כיצד נצמיח "טרום-מנהיגים" המוכנים לזמן משבר (3)?

מחקר זה בחן אילו אמות מידה ניתן לחלץ מהספרות המקצועית לגבי האופן שבו מנהיגים חינוכיים יכולים וצריכים לנהוג בזמן משבר לא־צפוי שמאפייניו ידועים או בלתי־ידועים.

החוקרים מצאו שלמרות סוגי המשבר השונים שנכללו בסקירה (שרפות, רעידות אדמה, מוות, אובדנות, טורנדו), למנהיגות החינוכית בשעת המשבר היו מאפיינים דומים. למשל, בעת משבר מנהיגים חינוכיים יצרו רמה יוצאת דופן של תמיכה רגשית-חברתית. יתר על כן, הממצאים מראים שבתקופות המשברים שנבדקו קיבלו מנהלי בתי הספר, או נאלצו ליטול על עצמם תפקידים שלעיתים הם לא היו מוכנים לקראתם, ולכן הם הסתמכו על צוות בית הספר ועל חברי קהילה אחרים שמילאו את הפער המנהיגותי, וזאת כדי להתמודד עם הדחיפות ועם הדרישות החריפות של המשבר. החוקרים גם ציינו את חשיבותה של תקשורת איכותית בין כל חברי הקהילה של בית הספר ואת החשיבות של קבלת החלטות מהירה.

למרות הקווים המשותפים למנהיגות ולמנהיגים במשברים השונים, החוקרים גם הבחינו בין מאפיינים שונים במקרים השונים, למשל הדרכים שבהן סופק המענה הרגשי-חברתי וסוגי התפקידים שהיו לחברי הקהילה שהתגלו כמנהיגים חינוכיים בשעת המשבר. החוקרים זיהו שלמעשה כל בעל תפקיד בקהילה, ובכלל זה המנהלים, המורים, ההורים, התלמידים, צוותי חירום שהוקמו מראש כחלק מהיערכות למשבר ואפילו הצוות המנהלי של בית הספר, עשויים להתגלות כמנהיגים חינוכיים בשעת חירום. לכן הם הדגישו שלכל משבר ייחודיות משלו, וכי נדרשת גישה ארגונית גמישה לפעולה בדרכים המותאמות לנסיבות המיוחדות של המשבר. הם הסבירו כי הובלה בבתי ספר בתקופות משבר מחייבת תגובתיות מהירה, אינסטינקטיבית וערכית כדי להצליח לנהל את המשבר על הצרכים הקהילתיים הנובעים ממנו וכדי להתאושש מהמיידיות, הדחיפות והמורכבות שלו. לדעתם חשוב לשים לב לכך שהתגובתיות של מנהיגים חינוכיים בשעת משבר שונה מאוד מהאופן שבו היו מגיבים לעניינים יום־יומיים. החוקרים ציינו כי בראש ובראשונה ממצאיהם מדגישים את חשיבותו של הטיפול הרגשי והחברתי בזמן המשבר, במיוחד לתלמידים ולמורים, אך גם לקהילת בית הספר כולה. הם מציינים כי במהלך המשבר מתחולל שינוי בתפקיד ובהיקף של האחריות של המנהיגים החינוכיים, גם אם הם תלמידים או מורים או הורים. הם אף הדגישו כי נדרש שיתוף פעולה בין בעלי העניין בקהילת בית הספר, ומכאן שגם ניהול וקיום של תקשורת רב־ממדית במקום, בזמן ובצורה הנכונה בין בעלי העניין השונים בבית הספר, הם חלק מהותי מההובלה החינוכית בשעת המשבר. לבסוף, זיהו החוקרים שלושה סוגים של השפעות שמשנות את צורת ההנהגה במצבים אלו: השפעתה של קהילת בית הספר, השפעת ההקשר הפנימי של בית הספר (ההתנהגות הארגונית הקיימת בבית ספר קודם למשבר) והאישיות וניסיון החיים הפרטי של המנהיגה או המנהיג שנטלו על עצמם את ההובלה בזמן המשבר.