אילו גורמים מאפשרים לבתי ספר מוחלשים לשגשג לאורך זמן?

בשנת 2010, הועבר חוק בבית הנבחרים של מדינת טנסי שבארצות הברית, אשר הסמיך את משרד החינוך המדינתי לאתר את בתי הספר בעלי ההישגים הנמוכים ביותר במדינה, ולאחדם לכדי מחוז חינוכי אחד. כך הועברו בתי הספר בעלי ההישגים הנמוכים מהמחוזות בהם פעלו עד אותה עת ואוחדו למחוז בניהול מדינתי תחת השם Achievment School District. על פי החוקרים, מטרת המחוז הייתה לעשות רפורמה חינוכית משמעותית בבתי הספר הללו (המכונה Turnaround). על פי תפיסת המחוז, האמצעי המרכזי להשגת מטרה זו הוא העברת בתי הספר מניהול ציבורי לשיטת הצ'ארטר (Charter schools).
שיטת הצ'ארטר מבוססת על העברת הניהול לגוף פרטי – אשר עשוי להיות גוף עסקי למטרות רווח או גוף ללא מטרות רווח. בשיטה זו המימון של בית הספר נותר ציבורי, אך הניהול בפועל נעשה בידי הגורם הפרטי, לעתים תוך הקלות בפיקוח המדינתי.
המחקר עקב במשך מספר שנים אחר ששה גופים פרטיים אשר נענו לקולות הקוראים של המחוז בטנסי וניהלו בתי ספר במחוז. המחקר כלל מאות ראיונות עם עשרות בעלי תפקידים במחוז, בארגונים החינוכיים ובבתי הספר. החוקרים ביקשו לאתר את ההגיונות המוסדיים אשר פועלים בקרב הגורמים השונים שהניעו את הרפורמה.
מסקנת החוקרים היא שבמפגש בין המדינה, הארגונים החינוכיים, בתי הספר והקהילות שסובבות אותו מתקיים מנעד שלם של הגיונות מוסדיים, שלעיתים סותרים זה את זה. גופי הזיכיון פועלים בדרך כלל במסגרת שהחוקרים הגדירו כהגיון מוסדי של שוק. הם מציעים שירותים, ולכן הם דואגים לתדמיתם השיווקית ולהשפעה שיש לאירועים מקומיים על תדמיתם. הארגונים הללו בדרך נוטים לקדם תוכנית לימוד ייחודית המתמקדת בתחום מסויים (כמו במדעים או אומנויות) ומאפשרת להם פעמים רבות לקיים מדיניות של בחירת תלמידים.
אולם, על פי החוקרים היגיון מוסדי זה של הגופים הפרטיים נמצא במתח עם ההיגיון המוסדי של המדינה שיזמה את הרפורמה, על מנת לקדם הכלה של כלל התלמידים ושיפור ההישגים בכל חלקי האוכלוסייה. כך גם נוצר מתח עם הקהילה הסובבת את בית הספר, שרואה בבית הספר מקום להתמודדות עם אתגרים חינוכיים וחברתיים – ולא רק לשיפור הציונים של התלמידים.
החוקרים מציינים כי המחקר מראה על כך שהעברת האחריות החינוכית לגופים לא מדיניתיים מהווה אתגר לא פשוט, אשר לא בהכרח תורם להתמודדות בקידום בתי ספר בעלי הישגים נמוכים. כדי להתמודד עם המתחים שנוצרים בגלל הגיונות מוסדיים סותרים, טוענים החוקרים, נדרש גוף בעל יכולות ארגוניות גבוהות, חזון מקיף וראייה ארוכת טווח. החוקרים טוענים כי גוף שכזה עשוי ליישב את הסתירות באופן שנותן מענה מיטבי לאתגר מן הסוג הזה.