מדינה 1: ישראל

המושג זמן מסך מתייחס לזמן שמבלים אנשים מול מסכים. זמן מסך רב נקשר פעמים רבות בשיח הציבורי והאקדמי עם תופעות שליליות מגוונות: בריאותיות, רגשיות ותפקודיות. הקורונה וההגבלות שבאו בעקבותיה העלו את זמן השימוש במסכים, ובכך הציפו גם את החששות מהשפעות המסכים על ילדים ונוער. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים שמציעים ראייה מורכבת יותר של תופעת השימוש במסכים והשפעותיה.
המאמר הראשון שנערך בהזמנת לשכת המדען הראשי בחן את ההשפעות הרגשיות, החברתיות והלימודיות של שימוש מוגבר במסכים, ומצא שאופן השימוש במסכים חשוב יותר לניבוי השפעות שליליות מאשר זמן השימוש.
המאמר השני הינו סקירת ספרות שבחנה תוכניות לצמצום שימוש בזמן מסך בקרב תלמידים ומצאה שההקשר והתוכן שבו צפו במסכים משפיעים על תופעות שליליות יותר מזמן הצפייה עצמו.

ההסכמה על חשיבותה של אכפתיות (Caring) בעבודת ההוראה הינה ככל הנראה אחת מהרווחות והמקובלות בעולמות החינוך. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מבקשת לבחון את ההשפעות של אכפתיות המורה על גורמים שונים בהתנהלות התלמידים בבית הספר.
המאמר הראשון בחן ומצא קשר חיובי בין רמת האכפתיות של מורים ותחושת המשמעות בעבודתם לבין הערכה עצמית, שלומות ומעורבות של תלמידים.
המאמר השני בחן את האכפתיות של מורים כלפי תלמידים ביחס לרמת בעיות המשמעת בקרב התלמידים, ומצא שרמת אכפתיות עשויה לתרום להפחתת התנהגויות סיכון ובעיות משמעת.