חוקרים ומחנכים עוסקים רבות באיתור דרכי למידה יעילות ומיטיבות ללימוד קרוא וכתוב. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים הבוחנים סוגיה זו. המאמר הראשון, בוחן את האפשרות של הוראת מילים לילדי גן באמצעות שירה ודיקלום. נמצא שאלו שיטות יעילות יותר מהוראה באמצעות תמונות. המאמר השני, בוחן את תרומת הלמידה המשולבת (המשלבת למידה עצמאית באמצעות מחשב עם למידה בכיתה) להוראת קריאה. נראה שעבור תלמידי כיתות א' ו-ב' למידה שכזו עשויה להיות יעילה במיוחד לנושא הקריאה.
אוצר המילים של תלמידים כאשר הם מתחילים כיתה א' הוא אחד המנבאים היעילים של הישגיהם הלימודיים, כך נכתב בפתח מחקר זה. החוקרים ביקשו להבין את מנגנון רכישת המילים בקרב ילדי גן (גילאי 5) ולבחון: האם שילוב של שירים בפעילויות הגן עשוי לשפר את רכישת המילים של ילדי גן?
לשם כך חילקו לאוסון-אדמס ושותפיה למחקר 56 ילדי גן ל-3 קבוצות. הקבוצה הראשונה – קבוצת ביקורת – למדה 24 מילים נבחרות באמצעות תמונות בלבד. הקבוצה השנייה למדה באמצעות דקלום קצבי של שיר ילדים, שהכיל את אותן מילים. הקבוצה השלישית למדה באמצעות שירה של שיר ילדים, שהכיל אף הוא את אותן 24 מילים שנבחרו ללמידה. הלמידה נעשתה באמצעות פעילויות ייעודיות, בנות 15 דקות כל אחת לאורך מספר שבועות, שבהן התלמידים למדו את המילים באמצעים שונים. בתום התקופה, הוערכה המידה שבה המילים נלמדו בקרב הילדים בשתי בשתי דרכים: דרך קולטנית – כלומר, האם הילדים מבינים את המילים שנלמדו כאשר נאמרו להם בתוך משפט על ידי המבוגרים, ודרך יצרנית – כלומר האם הילדים הצליחו להסביר את משמעות המילים בעצמם.
לא נמצא הבדל משמעותי בין למידה באמצעות שירים ללמידה באמצעות תמונות כשמדובר בהבנה ריאקטיבית. לעומת זאת, שתי שיטות הלמידה באמצעות שירים הראו תוצאות טובות יותר מאשר למידה באמצעות תמונות כשהילדים התבקשו להסביר ולהגדיר בעצמם את משמעות המילים שנלמדו. למידה באמצעות דיקלום ולמידה באמצעות שירה נמצאו יעילות באותה מידה.
לאוסון-אדמס ושותפיה הסיקו כי למידה באמצעות שירים, בשילוב עם למידה באמצעות תמונות, עשויה לספק דרך אפקטיבית וקלה להגדלת אוצר המילים של ילדים בגיל הגן. לטענת החוקרים, הלמידה באמצעות שירים חסכונית מבחינת זמן הלמידה, ומגבירה את מעורבות הילדים והעניין שלהם בלמידה. הוראה באמצעות דיקלום, הם מדגישים, אינה דורשת בהכרח כישרון מוזיקאלי, ועשויה להועיל ללימוד באותה מידה כמו שירה.
אחת הגישות ללימודי שפה שתפסו תאוצה עוד לפני פרוץ מגיפת הקורונה, וביתר שאת בעקבותיה, היא גישת הלמידה המשולבת. גישה זו משלבת למידה פנים אל פנים בכיתה, יחד עם למידה באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית. הטכנולוגיה הדיגיטלית מספקת גם משוב מיידי למורה באשר ליכולותיו הנוכחיות של התלמיד וצרכיו הלימודיים. אחת המדרכים ליישום למידה משולבת כוללת חלוקה של הכיתה לקבוצה אחת של תלמידים לומדת באמצעות מחשב, וקבוצה אחרת שלומדת עם המורה. הרעיון מאחורי פרקטיקה זו הוא לסייע למורה ללמד קבוצה קטנה יותר של תלמידים (ובכך לתרום לאיכות הלמידה) ובנוסף להקנות לתלמידים שעובדים באמצעות המחשב למידה איכותית ומותאמת לצרכיהם ורמתם.
על מנת לבחון את האפקטיביות של הלמידה המשולבת בהקשר של בית הספר היסודי, בחנו פרסקוט ושותפיו במחקר זה תכנית התערבות מבוססת למידה משולבת בבית ספר יסודי (גילי גן-כיתה ה) בארה"ב. התלמידים בבית הספר למדו קריאה וכתיבה באמצעות הגישה המשולבת במשך כ-28 שבועות. יכולת הקריאה של 641 התלמידים שהשתתפו במחקר נבחנה לפני ואחרי ההשתתפות בלמידה המשולבת, וכן נאספו נתונים אודות השימוש שלהם בפועל במרכיב הדיגיטלי של הלמידה המשולבת, והרקע החברתי כלכלי והדמוגרפי שלהם.[1]
ממצאי המחקר מצביעים על כך שתלמידים מכל הכיתות הראו שיפור משמעותי ביכולת הקריאה שלהם בעקבות ההתערבות.[2] השיפור הרב ביותר היה של התלמידים הצעירים יותר: מגיל הגן עד כיתה ב'. החוקרים סברו כי ייתכן שהסיבה לממצא זה היא המעבר שנעשה בכיתה ג' (אצל רוב התלמידים) ממצב שבו לומדים לקרוא (Learning to read) למצב בו הקריאה הופכת לכלי על מנת ללמוד נושאים אחרים (Reading to learn).
ממצא חשוב נוסף הוא שלא היה הבדל בקצב השיפור שנצפה ביכולת הקריאה בין תלמידים שהתחילו עם הישגי עבר גבוהים בקריאה לבין כאלה שהתחילו עם הישגי עבר נמוכים. גם תלמידים שלמדו אנגלית כשפה שנייה הראו שיפור זהה או גבוה יותר מאשר תלמידים שלמדו אנגלית כשפת אם, וכך צמצמו מעט את הפערים בהישגים בין הקבוצות. פרסקוט ושותפיו סברו כי ייתכן שהיכולת לקבל משוב מיידי על יכולתו של התלמיד אפשרה למורים להתאים טוב יותר את ההוראה לצרכי התלמיד. ממצא זה מראה שלמידה משולבת עשויה להיות כלי לצמצום פערים לימודיים הנובעים מרקע דמוגרפי וסוציו-אקונומי.
[1] יכולת הקריאה הוערכה באופן קבוצתי באמצעות שימוש במבחן הערכה שכונה במחקר הערכת פירסון, או בשם המלא:
Group Reading Assessment and Diagnostic Evaluation, Pearson Assessment
[2] יצוין כי יכולת הקריאה הוערכה באופן משוקלל למספר כישורים שהותאמו לגיל הילדים שנבחנו, כמו זיהוי אותיות וצלילים לילדים הצעירים, ועד הבנת הנקרא ושטף קריאה לילדים בוגרים יותר. לכל גיל נקבע מדד משוקלל, והישגי הילדים הוערכו ביחס למדד זה.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
