הסקירה היומית 19.12.21

כיצד משפיעה רמת האכפתיות של מורות ומורים כלפי התלמידים על גורמים שונים בהתנהלות תלמידים?

השתתפו בכתיבת הסקירה: אלון, ס., קפלן, ר., בוברובסקי, ע.

הנחת יסוד רווחת ומקובלת היא שחינוך טוב מתחיל במורה שאכפת לה מתלמידיה. קשה להפריז בחשיבות של אכפתיות בעבודת ההוראה. שני המחקרים המוצגים כאן בסקירה היומית של לשכת המדען הראשי של משרד החינוך מנסים לתת באכפתיות סימנים: איזו השפעה על התלמידים ניתן לייחס לאכפתיות, ולתחושות של התלמידים כי למוריהם אכפת מהם? המחקר הראשון, שנעשה בישראל בידי צמד חוקרות מאוניברסיטת חיפה, קושר בין תחושת המשמעות של מורים בעבודתם, האכפתיות שלהם כלפי תלמידיהם, ומידת ההערכה העצמית של התלמידים, שלומותם (Well being), ומעורבותם בבית הספר. המחקר השני, מראה שלאכפתיות עשויה להיות השפעה מגנה על תלמידים הנמצאים בסיכון לפתח בעיות משמעת.

למי אכפת מאכפתיות ? הקשר בין אכפתיות של מורים ותחושת משמעות בעבודתם. להערכה עצמית, שלומות ומעורבות של תלמידים בבית הספר

מחקר שנערך בישראל מצא כי תלמידים, שתפסו את מוריהם כבעלי עניין אישי בהם, הראו מידה גבוהה יותר של הערכה-עצמית, שלומות ומעורבות בבית הספר. כמו כן נמצא, שמידת האכפתיות של המורות והמורים גברה ככל שאלו חשו משמעות רבה יותר בעבודתם.

אכפתיות המורה כגורם מגן: ההשפעות של סיכון התנהגותי/רגשי ואכפתיות המורה על הערות משמעת בחטיבת ביניים

האם תלמידים שחשים שמוריהם אכפתיים כלפיהם צפויים לקבל פחות הערות משמעתיות? והאם תופעה זו עשויה להתקיים גם עבור תלמידים שנמצאים בסיכון לבעיות משמעתיות? מחקר זה מצא שאכפתיות של מורים עשויה לשמש גורם מגן עבור תלמידים ולהפחית את הסיכון לבעיות משמעת.

למי אכפת מאכפתיות ? הקשר בין אכפתיות של מורים ותחושת משמעות בעבודתם. להערכה עצמית, שלומות ומעורבות של תלמידים בבית הספר

Why care about caring? Linking teachers’ caring and sense of meaning at work with students’ self-esteem, well-being, and school engagemen.

ממצאי מחקרים מצביעים באופן עקבי, שיחסים חיוביים בין תלמידים ומורים תורמים להערכה עצמית של תלמידים, לשלומותם, למעורבותם בבית הספר ולהישגיהם. מרכיב בסיסי ביחסי מורה-תלמיד הוא תפיסת התלמיד את המורה שלו כמגלה "אכפתיות" (Caring) כלפיו.

המחקר הנוכחי בדק כיצד אכפתיות קשורה ליחסי תלמידים עם מוריהם. החוקרות, שירי לביא ואימן נעמה-גנאיים מאוניברסיטת חיפה, בחנו כיצד הושפעו ההערכה העצמית, השלומות (Well being) והמעורבות הבית ספרית של תלמידים מתפיסתם את מוריהם כאכפתיים כלפיהם.

במחקר נטלו חלק כ-676 תלמידים ותלמידות בגילֵֵי 12-16, משישה בתי ספר תיכוניים בצפון הארץ (בישראל). 53% מהתלמידים היו מהמגזר היהודי, ו-47% מהמגזר הערבי. כמו כן השתתפו 33 מורים מבתי הספר של התלמידים המשתתפים, בגילֵֵי 25-62. המחקר התבסס על שאלוני דיווח עצמי של תלמידים ומורים. השאלונים לתלמידים עסקו בהערכת מידת האכפתיות של המורים כלפיהם, בהערכה העצמית של התלמידים, בשלומותם ושביעות רצונם מהחיים, ומעורבותם בבית הספר. השאלונים למורים עסקו בתחושת המשמעות בעבודה ובמידת האכפתיות שלהם כלפי תלמידיהם.

ממצאי המחקר הראו, כי תחושת התלמידים שלמורים שלהם אכפת מהם, תרמה משמעותית להערכה העצמית של תלמידים, לשלומותם ולמעורבותם בבית הספר. עוד נמצא, כי קיים קשר בין תחושת המשמעות בעבודת המורה לתחושות התלמידים כי אכפת מהם. קשר זה מעיד, טוענות החוקרות, שכאשר מורים מרגישים שעבודתם היא בעלת ערך, היא יכולה להשפיע לטובה על תלמידיהם.

המחקר מספק תובנות חשובות לגבי אכפתיות של מורים, ומדגיש את החשיבות הפוטנציאלית שלה עבור תלמידים. הקשר הישיר בין תחושת המשמעות של מורים בעבודתם, להשפעה הגורפת על תחושות התלמידים – בהערכתם העצמית, בשלומותם ובמידת מעורבותם בבית הספר – עשוי לספק תובנות חשובות עבור מקבלי החלטות ועובדי הוראה, טוענות החוקרות.

אכפתיות המורה כגורם מגן: ההשפעות של סיכון התנהגותי/רגשי ואכפתיות המורה על הערות משמעת בחטיבת ביניים

Teacher Caring as a Protective Factor: The Effects of Behavioral/Emotional Risk and Teacher Caring on Office Disciplinary Referrals in Middle School

יחסיהם של תלמידים עם מוריהם בעלי השפעה עמוקה על חייהם. ליחסים אלו הפוטנציאל להשפיע על תלמידים מבחינה התנהגותית, לימודית וחברתית. יחסי מורה-תלמיד בגיל הגן יכולים לנבא הישגים לימודיים הן בשנות הלימודים הראשונות והן בשנות הלימודים המאוחרות יותר. במטא-אנליזה שנעשתה ב-2011, נסקרו 99 מחקרים על ההשפעות של יחסי מורה-תלמיד. תוצאותיהם הצביעו על השפעה מובהקת של יחסי מורה-תלמיד על מעורבות התלמידים בבית הספר. רמות גבוהות של מעורבות תלמידים בבית הספר מצביעות על חיבור למוסד החינוכי ועשויות לנבא הישגים לימודיים כמו גם השפעות חברתיות-רגשיות.

המחקר הנוכחי בחן את השפעת האכפתיות של מורים על מתן הערות משמעתיות לתלמידים בחטיבות ביניים בארה"ב. כמדד מרכזי נבחרו ההפניות למשרד לרישום הערת המשמעת (Office Disciplinary Refferals). המחקר ביקש להתמקד בתלמידים שנמצאים בסיכון התנהגותי/רגשי (Behavioral/Emotional Risk), ולכן נלקח מדגם של 1,151 תלמידים ממוצא לטיני. תלמידים ממוצא לטיני, מציינים כותבי המחקר, מקבלים יותר הערות משמעת מתלמידים ממוצא אחר. החוקרים ביקשו לבדוק האם תלמידים שמציינים מידת אכפתיות גבוהה של מוריהם מקבלים פחות הערות משמעת, גם אם הם נמצאים בקבוצת הסיכון? מכך ביקשו החוקרים להסיק לגבי האיכות "המגינה" (Protective) של אכפתיות מורים כלפי תלמידיהם.

במחקר נמצא כי מערכות היחסים של תלמידים עם מוריהם אכן עשויות לשמש גורם מגן. נמצא קשר בין מידת האכפתיות של המורים לבין הערות המשמעת של התלמידים. קשר זה התקיים גם כלפי מי שנמצאים בקבוצת הסיכון.

החוקרים מציינים גם את הצד השני של המטבע: אכפתיות גבוהה של מורים עשויה לשמש כגורם מגן עבור תלמידים, אך אכפתיות נמוכה עלולה לשמש גורם שמגביר את פגיעותם של תלמידים בקבוצות סיכון מרכזיות.

הציעו סקירה חדשה

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר