review-class: מנהלות ומנהלים

הסקירה האחרונה בסדרת "מנהיגות חינוכית בשעת משבר" מוקדשת לצוותי ניהול בבתי ספר שרוצים להטמיע קבלת החלטות שוויונית בעת משבר. המאמר במוקד הסקירה יוצא מנקודת הנחה שכאשר מתמודדים עם משבר, הקבוצות המוחלשות והחלשות ביותר באוכלוסייה נפגעות הרבה יותר מהקבוצות הרגילות והחזקות. הנחה נוספת העומדת בבסיס המאמר היא שכדי להצליח בניהול מצב משברי, יש צורך להתייחס לכל הקבוצות בקהילה.
החוקרת יוצאת מנקודת הנחה כי מצבי משבר מתאפיינים בכך שצוותי הניהול בבתי הספר אינם מקבלים את התמיכה הנדרשת להם במלואה, ולכן מציעים את המסגרת המושגית המיועדת לעזור להם לבנות את תוכנית התגובה שלהם. המסגרת המושגית מושתתת על שמונה אמות מידה: 1.תפיסת עולם מוכוונת צדק; 2.קבלת החלטות שיתופית; 3.הקצאת משאבים; 4.צמצום פערים ופיזור; 5.צדק חברתי מוסדי ומערכתי; 6.תקשורת שיתופית; 7.ביקורת עצמית מוכוונת צדק חברתי ;8. תמיכה בשינוי מהותי.
המלצות מרכזיות ליישום
• גם ובמיוחד בזמני משבר ממושכים, חשוב כי המנהיגות החינוכית תשאף לקיים קבלת החלטות הוגנת ושוויונית, תוך בחינת היבטים שונים של הקצאת משאבים, תקשורת וזיהוי הזדמנויות לשינוי לטובת הוגנות רבה יותר.
• ניתן ליישם את המסגרת המושגית המוצעת ככלי לחדשנות: לבחון תוכניות לתגובה למשבר מבחינת יכולתן להציע תמיכה לקבוצות מגוונות בראייה עתידית ("הנדסה לאחור") של התמודדות שמסתיימת בשינוי לטובה עבור קבוצות אלה.

הסקירה שלפני האחרונה בסדרת "מנהיגות חינוכית בשעת משבר" מוקדשת לנושא התקשורת בין סוכנויות סיוע ובית הספר. הסקירה מציגה מאמר שבחן את השינוי שחל בניהול משברים בארה"ב בעשורים האחרונים. כותבי המאמר מזהים כי בעת התמודדותם עם אסונות לאומיים, נתקלו הרשות הפדרלית והרשות המקומית בבעיות תקשורת. לטענתם, התברר בעקבות שני מצבי חירום גדולים במיוחד (אסון התאומים והוריקן קתרינה) האחריות המשפטית והפוליטית העיקרית להתמודדות עם רוב האסונות הוטלה בדרך כלל על פקידי המדינה ועל הרשויות המקומיות. החוקרים טוענים כי ממצא זה משקף מעבר של ניהול החירום לניהול "ממוקד תגובה" (על חשבון תכנון ויוזמה), וניהול ריכוזי (על חשבון ניהול שיתופי). לכן לדעתם נוצרו עיכובים באישור ובשליחה של סיוע לאסונות.
החוקרים מדגישים את חשיבותה של שיתופיות בין-ארגונית בניהול משברים וקיומה של תקשורת בין אישית טובה בין בעלי תפקידים בסוכנויות מקבילות, ומביאים המלצות כיצד לשפרה. כל אלה חשובים במיוחד היות בזמן אסון קיים מתח בין הרצון העז להציג לציבור שרשרת פיקוד ברורה – מישהו שייקח פיקוד או אולי מישהו שניתן יהיה להטיל עליו אחריות, לבין המציאות בפועל המתגלה בעת ניהול אסונות: איש אינו מחזיק בשליטה מלאה על ניהול האסון; לא ניתן לדרוש תשומת לב ארגונית מלאה או לכפות ציות לנהלים; ארגונים לא־ממשלתיים יגיבו עם אישור ממשלתי או בלעדיו; מתנדבים יגיעו עם או בלי הזמנה; מגיבים ראשונים יקבלו החלטות בעצמם .

המלצות מרכזיות ליישום
• חיבור המנהיגות החינוכית לגורמים רלוונטיים לשעת חירום.
• קיום פעילויות משותפות בשגרה עם רשויות ההצלה והחירום, צבא, רשות מקומית.
• לפתח אצל מנהלי בתי ספר מיומנויות של תקשורת יעילה עם ארגוני התגובה השונים, ולספק הנחיות ועזרה למנהלים כך שיוכלו לדברר ולתקשר בצורה אפקטיבית את צרכיה של קהילת בית הספר לגופים השונים ולקבל מהם את הסיוע המתאים בזמן ובצורה הנכונים לקהילה שהם מובילים.
• בתי ספר יכולים לפתח תוכניות תגובה לחירום תוך שימוש בקשרים המקצועיים שיש לחברי קהילה עם גופי החירום השונים (מכבי אש, משטרה, צבא)
• הסתייעות במתנדבים מהקהילה לצורך עבודת "תרגום" הצרכים של מערכת החינוך בזמן אמת לשפה הארגונית של גופי הסיוע החיצוניים לה.

הסקירה היומית מציגה מאמר הבוחן את מאפייניה של מנהיגות חינוכית סתגלנית בקרב מנהלי בתי ספר משלוש מדינות שפעלו יחד באסטרטגיה משותפת במהלך מגפת הקורונה. מניתוח זה עולים ארבעה מאפייני שינוי וסתגלנות במנהיגות החינוכית בזמן המשבר, ושבעה עקרונות תגובה משותפים למנהלי בתי ספר בשלוש המדינות במהלך השנים 2021-2020. ארבעת מאפייני המנהיגות הם: 1. מחויבות לערכים; 2. מנהיגות חינוכית שיתופית; 3. הרחבת המעורבות בהובלה; 4. טיפוח מתמשך של המנהיגות החינוכית.
המחקר מספק עדות אמפירית לכך שההקשר המקומי משפיע רבות על דרכי הניהול בזמן משבר: מאפיינים של בית הספר, מאפייני הקהילה, המצב הפוליטי והכלכלי – השפיעו על התגובה של כל בית ספר.

המלצות מרכזיות ליישום
• חשוב להביא בחשבון את מאפייני ההקשר המקומי מבחינה חברתית, תרבותית, כלכלית ופוליטית בעת ההיערכות למשבר.
• להציע למנהלים ולצוותים החינוכיים פיתוח מקצועי בתחום ניהול משברים, כדי שיוכלו להתמודד עמם בצורה יעילה, גמישה ויצירתית.
• לחזק את שיתוף הפעולה בין בתי ספר לקהילות מקומיות באמצעות תקשורת רציפה והיערכות משותפת למצבי חירום עתידיים.

שתי הסקירה היומית של לשכת המדענית הקרובות יוקדשו לתובנות בנושא מנהיגות בשעת חירום בעקבות אירועי ירי במוסדות חינוך בארצות הברית. הסקירה הנוכחית תוקדש למקרה שבו תלמידים ירו והרגו בנשק חם בשטח בית הספר. תגובת ההנהגה החינוכית המומלצת למשבר מסוג זה דומה להתמודדות במשברים בית ספריים באופן כללי. תרומתו המרכזית של חקר מקרה זה להבנה של מנהיגות חינוכית בשעת משבר היא בדיון הנרחב של החוקרים על תהליך ההכנה שיש לקיים לקראת התמודדות בית הספר עם משברים, ובפרט על תוכנית "ששת הצעדים" שפיתח משרד החינוך האמריקני לצורך תכנון אסטרטגיית התמודדות כזאת.

המלצות מרכזיות ליישום
• תכנון למצב חירום לפי מודל ששת השלבים מתייחס לנקודות הבאות: 1. עבודה שיתופית; 2. הבנת היקף המשבר; 3. קביעת יעדים ומטרות; 4. בחינה של דרכי פעולה; 5. ניסוח, כתיבה ואישור של התוכנית; ו־6. יישום ותחזוקה של התוכנית.
• צוותי תכנון משבר עשויים לכלול תתי־צוותים שיתמודדו עם תחומים קריטיים.

הסקירה היומית מוקדשת למחקר שערך סקירת ספרות קיימת במטרה לאתר את מאפייני המנהיגות החינוכית המתעלה בזמני משבר (המתחילים בזמן מפתיע, וכוללים צורך לנהל תחת אי-וודאות רבה). החוקרים מצאו שלמרות סוגי המשבר השונים שנכללו בסקירה (שרפות, רעידות אדמה, מוות, אובדנות, טורנדו), למנהיגות החינוכית בשעת המשבר היו מאפיינים דומים.
החוקרים זיהו שישה מאפיינים מרכזיים: מתן טיפול רגשי וחברתי בזמן המשבר, כניסה לתפקיד ולאחריות חדשים, יצירת שיתוף פעולה בין בעלי עניין שונים בתוך קהילת בית הספר ומחוץ לה, יצירת תקשורת רב־ממדית בין בעלי העניין השונים, קבלת החלטות מורכבת והתנהלות בתוך הקהילה, בתוך הארגון ומתוך ניסיון החיים האישי של המנהיגה או המנהיג שקמו בעת המשבר. בנוסף, החוקרים זיהו שלמעשה כל בעל תפקיד בקהילה, ובכלל זה המנהלים, המורים, ההורים, התלמידים, צוותי חירום שהוקמו מראש כחלק מהיערכות למשבר או הצוות המנהלי של בית הספר, עשויים להתגלות כמנהיגים מובילים, המספקים מענה, וודאות בסביבה כאוטית, תחושת בטחון התורמת לעשייה חינוכית בשעת חירום ואף מצילה חיים. חלק ב' של הסקירה מסכם המלצות ליישום מתוך ממצאי המחקר.
המלצות מרכזיות ליישום
• לאפשר למנהיגות חינוכית בזמן משבר לקבל גיבוי ותמיכה מערכתיים בכל שלבי האסון (היערכות, התמודדות והחלמה מהמשבר), בקרב כל בעלי התפקידים המעורבים.
• נדרשת תמיכה מערכתית והצבת הבריאות הפיזית והנפשית של הילדים, של הסגל ושל קהילת בית ספר במהלך המשבר ואחריו בראש סדר העדיפויות.
• מומלץ להכין בעלי תפקידים לכך שבמצב חירום ידרשו "להגדיל ראש" ולפעול בגמישות ויצירתיות.