נושא 1: הערכה

מדוע קשה ליישם הערכה מעצבת וכיצד הטכנולוגיה יכולה לסייע?

חשיבותה של הערכה מעצבת, המתקיימת במהלך הלמידה ולא רק בסופה (בשונה מהערכה מסכמת), תוך התכווננות לאתגרי הלומד ובשיח הבנייתי עמו, הפכה למוסכמה מחקרית ופדגוגית בשנים האחרונות, ואף הוזכרה במספר סקירות יומיות קודמות. יחד עם זאת, יישומה של הערכה מעצבת בפועל, מחייבת מהמורים לא רק שליטה גבוהה בידע המקצועי אלא גם מיומנויות שהערכה מסורתית אינה מחייבת, ובבסיסן היכולת לפעול ולשנות את מוקד ההוראה מהמורה – ללומד. קידומה של הערכה מעצבת בכיתה, מחייבת לפיכך התייחסות לאתגרים הייחודיים העומדים בפני המורים בבואם ליישמה.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת שני מאמרים העוסקים באתגרי היישום של הערכה מעצבת: המאמר הראשון דן ביתרונות הטמונים בהסתייעות בכלים טכנולוגיים כדי ליישם הערכה מעצבת בשני הקשרים שונים (א.פיתוח מקצועי של מורים ב.למידת תלמידים). המאמר הוא פרי עבודה של קבוצת חשיבה שדנה בצורך להטמיע מערכת הערכה לשם הלמידה (assessment for learning) ובכלל זה בתמיכה שמורים זקוקים לה כדי ליישם הערכה כזאת בכיתותיהם.
המאמר השני מציג מחקר שסקר מהם התנאים הנחוצים להצלחה וכן את הקשיים שבהם נתקלו מורים מהונג-קונג בעת יישום תוכנית הוראה חדשה, המבוססת על גישת הערכה כלמידה (assessment as learning).

קראו עוד >>

האם וכיצד משוב ממוחשב מסייע למורים ולתלמידים?

המשוב מוכר כיום כמרכיב חיוני והכרחי להצלחה של תהליכי למידה בבית הספר. מחקריו המקיפים והיסודיים של פרופ' ג'ון האטי הראו את החיוניות של משוב ממורה (או מגורם משמעותי אחר) לתלמיד בהיבטים עיוניים ורגשיים. כיצד מתקיימת מוסכמה זו בדבר חשיבות המשוב בתנאי הלמידה שמזמנת לנו טכנולוגיה חדשנית? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת שאלה זו.
המאמר הראשון ערך מטא-אנליזה של מחקרים על משוב בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה. נמצא כי למשוב השפעה גדולה על הישגי לומדים גם בסביבות חדשניות. משוב נרחב הכולל הסברים נמצא יעיל ממשוב בינארי (נכון/לא נכון), וכן כי תזמון המשוב לשלבים שונים של הפעילות משפיע על פיתוח כישורים שונים.
המאמר השני בוחן את השימוש במשוב אוטומטי – בעיקר במשחקי למידה כגון חידונים מקוונים – ומגלה כי הוא עשוי להגביר מעורבות לומדים בלמידה, אך לא בהכרח להפחית את עומס העבודה המוטל על מורות.

קראו עוד >>

כיצד ניתן ליישם הערכה מעצבת באופן אפקטיבי שמקדם למידה?

הערכה מעצבת היא הערכה שמתבצעת לאורך תהליכי הלמידה במטרה לשפר את הלמידה ולהתאימה לצורכי התלמידות והתלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו את השפעתה של הערכה מעצבת על הישגי תלמידים ואת המאפיינים של הערכה מעצבת אפקטיבית. המאמר הראשון מציג מחקר שערך ניתוח של נתונים ממחקר PISA מ־19 מדינות שונות, על מנת לבחון את ההשפעה של שימוש בפרקטיקות של הוראה מעצבת על הישגי התלמידים בתחום הקריאה. המאמר השני מציג סקירה שיטתית של 33 מחקרים כמותניים בהם נבחנו תכניות התערבות שיישמו שימוש בהערכה מעצבת במטרה לשפר הישגי למידה.

קראו עוד >>

מה הם הכישורים הנדרשים ממורות ומורים לקידום הערכה לשם למידה?

מערכות חינוך רבות בעולם שמות דגש על הערכה לשם למידה אשר שמה את התלמיד והתלמידה במרכז. על מנת לקיים הערכה מעצבת מסוג זה, נדרשת התאמה של תכנית הלימודים, אופני ההוראה, וכן של הכשרת המורות והמורים והכישורים שהם רוכשים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בכישורים הנדרשים לקידום למידה בה הלומדות והלומדים במרכז. המאמר הראשון מתיג סקירה שיטתית של הספרות המחקרית אודות הכישורים הנדרשים ממורות ומורים לשם שימוש בהערכה מעצבת למידה. המאמר השני מציג סקירת של הספרות אודות הפרקטיקה של למידת עמיתים בקרב תלמידות ותלמידים, ומציע מסגרת תיאורטית לחשיבה על יישום למידה מסוג זה, ועל תפקיד המורה בשלבים השונים שלה.

קראו עוד >>

כיצד יכולים מנהלי בתי ספר להשתמש ולהתבסס על נתונים בתהליכי קבלת החלטות?

מערכות חינוך מאז ומעולם מייצרות כמות גדולה של נתונים, אולם סוג הנתונים והשימוש בהם אינם תואמים תמיד את הצרכים בשטח. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו שימוש בנתונים בתהליכי קבלת החלטות של מנהלי ומנהלות בתי ספר. המאמר הראשון הוא מאמר תיאורטי שמציע מודל ספירלי לקידום קבלת החלטות מבוססות נתונים. המאמר השני מציג סקירה מקיפה של כ-100 מאמרים שבחנו את השימוש של מנהלי ומנהלות בתי ספר בנתונים לצורך קבלת החלטות.

קראו עוד >>

כיצד ניתן להשתמש במדדים מגוונים להערכת איכותו של בית הספר?

מגמה בולטת במערכות חינוך רבות בעולם הינה הקריאה לשימוש במדדים מגוונים ומרובים להערכת איכותו של בית הספר. מגמה זו מבקשת לבחון את בית הספר על כל היבטיו ומטרותיו, אל מול התמקדות במדדי ההצלחה האקדמיים של התלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבחנו מה עשויים להיות המדדים הרלוונטיים שיאפשרו מדידה מקיפה של איכות בית הספר, וכיצד ניתן להשתמש בהם. המאמר הראשון מציג את פיתוחה של גישת הערכה כוללנית לבתי ספר, הכוללת בתוכה מדדים שבוחנים היבטים מגוונים בנוסף להישגי תלמידים. המאמר השני מציג מחקר שערך בחינה סטטיסטית של מדדים מגוונים למדידת איכות בית הספר, ובחן את הקשרים ביניהם ואת המידה בה הם מצליחים לשקף תהליכים ופערים אשר מתקיימים בבית הספר.

קראו עוד >>

כיצד יכולים מורים לקדם שוויון וצמצום פערים?

בשנים האחרונות מחקרים רבים מצביעים על המשמעות שיש להוראה של מורים מקבוצות מיעוט עבור הלמידה וההישגים של תלמידים מאותה קבוצת מיעוט. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום שני מחקרים שמבקשים לבחון את ההשפעה הזו, ואת הקשר שלה להוראה רלוונטית תרבות.
המחקר הראשון בחן את התופעה לפיה מורים מקבוצות מיעוט תורמים ללמידה וההישגים של תלמידים מאותה קבוצה, ומצא כי ייתכן שהשפעה זו נובעת מתפיסה מפותחת יותר של הוראה רלוונטית תרבות בקרב מורים מקבוצות מיעוט. המחקר השני בחן את המוכנות של מערכת החינוך המיוחד בארצות הברית אשר בה קיים ייצוג יתר של תלמידים מקבוצות מיעוט, להתמודדות עם רב תרבותיות. נמצא כי מורים שתופסים את בית הספר בו הם מלמדים כבעל מסוגלות גבוהה להתמודדות עם אתגר זה, הם בעלי הערכה עצמית גבוהה יותר באשר ליכולתם האישית ליישם הוראה רלוונטית תרבות.

קראו עוד >>

האם כדאי לתרגל מדיטציה בבית הספר והאם ניתן לעשות זאת?

בשנים האחרונות הולכת ומתבססת התפיסה כי מדיטציה עשויה להוביל להשפעות חיוביות בהיבטים מגוונים של החיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים האם וכיצד עשויה מדיטציה לתרום לרווחתם הנפשית, למידתם וחוויתם של תלמידים בבית הספר?
המאמר הראשון בחן כיצד משפיע יישום של שיטת המיינדפולנס בבתי ספר יסודיים על תלמידים. נמצא כי מורים זיהו ירידה בבעיות התנהגות וקשיי ריכוז בקרב התלמידים שתרגלו מיינדפולנס.
המאמר השני בדק כיצד השפיעו תרגולי מדיטציה שבועיים על תלמידים בחטיבת הביניים. נמצא כי התרגול השפיע לטובה על יכולת הרפלקציה של תלמידים, על יכולת הריכוז שלהם בשיעורים ועל שביעות הרצון הכללית שלהם.

קראו עוד >>

כיצד ניתן להבטיח גיוס של מועמדות ומועמדים ראויים לתפקידי הוראה?

גיוס מועמדים להוראה הוא תהליך חשוב ומאתגר, בין היתר בגלל המורכבות של תפקיד המורה והצורך של מורים לאחוז ביכולות ובמיומנויות מגוונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בדרכים לטיוב תהליכי גיוס מועמדים להוראה ומורים.
המאמר הראשון ערך סקירה של 32 מחקרים, על מנת לבחון האם ישנם מדדים שתורמים לחיזוי ההצלחה של מועמד להוראה בתפקיד. נמצא כי מדדים אקדמיים ומדדים בלתי אקדמיים הינם יעילים באותה מידה לחיזוי ההצלחה בתפקידי הוראה.
המאמר השני בחן האם גיוס מוקדם של מורים מאפשר לבתי הספר יתרון בבחירה מתוך מבחר רחב יותר של מועמדים והרכבת כוח הוראה איכותי. נמצא כי לבתי ספר שהתחילו בגיוס מוקדם יותר לא היה יתרון בגיוס כוח הוראה איכותי יותר על פני בתי ספר שהתחילו בגיוס מאוחר יותר, אך כי יש חשיבות לסיום תהליכי הגיוס לפני תחילת שנת הלימודים.

קראו עוד >>

האם ניתן להשתמש בהערכה חלופית בהקשר לתלמידים עם מוגבלויות?

התאמה של תהליכי הערכה לתלמידים בכלל, ולתלמידים עם מוגבלויות בפרט, מהווה אתגר מורכב בעל חשיבות גבוהה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בגישת התלקיט (assessment portfolios) בהערכה.
המאמר הראשון בחן כיצד עושים מורים שימוש בתלקיט ככלי להערכה, ומצא כי ללא הכשרה מספקת גישה זו אינה מצליחה לייצר הערכה איכותית ומיטבית עבור תלמידים.
המאמר השני עסק בהערכה ובגישות להערכה עבור תלמידים עם מוגבלויות, ומציע שימוש בתלקיט כגישה המאפשרת למורה ללמוד על תהליכי הלמידה של התלמיד, ולתלמיד ללמוד על עצמו.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר