publish: yes

אקטואליה וחדשות מקומיות ועולמיות משפיעות על חיי התלמידים ותחושותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום במקומה של אקטואליה בכיתה, במאפייני השיח עליה ובמורכבויות לצד היתרונות שהעיסוק בה מזמן.
המאמר הראשון בחן פרויקט ברוד איילנד בו חוקרי תקשורת פיתחו מודל לשילוב אקטואליה בכיתה. המודל שהציעו מורכב מארבעה היבטים שצריכים להתקיים בלמידה בכיתה: רוח של חקר, מוכנות לאי-ודאות, הבנייה מחושבת של השיעורים ובירור ערכי. נמצא ששילוב אקטואליה בבית הספר תרם לתלמידים בפיתוח מיומנויות חקר ולמידה וביצירת חיבור לנעשה בחברה. המאמר השני בחן פרויקט שהתקיים במשך עשור בבריטניה בשילוב עם ה-BBC, במסגרתו מורים ותלמידים הקימו אתרי חדשות בית ספריים. נמצא שפרויקט זה פיתח את מיומנויות התלמידים, וגם את העניין והמעורבות שלהם באקטואליה.

בשנים האחרונות נמצא כי הישגי תלמידים מקבוצות מיעוט מושפעים בין היתר מהרקע ממנו מגיעים המורים שלהם. הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים תופעה זו בארצות הברית וכיצד היא עשויה לתרום לשיפור הישגים ומדדים חברתיים רגשיים של תלמידים.
המאמר הראשון בחן האם ההשפעות החיוביות של התאמה בין הקבוצה האתנית של תלמיד ומורה מתקיימות גם כאשר ההתאמה היא בין תלמיד לחברי הצוות החינוכי האחרים בבית הספר, ומצא כי גם הם משפיעים לטובה על הישגי תלמידים.
המאמר השני בחן התאמה של מוצא אתני של תלמידים ומורים בכיתה, ומצא כי זו תורמת להישגי תלמידים, אך כי בכיתות מגוונות יותר מבחינה אתנית, השפעה זו הולכת ופוחתת.

גיוס מועמדים להוראה הוא תהליך חשוב ומאתגר, בין היתר בגלל המורכבות של תפקיד המורה והצורך של מורים לאחוז ביכולות ובמיומנויות מגוונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בדרכים לטיוב תהליכי גיוס מועמדים להוראה ומורים.
המאמר הראשון ערך סקירה של 32 מחקרים, על מנת לבחון האם ישנם מדדים שתורמים לחיזוי ההצלחה של מועמד להוראה בתפקיד. נמצא כי מדדים אקדמיים ומדדים בלתי אקדמיים הינם יעילים באותה מידה לחיזוי ההצלחה בתפקידי הוראה.
המאמר השני בחן האם גיוס מוקדם של מורים מאפשר לבתי הספר יתרון בבחירה מתוך מבחר רחב יותר של מועמדים והרכבת כוח הוראה איכותי. נמצא כי לבתי ספר שהתחילו בגיוס מוקדם יותר לא היה יתרון בגיוס כוח הוראה איכותי יותר על פני בתי ספר שהתחילו בגיוס מאוחר יותר, אך כי יש חשיבות לסיום תהליכי הגיוס לפני תחילת שנת הלימודים.

ההקשר בו פועלים בתי ספר מהווה גורם משמעותי באופן ההתנהלות של בתי ספר בתקופת הקורונה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שעסקו בהבדלים בתפיסות של תפקיד בית הספר וניהולו בזמן המגפה.
המאמר הראשון סקר מחקרים אודות אתגרי המגפה והשפעתה, ובחן את ההבדלים בהתנהלות בתי ספר עם רוב של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לעומת גבוה, וההזדמנויות ללמידה להן זכו התלמידים.
התקציר השני הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית, שבחן כיצד קשור ההקשר התרבותי-חברתי-כלכלי של בית הספר לאופן בו נעשה שימוש בטכנולוגיה בזמן המעבר ללמידה מרחוק.

התאמה של תהליכי הערכה לתלמידים בכלל, ולתלמידים עם מוגבלויות בפרט, מהווה אתגר מורכב בעל חשיבות גבוהה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בגישת התלקיט (assessment portfolios) בהערכה.
המאמר הראשון בחן כיצד עושים מורים שימוש בתלקיט ככלי להערכה, ומצא כי ללא הכשרה מספקת גישה זו אינה מצליחה לייצר הערכה איכותית ומיטבית עבור תלמידים.
המאמר השני עסק בהערכה ובגישות להערכה עבור תלמידים עם מוגבלויות, ומציע שימוש בתלקיט כגישה המאפשרת למורה ללמוד על תהליכי הלמידה של התלמיד, ולתלמיד ללמוד על עצמו.

בעשורים האחרונים ישנה מגמה בולטת במערכות חינוך רבות בעולם של הרחבת האוטונומיה למנהלי ומנהלות בתי ספר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בשאלה כיצד עשויה וצריכה מערכת חינוך לתמוך במנהלי בתי ספר במילוי תפקידם, אשר התרחב והשתנה?
המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית של למעלה מ-60 מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים, ובחנו את תפקידם של מחוזות בתמיכה וליווי של מנהלים. הממצאים מראים כי ישנה חשיבות גבוהה לליווי (Mentoring) של מנהלים, וכי במחוזות שתופסים את המנהלים כלומדים (Learners) בפני עצמם, עלה הסיכוי להצלחתם בתפקיד.
המאמר השני בחן כיצד השפיעו מגמות השינוי בתפקיד המנהל על תפיסת הפיקוח ותפקיד הרשות המפקחת בגרמניה. נמצא כי ישנו צורך בחשיבה והגדרה מחודשת של תפקיד הפיקוח, והפיכתו לכזה שמייצר תהליכי ליווי משמעותיים, משנה את המבנה ההיררכי שהיה נהוג בעבר, ובונה רשת (Network) מקצועית עם המנהלים.

השאלה מה משפיע יותר – סביבה או גנטיקה מעסיקה את המחקר כבר שנים רבות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בשאלה המורכבת הזו, ובוחנים את הגורמים השונים המשחקים תפקיד במגוון ההשפעות שיש לסביבה וגנטיקה על הפרט.
המחקר הראשון שנערך בישראל בחן בעזרת זוגות תאומים האם פרטים בעלי גנטיקה דומה מושפעים ומגיבים באופן שונה לסביבות זהות, ומצא כי גורמים רבים משפיעים דרך קשרים מורכבים על התנהגות פרסונלית.
המחקר השני בחן באיזו מידה רגישות לסביבה היא תכונת אישיות שאיננה קשורה בסביבה מסוימת. המחקר מצא כי רגישות לסביבה איננה תכונה מאפיינת שמגדירה את הפרט, אלא שפרטים שונים מושפעים באופן שונה מסביבות שונות, אך לא מאחרות.