כיצד תורמת מנהיגות הביניים לשיפור ההוראה ולהטמעת שינוי ארגוני בבית הספר?

בבית ספר על־יסודי גדול (כ־800 תלמידים) בשוודיה התקיים במשך שנתיים פרויקט לשיפור בית הספר. מחקר זה ליווה היבט מסוים של הפרויקט: הפיתוח המקצועי של צוות ההוראה. לשם כך התלוו החוקרים לקבוצה שהובילה את הפיתוח המקצועי – מנהלת בית הספר ו"קבוצת פיתוח" של 8 מורות בעלות תפקיד מרכזי בבית הספר – תוך שימוש בתצפיות ובשאלונים.

מבחינה תיאורטית, המחקר התבסס על שתי תפיסות מרכזיות לניתוח קהילות: "תיאוריית הפעילות" (activity theory) ותפיסת המנהיגות כפרקטיקה מרכזית (overarching practice). תיאוריית הפעילות מבוססת על חמישה עקרונות: 1) יש לראות בקולקטיב שנוצר בשל נסיבות או סביב משימה מסוימת אובייקט לניתוח; 2) קהילה היא מערכת מורכבת מרובת קולות, תפיסות ומסורות שבה כל פרט תופס את המציאות בהתאם למיקומו ולמשימותיו ("חלוקת העבודה" בעגה התיאורטית); 3) ניתן להבין את אתגריה של קהילה נתונה רק בהקשר ההיסטורי של הקהילה ועל רקע תהליכים ממושכים ש"נצברים" לכדי מצב נתון; 4) סתירות ומחלוקות בתוך הקהילה הם כוח מניע חשוב; ו־5) כל מערכת קהילתית עשויה לעבור שינויים מרחיקי לכת בעת שפרטים בתוכה מתחילים לערער על התנאים הנתונים.

מנהיגות בית ספרית היא, לדעת החוקרים ובהתבסס על ספרות מחקרית נרחבת המצוטטת במחקר, הסוכן החברתי המרכזי להנעת תהליכי שינוי, כפי שהם מתוארים בתיאוריית הפעילות. לכן המחקר התמקד כאמור בקבוצת המנהיגות של הפיתוח המקצועי.

צוות הפיתוח במחקר הוביל תהליך של מעבר להערכה מעצבת (formative assessment) בבית הספר. בין היתר, הצוות פיתח תוכנית פיתוח מקצועי, ולאחר מכן כל אחת מהמורות – שזוהו על ידי החוקרים כ"מנהיגות ביניים" ושפעילותן כונתה "להוביל מהאמצע" (leading from the middle) – הובילה תהליכים של למידה שיתופית ופיתוח מקצועי בצוותים של 8-7 מורות.

המחקר עקב אחר מאפייני המנהיגות של צוות הפיתוח תוך ניסיון להתחקות אחר מה שאפשר או עיכב את תהליכי השינוי בבית הספר. ממצאיו הצביעו על כך שבשלב התכנון של הפיתוח המקצועי הצליח צוות הפיתוח המקצועי להעריך בצורה נכונה את הסתירות ואת המחלוקות שעשויות להתעורר בתהליך השינוי של בית הספר לעבר הערכה מעצבת. בין היתר, הושם דגש על כך שתהליך הפיתוח המקצועי ונגזרותיו בהקשר למעבר להערכה מעצבת, יחייבו שינוי בצורת העבודה היומיומית של כלל המורות בבית הספר. לכן, התהליך כפי שתוכנן על ידי צוות הפיתוח, כלל אפשרויות שונות עבור המורות שחלקן עשוי היה לשנות באופן ניכר את אופן פעילותן ואחרות – במידה פחותה.

תפיסה מורכבת זו של תהליך השיפור של בית הספר התאפשרה לדעת החוקרות בזכות מנהיגות הביניים, כלומר מורות ללא סמכות פורמלית שהובילו את תהליך הפיתוח המקצועי. היכולת של מנהיגות הביניים לקשור בין המטרות שהוצבו בתהליך הפיתוח המקצועי ובין ההבנה שלהן את השינויים המעשיים הנדרשים מהמורות, אפשרה הובלה מדויקת של השינוי בבית הספר.