נושא 2: פערים ואי-שוויון

מגמה בולטת בארצות הברית בעשורים האחרונים הינה עלייה במספר אנשי כוח העזר החינוכי (Paraeducators), כגון עוזרי הוראה וסייעות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את מאפייני תפקיד הסייעות, התפיסות לגביו ותהליכי מדיניות שהשפיעו עליו בארצות הברית בעשורים האחרונים.
המאמר הראשון בחן כיצד נתפס תפקיד הסייעת בקרב הצוות החינוכי איתו היא עובדת, ומצא כי ככל שהסייעת נתפסה כחלק משמעותי ואינטגרלי יותר מהצוות, כך עלתה שביעות הרצון של המורים, ההורים והסייעת מתפקידה ותפקודה.
התקציר השני הינו נייר מדיניות של מכון אנננברג באוניברסיטת בראון שבחן את המגמות בהיקפי העסקה של כוח עזר חינוכי, מאפייני התפקיד ותנאי ההעסקה של עובדים אלו בארהב.

ענף מחקרי אשר התפתח בשנים האחרונות ונקרא מדעי הטיוב (Improvement Science) מבקש לאתר כלים שיכולים לסייע לארגונים ומוסדות בטיוב עבודתם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים האם וכיצד ניתן ליישם ענף מחקרי זה לטיוב מערכות חינוך.
המחקר הראשון אפיין וניתח שבע אסטרטגיות לטיוב מערכות חינוך שיושמו ברחבי ארצות הברית, ומציג את המאפיינים המרכזיים של כל אחת מהן, הדמיון והשוני ביניהן.
המחקר השני עסק בגישה לטיוב מערכות הנקראת גישת השיפור המתמיד (CI – Continuous Improvement), ובחן האם היא עשויה לתרום גם ביישום של מטרות ערכיות כגון קידום הוגנות במערכת.

יום האישה שיתקיים מחר מהווה הזדמנות להוקיר את עבודתן של נשים במערכת החינוך ולהכיר באתגרים איתן הן מתמודדות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום זווית אחת מתוך סוגיות רבות הנוגעות למורכבות העבודה של נשים במערכות חינוך – הוראה של מורות שהינן גם אמהות.
המאמר הראשון אפיין את חוויותיהן של מורות שהינן אמהות בארצות הברית, ומצא כי על אף שתפקידים אלו מעשירים זה את זה פעמים רבות, החיבור ביניהם מייצר גם אתגרים רבים הנובעים מנורמות חברתיות ולחצים שונים.
המאמר השני בחן כיצד השפיעו שינויים טכנולוגיים בחינוך על תפקידן של מורות שהינן אמהות. נמצא כי ללמידה וההוראה המקוונת יתרונות רבים של זמינות וחיזוק הקשר עם התלמידים, אך כי ישנם גם חסרונות רבים שנובעים מטשטוש הגבולות בין מסגרת העבודה והבית.

המעבר ללמידה והוראה מקוונת השפיע בצורה שונה על תלמידים ומשפחות מרקעים שונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את השאלה מה הם המאפיינים של תלמידים שבוחרים בלמידה מקוונת, וכיצד היא משפיעה על משתנים כמו נוכחות והישגים?
המאמר הראשון בחן את הקשרים שהתקיימו בין מאפייני משפחות, עמדותיהן ביחס ללמידה המקוונת והישגי תלמידים בזמן המגפה בלוס אנג'לס. נמצא כי על אף שהלמידה מרחוק השפיעה לטובה על נוכחות של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, היא פגעה בהישגים שלהם.
המאמר השני בחן מה הם המאפיינים של תלמידים שבחרו בלמידה מקוונת בתקופה שקדמה למגפת הקורונה במדינת אוהיו. נמצא כי תלמידים שנרשמו לבתי הספר המקוונים היו בעלי הישגי עבר נמוכים יותר, ובעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך יותר.

שונות בלמידה של מגוון התלמידים הלומדים יחד בכיתה אחת נתפסת כאתגר במקצוע ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום האם תוכנות למידה מותאמות אישית עשויות לתרום להתמודדות עם אתגר זה, וכיצד?
המאמר הראשון בחן כיצד שימוש בלומדה (Educational Software) המתאימה את עצמה ללומד וחוזרת איתו על חומר משיעורים קודמים משפיע על הישגי תלמידים. נמצא שהשיפור בהישגי התלמידים לא היה משמעותי וכי הלומדה בפני עצמה אינה מספקת ככלי לצמצום הפערים.
המאמר השני בחן מספר מקרי בוחן של בתי ספר שביקשו ליישם למידה מותאמת אישית בכל היבטי בית הספר, בין היתר באמצעות טכנולוגיות ללמידה מותאמת אישית (Personalized Learning). המחקר מצא כי יישום של לומדות אינו מספק וכי יש להטמיע את השינוי גם בתפיסת ההוראה ותפקיד המורה, מבנה הלימודים ומערכות היחסים בבית הספר.

זיהוי מוקדם של תלמידים הנמצאים בסיכון לנשירה מבית הספר הינו מרכיב חשוב במניעת נשירה שמאפשר מתן תמיכה לתלמידים אלו מבעוד מועד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו מה הם המאפיינים שניתן לזהות באופן מקדים כסממנים של סיכון לנשירה?
המאמר הראשון בחן מודל לחיזוי נשירת תלמידים בתיכון בארצות הברית, אשר מבוסס על מדדי נוכחות, אי השלמת קורסי לימוד וממוצע ציונים בסיום חטה"ב, ומצא כי המודל מצליח לנבא נשירה בתיכון באופן שעשוי לסייע רבות במניעתה בעתיד.
המאמר השני בחן האם מעברים רבים בין בתי ספר (שלא מסיבות מבניות) מהווים אינדיקציה לסיכון לנשירה. נמצא כי קיים קשר בין מעברים מרובים לסיכון לנשירה ולהישגים נמוכים, אך חשוב לציין כי מעברים מרובים קשורים מלכתחילה במאפייני רקע כמו מצב סוציו-אקונומי נמוך ושייכות לאוכלוסיות מיעוט.

כיצד ניתן לקדם תהליכי שינוי בבתי ספר ולהצליח לשמר אותם לאורך זמן? הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בקידום תהליכי שינוי בבתי ספר.
המאמר הראשון בחן רפורמה בארצות הברית אשר העבירה את הניהול של בתי ספר בעלי הישגים נמוכים לגופים פרטיים בשיטת הזיכיון (Charter), ומצא כי שיטה זו לא בהכרח מקדמת את המטרות אשר עבורן העבירה המדינה את הניהול לגופים אלו.
המאמר השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים בנושא של סוגי מנהיגות ומצא 42 פרקטיקות מנהיגות אשר עשויות לתרום לשינוי של בתי ספר, ולשימור של שינוי זה לאורך זמן.

בשנים האחרונות מערכות חינוך ברחבי העולם עוסקות בשאלה כיצד לקדם שוויון הזדמנויות מגדרי לתלמידות ותלמידים במיוחד מכיוון שעדיין קיימים פערים בייצוג של תלמידות ותלמידים במגמות לימודים שונות. הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בתופעת האי-שוויון המגדרי במגמות ה-STEM ובוחנים צורות התמודדות שונות איתה.
המאמר הראשון בחן כיצד סטראוטיפים ותחושת שייכות משפיעים על בחירת מגמת לימוד בקרב תלמידות, ומציע אסטרטגיות התמודדות להרחבת התפיסה הסטראוטיפית של מקצועות ה-STEM ולקידום תחושת השייכות לתחומי הדעת הללו בקרב תלמידות.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה ההכנה בתיכון על הבחירה של תלמידות ותלמידים ללמוד מקצועות STEM בשלב ההשכלה הגבוהה, ומצא כי הפער בבחירת תחומי הלימוד בשלב ההשכלה הגבוהה נובע בעיקר מכך שגברים קיבלו יותר הכנה למקצועות ה-STEM בשלב התיכון ולכן עומדים בדרישות הסף לכניסה ללימודי מקצועות אלו.