עד כמה חשוב שילדים יקראו? והאם ישנה חשיבות לתוכן שהילדים קוראים מבחינת שיפור יכולות הקריאה שלהם? האם ישנה חשיבות לאמצעי שבו קוראים – ספר מודפס לעומת ספר דיגיטלי?
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מחקרים ששואפים לענות על שאלות אלו. המחקר הראשון מציג עדויות מחקריות לכך שספרים מודפסים מסייעים לילדים בגילי יסודי להבין את הנקרא ולפתח אוצר מילים, לעומת ספרים דיגיטליים. המחקר השני, שנעשה בפינלנד, מראה שיש קשר חיובי בין קריאה בשעות הפנאי ובין פיתוח יכולות הקריאה. אולם בקרב ילדים מתבגרים, קריאה של תוכן באמצעים דיגיטליים, עלולה להשפיע לרעה על יכולות הקריאה.
לילדים בימינו ישנה אפשרות לקרוא ספרים באמצעים דיגיטליים, על גבי מסך, או בספר מודפס. האם האמצעי שבו משתמשים לקריאה משפיע על יכולות הקריאה? קבוצת חוקרות בחנה 39 מחקרים, בהם השתתפו סך הכל 1,812 ילדים וילדות. המחקרים שנבחרו הכילו מידע שניתן להשוותו על יכולות קריאת ספרים של ילדים והאמצעי שבו נקרא הספר. הילדים במחקרים אלו היו בין הגילים 4 ל-8.
החוקרות ביקשו לבחון האם ספרים דיגיטליים מובנים יותר לילדים מאשר ספרים מודפסים? אם כן, האם ישנו משהו בעיצוב של הספרים הדיגיטליים שתורם לכך? האם יש השפעה לאמצעי מדיה שונים שנוספים לספרים הדיגטליים – כגון תמונות, אפשרות הקראה של המחשב, וכיו"ב? והאם יש השפעה לקיומו של מילון בספר הדיגיטלי?
איסוף הנתונים מהמחקרים מראה שכאשר ספר דיגיטלי וספר מודפס הם זהים, קריאה בספר מודפס עדיפה, מבחינת הבנת הנקרא של הילדים ובניית אוצר המילים שלהם. גם כאשר הספר הדיגיטלי כולל אפשרות להקראה, או מדגיש משפטים מסוימים בתוך הטקסט, עדיין הספרים המודפסים מביאים להבנה טובה יותר של הנקרא.
רוב המחקרים עסקו בקריאת ספרים בדיוניים (fiction), אך שישה כללו בתוכם גם ספרים בעלי אופי עיוני. במחקרים אלו נראה כי יש עדיפות למסכים על פני המודפסים, ככל הנראה בגלל שהספרים הדיגיטליים הדגישו ביעילות מילים שנדרש היה ללמוד אותן. עם זאת, גם במחקרים אלו, בדרך כלל מסכים היו פחות יעילים לעומת ספרים מודפסים מבחינת התרומה להבנת הנקרא אצל ילדים.
לדברי החוקרות, הממצא כי מסכים אינם תורמים באותה מידה להבנת הנקרא כמו ספרים מודפסים, עומד בקנה אחד עם מספר מודלים תיאורטיים שעוסקים באופן שבו ילדים מבנים משמעות ולומדים. מחקרים קודמים מראים כי יתכן שהעומס הקוגניטיבי הנוצר במסך מקשה על תהליך למידה זה.
קריאה בשעות הפנאי נחשבת לפעילות מועילה לפיתוח של יכולת הקריאה. ילדים שמתמודדים עם האתגר של קריאת ספר בשעות הפנאי לומדים אגב כך מילים רבות (לדוגמה בספרי הארי פוטר יש כ-250,000 מילים שונות, כך מצוין במחקר), ומשפרים את יכולותיהם.
קבוצת חוקרות בפינלנד ביקשה לבדוק את האופן שבו משפיעה הקריאה בשעות הפנאי על יכולות הקריאה, כמו הבנת הנקרא ושטף הקריאה (Reading Fluency). המחקר התבסס על מידע שנאסף ממדגם של 2,525 ילדים שנולדו בשנת 2000 באופן עקבי. במחקר נותח המידע שנאסף אודות הרגלי הקריאה שלהם בשעות הפנאי ויכולות הקריאה שלהם בין כיתה א' לכיתה ט'.
המידע שנאסף כלל גם את סוג התוכן שנקרא – אם זה ספרים, כתבי עת, עיתונים, או תוכן דיגיטלי כמו רשתות חברתיות ועוד. משך הזמן וסוג התוכן הוערכו על ידי הורים בכיתות א' עד ד', ובדיווח עצמי של הילדים בכיתות הגבוהות יותר. יכולות הקריאה הוערכו באמצעות המבחנים הלאומיים שהילדים השתתפו בהם.
באופן כוללני, החוקרות הסיקו כי קיים קשר חיובי בין קריאה בשעות הפנאי ובין יכולות הקריאה של הילדים. הקשר הוא חזק במיוחד בין קריאה מרצון של ספרים ובין יכולת הבנת הנקרא. נמצא קשר שלילי חזק בין קריאת תוכן דיגיטלי ובין יכולות הקריאה, כלומר קריאה רבה של תוכן דיגיטלי נקשרה ביכולות קריאה נמוכות. השפעה שלילית זו של התוכן הדיגטלי נרשמה בעיקר בכיתה ו' ו-ז'. קריאה בכתבי עת וחוברות קומיקס לא הראתה תרומה חיובית או שלילית להבנת הנקרא. שטף קריאה נמוך עלול להגביל קריאה בשעות הפנאי, כך עולה מהמחקר.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
