נושא 1: מנהלות ומנהלים

מנהיגות מוכוונת שוויון בשעת משבר (9)

הסקירה האחרונה בסדרת "מנהיגות חינוכית בשעת משבר" מוקדשת לצוותי ניהול בבתי ספר שרוצים להטמיע קבלת החלטות שוויונית בעת משבר. המאמר במוקד הסקירה יוצא מנקודת הנחה שכאשר מתמודדים עם משבר, הקבוצות המוחלשות והחלשות ביותר באוכלוסייה נפגעות הרבה יותר מהקבוצות הרגילות והחזקות. הנחה נוספת העומדת בבסיס המאמר היא שכדי להצליח בניהול מצב משברי, יש צורך להתייחס לכל הקבוצות בקהילה.
החוקרת יוצאת מנקודת הנחה כי מצבי משבר מתאפיינים בכך שצוותי הניהול בבתי הספר אינם מקבלים את התמיכה הנדרשת להם במלואה, ולכן מציעים את המסגרת המושגית המיועדת לעזור להם לבנות את תוכנית התגובה שלהם. המסגרת המושגית מושתתת על שמונה אמות מידה: 1.תפיסת עולם מוכוונת צדק; 2.קבלת החלטות שיתופית; 3.הקצאת משאבים; 4.צמצום פערים ופיזור; 5.צדק חברתי מוסדי ומערכתי; 6.תקשורת שיתופית; 7.ביקורת עצמית מוכוונת צדק חברתי ;8. תמיכה בשינוי מהותי.
המלצות מרכזיות ליישום
• גם ובמיוחד בזמני משבר ממושכים, חשוב כי המנהיגות החינוכית תשאף לקיים קבלת החלטות הוגנת ושוויונית, תוך בחינת היבטים שונים של הקצאת משאבים, תקשורת וזיהוי הזדמנויות לשינוי לטובת הוגנות רבה יותר.
• ניתן ליישם את המסגרת המושגית המוצעת ככלי לחדשנות: לבחון תוכניות לתגובה למשבר מבחינת יכולתן להציע תמיכה לקבוצות מגוונות בראייה עתידית ("הנדסה לאחור") של התמודדות שמסתיימת בשינוי לטובה עבור קבוצות אלה.

קראו עוד >>

מרכיבי מנהיגות סתגלנית למשבר: ממצאים מאוסטרליה, פיג'י וניו זילנד (7)

הסקירה היומית מציגה מאמר הבוחן את מאפייניה של מנהיגות חינוכית סתגלנית בקרב מנהלי בתי ספר משלוש מדינות שפעלו יחד באסטרטגיה משותפת במהלך מגפת הקורונה. מניתוח זה עולים ארבעה מאפייני שינוי וסתגלנות במנהיגות החינוכית בזמן המשבר, ושבעה עקרונות תגובה משותפים למנהלי בתי ספר בשלוש המדינות במהלך השנים 2021-2020. ארבעת מאפייני המנהיגות הם: 1. מחויבות לערכים; 2. מנהיגות חינוכית שיתופית; 3. הרחבת המעורבות בהובלה; 4. טיפוח מתמשך של המנהיגות החינוכית.
המחקר מספק עדות אמפירית לכך שההקשר המקומי משפיע רבות על דרכי הניהול בזמן משבר: מאפיינים של בית הספר, מאפייני הקהילה, המצב הפוליטי והכלכלי – השפיעו על התגובה של כל בית ספר.

המלצות מרכזיות ליישום
• חשוב להביא בחשבון את מאפייני ההקשר המקומי מבחינה חברתית, תרבותית, כלכלית ופוליטית בעת ההיערכות למשבר.
• להציע למנהלים ולצוותים החינוכיים פיתוח מקצועי בתחום ניהול משברים, כדי שיוכלו להתמודד עמם בצורה יעילה, גמישה ויצירתית.
• לחזק את שיתוף הפעולה בין בתי ספר לקהילות מקומיות באמצעות תקשורת רציפה והיערכות משותפת למצבי חירום עתידיים.

קראו עוד >>

מנהיגות חינוכית נוכח מקרי ירי בבתי ספר בארה״ב: חלופות למדיניות "אפס סובלנות לאלימות" (6)

מנהיגות חינוכית נוכח מקרי ירי בבתי ספר בארה״ב – חלופות למדיניות "אפס סובלנות לאלימות" (6)
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מוקדשת למאמר סקירה שמטרתו לזהות פערים במחקר החינוכי בנושא ירי בבתי ספר בארצות הברית ולקדם בצורה אפקטיבית את המחקר בתחום זה. החוקרים מסבירים כי הספרות הקיימת בנושא נוטה להתעלם מההנהגה החינוכית של בית הספר משום שהיא ממוקדת בעיקר בהיבטים המשפטיים, המשטרתיים והפסיכולוגיים של האסונות הללו. דרישת הציבור והתפיסה המקובלת של קובעי המדיניות היא אפס סובלנות והגברת נוכחות של חמושים בבתי הספר. אלא שמחקרים מראים כי גישה זו זורעת פחד במקום לטעת תחושת ביטחון, שהיא מהותית לתפקידו ולתפקודו של בית הספר, וכי כדי לספק תחושת ביטחון לבאי בתי הספר, יש להגביר את איכות התקשורת ואת האקלים החיובי.

המלצות מרכזיות ליישום
• הקניית תחושת ביטחון לתלמידים דרך מערכות יחסים מיטיבות בבית הספר (במקום גישת פיקוח וענישה).
• לבנות ולשמר שותפויות עם קהילת בית הספר בדגש על חשיבה וכיצד לתת מענה לאוכלוסיות השוליים בבית הספר.

קראו עוד >>

כיצד תורמת מנהיגות הביניים לשיפור ההוראה ולהטמעת שינוי ארגוני בבית הספר?

הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים הבוחנים תהליכים בית ספריים מזווית המורה: שיפור ההוראה והטמעת שינוי ארגוני בית ספרי. המחקרים ממחישים כיצד הסתייעות בהנהגת ביניים מתוך צוות ההוראה חיונית בתהליכים אלה.
המחקר הראשון מציג ממצאים מסקר נרחב על למידה שיתופית, כלומר למידת מורות זו מזו. נמצא כי מדובר בפרקטיקה נפוצה וחיונית, אשר נעשית יעילה יותר ככל שהיא מוכרת ומקבלת מקום במערכת השעות. המחקר השני עקב אחר רפורמה חינוכית בבית ספר על־יסודי בשוודיה, והראה את החיוניות של "מנהיגות ביניים" – מורות שמובילות את הרפורמה.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה מנהיגוּת ומעורבות מורות ומורים על מדדים חינוכיים מגוונים ועל שביעות רצונם ממקום עבודתם?

מורות ומורים מהווים אנשי מקצוע המחזיקים בידע מקצועי ייחודי. אחד המאפיינים הבולטים של היות "בעל מקצוע" הוא עצמאות בקבלת החלטות. מחקרים רבים מעידים על התועלת של מנהיגוּת של מורות ומורים והשפעתה על מדדים חינוכיים מגוונים. סקירה זו מביאה שני מאמרים הסוקרים את המחקר על האופן שבו מנהיגוּת כזו מתקיימת בפועל. המחקר הראשון כולל סקירה של 150 מחקרים שנערכו בין השנים 2017-2003 אודות מנהיגוּת מורות ומורים, ובוחנת את הגדרות התופעה ואת המאפיינים שלה בבית הספר. המחקר השני העמיק לתוך הדינמיקה של קבלת החלטות בבית הספר – בין המנהל או המנהלת לצוות המורות והמורים שלו. על בסיס מסד נתונים רחב, נמצא כי ככל שצוותי ההוראה היו מעורבים יותר בקבלת החלטות וככל שהמרחק (power distance) בינם לבין מנהל או מנהלת בית הספר קטן, כך גדלה שביעות רצונם ממקום העבודה.

קראו עוד >>

כיצד משפיעים סגנונות ניהול שונים על בתי ספר והישגים?

מנהלי ומנהלות בתי ספר ממלאים תפקיד חשוב ומשמעותי אשר משפיע על מגוון היבטים וביניהם אקלים בית הספר, העשייה החינוכית וההישגים האקדמיים, החברתיים והרגשיים של התלמידות והתלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שעסקו בגישות ניהוליות שונות והשפעתן על הישגי תלמידים, ומצביעה על חשיבותה של ראייה מפותחת ומקיפה יותר של מנהיגות חינוכית, אקלים בית ספרי והישגי תלמידים. המאמר הראשון מציג סקירה שיטתית של 144 מחקרים שבחנו את הקשר בין ניהול והישגי תלמידים. מחקר זה מסיק כי הגישה המחקרית הקיימת אינה לוקחת בחשבון את חשיבות ההקשר החברתי והחינוכי, ואינה נותנת מענה מספק לקשר הסיבתי בין הגישה הניהולית והישגי התלמידים. המחקר השני, מאיטליה, בחן את הקשר בין גישות ניהול לבין הישגי תלמידים. המחקר מצביע על החשיבות והשפעתו המשמעותית של ההקשר הבית ספרי על הישגי בית הספר והגישה המנהיגותית בו.

קראו עוד >>

כיצד יכולים מנהלי בתי ספר להשתמש ולהתבסס על נתונים בתהליכי קבלת החלטות?

מערכות חינוך מאז ומעולם מייצרות כמות גדולה של נתונים, אולם סוג הנתונים והשימוש בהם אינם תואמים תמיד את הצרכים בשטח. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו שימוש בנתונים בתהליכי קבלת החלטות של מנהלי ומנהלות בתי ספר. המאמר הראשון הוא מאמר תיאורטי שמציע מודל ספירלי לקידום קבלת החלטות מבוססות נתונים. המאמר השני מציג סקירה מקיפה של כ-100 מאמרים שבחנו את השימוש של מנהלי ומנהלות בתי ספר בנתונים לצורך קבלת החלטות.

קראו עוד >>

כיצד עשויה הנהלת בית הספר לתרום לעיצוב האקלים הבית ספרי וטיובו?

אקלים בית הספר ומערכות היחסים בבית הספר משפיעים ישירות על שלומותם של צוותי החינוך ועל תפקודם בעבודה. להנהלת בית הספר ישנו תפקיד מרכזי בעיצוב אקלים בית ספרי מיטבי ובשימורו לאורך זמן. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שעוסקים בקידום אקלים בית ספרי מיטבי עבור צוותי החינוך. המחקר הראשון עסק בקשר שבין ההשפעה של מנהלות ומנהלי בתי ספר על הצוות החינוכי, לבין האקלים הבית ספרי, ומצא כי השפעה חיובית של מנהלות ומנהלי בתי ספר מתואמת עם אקלים בית ספרי חיובי יותר. המחקר השני בחן גישה לקידום שלומות צוות בית הספר אשר מבוססת על ארבעה עקרונות, ומציע כלי אבחון לאיתר נקודות חוזק וחולשה בדינמיקה הבית ספרית בהתאם לעקרונות אלו.

קראו עוד >>

אילו גורמים עשויים למנוע שחיקה של מנהלות ומנהלים של בתי ספר?

מחקרים רבים מצביעים על כך שרווחתם הנפשית של מנהלות ומנהלי בתי ספר חשובה לחוסנן של מערכות חינוך. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בגורמי הלחץ אשר משפיעים על רווחתם הנפשית של מנהלי ומנהלות בתי ספר.
המחקר הראשון בחן את גורמי הלחץ המשפיעים על תפקודם של המנהלים בבתי ספר באירלנד. נמצאו מספר גורמי לחץ משמעותיים וביניהם ניהול ההון האנושי וגורמי לחץ הקשורים לתקשורת עם בעלי העניין השונים.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה העבודה עם תלמידים אשר חוו טראומה, על חוויות של טראומה שניונית (Secondary Trauma) ושחיקה בקרב מנהלים בארצות הברית. נמצא כי מנהלים חוו רמות נמוכות יותר של טראומה שניונית ביחס למורים, וכי וותק היווה משתנה ממתן התורם לחוסנם של מנהלים.

קראו עוד >>

כיצד התמודדו מנהלות ומנהלים של בתי ספר עם משבר הקורונה?

מנהלי ומנהלות בתי ספר, אשר תפקידם מורכב גם בזמן שגרה, נדרשו בתקופת הקורונה להסתגלות והתאמה מהירה למציאות המשתנה, ולמציאת פתרונות למצבים לא מוכרים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד השתנו תפיסותיהם של מנהלי בית הספר בנוגע לתפקידם בעקבות תקופת הקורונה.
המחקר הראשון שנערך בארצות הברית בחן בעזרת קבוצות מיקוד של מנהלים את האופן שבו השתנה תפקידם במהלך תקופת הקורונה. נמצא כי מנהלים ומנהלות התמקדו בעיקר במשימות הקשורות לטיפוח קהילה בית ספרית ותקשורת, לצד צרכי תפעול ואדמיניסטרציה, בעוד שמשימות הנוגעות לחזון, שיפור ובחינת עתיד בית הספר נדחקו הצידה.
התקציר השני הינו סיכום של דוח מחקר שנערך במימון לשכת המדענית הראשית בישראל. המחקר בחן את הדומה והשונה בהתמודדות עם אתגרי הקורונה, ובתפיסת תפקיד המנהל בתקופת הקורונה בחברה היהודית והערבית. בנוסף, בחן המחקר את הקשר בין תחושת מסוגלות עצמית של מנהלות ומנהלים לבין תפקוד בתי הספר בתקופת הקורונה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר