלית (כמו מדיה חברתית ואתרי אינטרנט) אמצעי מרכזי ליצירת תקשורת ולרכישת ידע המבוסס על אינטראקציות רב־אופניות (multimodal). לעומתם, מוריהם רואים בטכנולוגיה דיגיטלית כלי עזר מחקרי בלבד ואמצעי להצגת ידע באופן ויזואלי. מורים רבים אינם מעודדים את תלמידיהם להשתמש בעזרים טכנולוגיים בכיתות הלימוד, בין היתר משום שהם עצמם אינם חשים בקיאים מספיק בשימוש בעזרים אלו. גם במקרים שבהם בתי ספר רוכשים עזרים טכנולוגיים חדישים כדי לשלבם בתהליך הלמידה בכיתות הלימוד, התברר שלעיתים קרובות הסתגלות המורים לשימוש בעזרים אלו הייתה איטית יותר בהשוואה לתלמידיהם. כותבת המאמר מציגה כמה גורמים פדגוגיים שעשויים לסייע בצמצום הפער במיומנות הטכנולוגית: על המורים להכיר בחשיבותו של חינוך טכנולוגי; עליהם לעודד את התלמידים להשתמש באופן עצמאי בעזרים טכנולוגיים; ויש לספק למורים הכשרה טכנולוגית.

אחד הגורמים המרכזיים לפער הבין־דורי בין תלמידי דור האלפא למוריהם הוא יחסם השונה לטכנולוגיה דיגיטלית והאופן שבו הם תופסים אותה. עבור תלמידי דור האלפא, טכנולוגיה דיגיטלית היא חלק משגרת חייהם היומיומית והם מקבלים בברכה את השימוש באמצעים טכנולוגיים המוכרים להם כעזרי לימוד בבית הספר. מחקרים מעידים כי מורים אומנם תופסים לרוב בצורה חיובית את השימוש במחשבים ככלי הדרכה ותרגול, אך הם נוטים להתנגד לשימוש בהם בפועל בכיתות הלימוד. מורים נוטים לראות בעזרי הוראה טכנולוגיים אמצעים מעוררי עניין והנעה בקרב תלמידים יותר מאשר כלים יעילים לרכישת ידע ופיתוח כישורים. לעומתם, תלמידי דור האלפא רואים בשימוש בעזרים טכנולוגיים בתהליך הלמידה הזדמנות לקידום רמות גבוהות יותר של חשיבה, שיתוף פעולה, מהירות והערכת מידע (information evaluation). כותבת המאמר מתמקדת במחקר שנערך בבית ספר יסודי ציבורי באחת מערי מדינות המערב התיכון בארצות הברית. במחקר התבקשו מורים להשיב באופן אנונימי על סקר שבחן את עמדותיהם לגבי השימוש בטכנולוגיה בכיתות הלימוד. הרוב הגורף של המורים שהשיבו על הסקר העידו כי הם נהנים מהשימוש בעזרים טכנולוגיים בהוראה וכי הם סבורים שעזרים טכנולוגיים יעילים להפנמת חומר הלימוד ולהבנתו (95%). על אף ממצא זה, רוב המורים (89%) עדיין דיווחו כי הם רואים בעזרים טכנולוגיים גורם מסיח דעת. אי־התאמה זו בין התפיסה החיובית של עזרים טכנולוגיים ובין הטענה שהם עשויים להפריע לתהליך הלמידה מסייעת להבנת הסיבות לפער הדורי בין התלמידים למורים: מורים רבים אומנם מודעים ליעילותם של עזרים טכנולוגיים למטרות הוראה, אך עדיין מסתייגים מהאפשרות לתת לתלמידים להשתמש בהם באופן עצמאי בכיתות הלימוד מחשש להסחת דעת ושיבוש תהליכי הלמידה. כותבת המאמר מדגישה לכן שלעמדותיהם של המורים השפעה ישירה על השימוש שלהם בעזרים טכנולוגיים בכיתות הלימוד ועל יכולתם לעודד את תלמידי דור האלפא לשימוש עצמאי בעזרים אלו.

גורם נוסף התורם לפער הבין־דורי בין תלמידי דור האלפא למוריהם הוא ההבדלים בציפיות מהשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בכיתות הלימוד ובאופני השימוש בה. מורים נוטים לתפוס עזרים טכנולוגיים כגמול חיובי על ביצוע מוצלח של מטלות וכאמצעי המסייע להם בזכירתם ובמסירתם של חומרי הלימוד. לכן, שילוב עזרים טכנולוגיים בתהליכי ההוראה והלמידה מסתכם מבחינתם בשימוש במצגות או בדפי עבודה אלקטרוניים. אולם מטרת השילוב של עזרים טכנולוגיים בתהליכים אלו היא לעודד מעורבות פעילה וחקרנות מצד התלמיד ולתמוך באינטראקציות שיתופיות של למידה. לעיתים קרובות המורים מעודדים את תלמידיהם להשתמש במחשבים רק לצורך איסוף מידע ועיבוד תמלילים. שימוש מוגבל זה מצמצם את הפוטנציאל האינטראקטיבי והמעורר עניין הקיים בעזרים טכנולוגיים ובאפשרותם לסייע לתלמידים להבין בצורה מקיפה ומעמיקה יותר את החומר הנלמד. התוצאה היא שהמציאות הדיגיטלית וחידושיה הטכנולוגיים אינם זוכים לייצוג הולם בכיתות הלימוד, והעזרים הטכנולוגיים המוגבלים שהמורים משתמשים בהם אינם תורמים ללמידה פעילה ולהקניה אינטראקטיבית של ידע לתלמיד.

צמצומו של הפער הבין־דורי בתפיסת יעילותם של עזרים טכנולוגיים בתהליך ההוראה והלמידה כרוך בשינוי הדרכים שבהן מורים חושבים לא רק על עזרים טכנולוגיים אלא על התפקיד של המורה ושל התלמיד בכיתת הלימוד. שינוי זה יתבצע באמצעות הכשרה איכותית שתעניק למורים כשירות גבוהה בשימוש בעזרים טכנולוגיים בסטנדרט ארצי שייקבע מראש. הכותבת  מדגישה כי על הכשרה זו, להיות מעשית ולא רק תיאורטית. התפיסות המוקדמות של מורים בהתייחס לטכנולוגיה עשויות להשפיע על מידת שיתוף הפעולה שלהם ועל רצונם לעבור הכשרה שכזאת. אולם הכשרה מעשית תאפשר למורים לתרגל את השימוש העצמאי בעזרים טכנולוגיים ולעצב מחדש את תהליכי ההוראה והלמידה בכיתות. הלימוד. הכשרה מעשית של המורים לשימוש בעזרים טכנולוגיים בכיתה תעודד אותם להציע לתלמידיהם הזדמנות לשימוש מעשי בעזרים טכנולוגיים באופן עצמאי. כותבת המאמר מדגישה כי הכשרה טכנולוגית מעשית צריכה להיות ממוקדת בצורכי המורה והתלמיד גם יחד. אין זה מספיק להכשיר מורים להשתמש בעזרים טכנולוגיים אם הם אינם מסוגלים להטמיע עזרים אלו בתהליכי ההוראה ולעודד את תלמידיהם להשתמש בהם באופן עצמאי. מורים שיעברו הכשרה שכזאת יאפשרו לתלמידיהם לא רק לצפות בהם משתמשים בעזרים טכנולוגיים אלא גם להתנסות בהם בעצמם. התנסות משותפת זו תסייע בתורה לצמצום הפער הדורי בינם לבין תלמידיהם.