פיתוח מקצועי של מורות ומורים הוא אחת הדרכים המרכזיות לשמירה על כוח הוראה איכותי, המעודכן בידע מדעי עדכני (הן לגבי תחומי התוכן, הן לגבי הפדגוגיה ודרכי ההוראה). בשנים האחרונות התפתחה טכנולוגיה המאפשרת להעביר קורסים כאלה באופן מקוון. להעברה מקוונת יתרונות רבים: היא מאפשרת נגישות גבוהה יותר, גמישות גבוהה יותר ועלויות נמוכות יותר. מגפת הקורונה והסגרים שבאו בעקבותיה הגבירו את הדרישה לקורסים מקוונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים העוסקים בקורסי פיתוח מקצועי מקוונים למורות ומורים. המאמר הראשון הוא סקירה של ספרות אמפירית בנושא קורסי פיתוח מקצועי מקוונים לצוותי הוראה; המאמר השני מציג תוכנית לפיתוח מקצועי מקוון ואת המחקר שבחן את האפקטיביות שלה.
מגפת הקורונה הביאה עימה שינויים רבים בתחום החינוך בישראל ובעולם, וביניהם שינויים להכשרה המקצועית של מורות ומורים. נראה כי אף שהמגפה עצמה בדעיכה, ההכשרה המקצועית המוצעת באמצעות קורסים מקוונים לא תיעלם איתה. להכשרה מקצועית מקוונת מספר אתגרים המבדילים אותה מהכשרה מקצועית פנים אל פנים: היא דורשת מצוותי ההוראה להסתגל במהירות לטכנולוגיות חדשות ולא־מוכרות, היא מכוונת להכשיר לעבודה פנים אל פנים ללא מפגש פנים אל פנים, והיא דורשת מהמנחים ללמוד בעצמם כיצד מלמדים בצורה מקוונת. מטרת המאמר שיתקוצר להלן היא לבחון את העדויות האמפיריות הנוגעות למבנה ולתכנון מוצלח של הכשרה מקצועית מקוונת.
כדי לבחון את העדויות הללו, ערכו בראג ושותפיו סקירה שיטתית של הספרות האקדמית שפורסמה בנושא בשפה האנגלית בין תחילת שנת 2010 לסוף שנת 2019. סקירתם כללה מאמרים שבחנו או ביצעו הערכה של פיתוח מקצועי מקוון פורמלי למורות ומורים. בחיפוש שנעשה במנועי חיפוש ובמאגרי מידע אינטרנטיים נמצאו 6,028 רשומות רלוונטיות, אולם לאחר סינון כפילויות וסינון מאמרים שלא עסקו באופן ספציפי בהכשרה מקוונת של צוותי הוראה או שלא היו בעלי ערך מחקרי מתאים, נותרו 11 מאמרים מתאימים. מתוך מאמרים אלו, ביקשו בראג ועמיתיו לענות על 3 שאלות מחקר:
מאפייני המאמרים: בחינה של שנת פרסום המאמרים העלתה כי רובם המכריע פורסמו בחמש השנים הראשונות של התקופה שנסקרה: שני מאמרים פורסמו ב־2010, חמישה מאמרים פורסמו בשנת 2012, אחד ב־2011, שניים נוספים ב־2016, והאחרון ב־2018. כל המאמרים פורסמו בארצות הברית, למעט אחד שפורסם בפיליפינים. המורים שהשתתפו בהכשרה המקצועית עבדו בחינוך היסודי בחמישה מבין המחקרים, בבתי ספר תיכון – בחמישה מהם, וביסודי ובתיכון גם יחד – במחקר אחד. בארבעה מבין המחקרים עבדו המורים בחינוך המיוחד, ובמחקר אחד – באזור כפרי בארצות הברית. תחומי הדעת של המורים היו מתמטיקה, אנגלית, ביולוגיה ופיזיקה.
בחינת מטרות המחקרים מעלה כי הם כוונו לבחון את ההשפעה של הפיתוח המקצועי המקוון על מדדים אלה: שיפור הידע של המורים בתחום הדעת (Content Knowledge) (6 מחקרים), שיפור הידע הפדגוגי בתחום הדעת (Content Pedagogical Knowledge) (3 מחקרים) פרקטיקות הוראה (7 מחקרים) וכן יכולת מקצועית, ביצועים אקדמיים, קבלת החלטות וניהול כיתה (מחקר אחד כ"א). שמונה מהתוכניות שנחקרו עברו באופן א־סינכרוני בלבד, ושתיים – באופן משולב. קורס אחד של פיתוח מקצועי היה א־סינכרוני לחלוטין, למעט פגישה אחת מסכמת.
ממצאי המחקר הראו כי השתתפותם של המורות והמורים בתוכניות הפיתוח המקצועי הביאה לשיפור בידע שלהם בתחום הדעת שאותו לימדו (CK) ובידע הפדגוגי שלהם בתחום הדעת (CPK). שיפור נמצא גם באמונה העצמית שלהם, באמונות שלהם לגבי מקצוע ההוראה ובפרקטיקות ההוראה שלהם. ההתערבויות שהביאו לשיפור הרב ביותר אצל המורות והמורים היו אלו שכללו פעילויות שהתאימו לסגנונות הלמידה השונים של המורים המשתתפים (ובכך הגבירו את מעורבותם בתוכנית), סיפקו תמיכה מתאימה ללומדים, התמקדו ברכישה של כישורים פדגוגיים ממוקדי תחום, כללו פעילויות למידה מעשית, עודדו את המורים ליישם בפועל את הנלמד בקורס (כחלק מהלמידה), והיו גמישות, רלוונטיות ומכוונות מטרה. תוכניות שסיפקו, כאסטרטגיה מרכזית ועקבית, תמיכה משמעותית למורים המשתתפים בהן, זכו לשביעות רצון רבה יותר של המורים ולצמצום הנשירה מהן.
בשנים האחרונות עלתה החשיבות של הננו־טכנולוגיה, אשר משתלבת כיום בתחומים רבים כגון ביולוגיה, מחשוב ורפואה. בהתאם לכך, עלה הביקוש ללימודי ננו־טכנולוגיה בבתי הספר התיכוניים. דרישה זו מציבה אתגר בפני אנשי חינוך, בין היתר בשל האופי האינטר־דיסציפלינרי של התחום (ננו־טכנולוגיה עובדת בדרך כלל בשילוב עם תחומים אחרים) וההתנהגות הלא־אינטואיטיבית של החומרים שבהם הוא עוסק. בשל כך יש צורך בהכשרה ייעודית לצוותי הוראה העוסקים בתחום.
במאמר שלפנינו פלדמן-מגור ושותפותיה בחנו קורס לפיתוח מקצועי בשם "מבוא לחומרים וננו־טכנולוגיה למורים". הקורס פותח במקור כקורס פנים אל פנים, אך עבר התאמה להעברה מקוונת כדי לאפשר למורות ומורים נוספים להיחשף לתכניו. הקורס כלל 13 שיעורים מוקלטים מראש, שכל אחד מהם כלל מספר סרטונים בני 25 דקות ובוחן בסיום. הקורס כלל גם פורום לדיון בין המשתתפים ופגישה אחת פנים אל פנים במעבדה במכון ויצמן.
הקורס מבוסס על שמונת המושגים המרכזיים של תחום המדע והטכנולוגיה של קנה המידה החלקיקי (Nanoscale Science and Technology – NST). תחום זה עוסק ביצירת חומרים, מכשירים ומערכות בעלי תכונות חדשות וייחודיות באמצעות חקירה ושינוי של מבנים אטומיים, מולקולריים ומקרו־מולקולריים. שמונת המושגים המרכזיים הם: תכונות תלויות גודל, גודל וקנה מידה, שיטות לחקירה ולאפיון של חומרים, שימושים טכנולוגיים בננו־חומרים, סיווגים ותכונות של ננו־חומרים, גישות לייצור ננו־חומרים, חדשנות ויישום של ננו־טכנולוגיה, מחקר ויצירה של ננו־חומרים.
ניתוח רמת ההבנה של המורים את החומר הנלמד הסתמך על טקסונומיית סולו (SOLO). לפי שיטה זו, ישנן 5 רמות של הבנה המושגת בלמידה של חומר:
מחקר זה בוצע במתודולוגיה המשלבת כמה שיטות וכלי מחקר: הערכה כמותנית של הידע של מורים בתחום ההוראה לפני ואחרי ההשתתפות בקורס; ניתוח איכותני של רמת ההבנה של המורים את המושגים הנלמדים באמצעות ניתוח המטלות שהגישו במהלך הקורס; ניתוח כמותני של הפעילות של המורים במערכת הממוחשבת שבאמצעותה הועבר הקורס (מערכת Moodle) וראיונות חצי מובנים עם משתתפי הקורס. נוסף על אלו, נערכו שיחות טלפון קצרות עם משתתפי הקורס במחזור העברתו הראשון כדי ללמוד על השימוש באתר הקורס לאחר סיומו.
ממצאים: בחינת רמת הידע של המורים לפני השתתפותם בקורס ולאחריה העלתה כי חל שיפור ניכר בידע שלהם בכל הנושאים שהועברו בקורס למעט בשלושה. בשלושת הנושאים הללו היה למורים ידע רב עוד לפני השתתפותם בקורס. בסך הכול, בהתייחסות לכלל הנושאים, שיפר הקורס את רמת הידע של המורים בין אם היה להם ידע מוקדם בנושא הננו־טכנולוגיה ובין אם לאו.
בחינה של רמת ההבנה של המורים של החומר הנלמד, כפי שזו השתקפה במטלות שביצעו, הראתה כי כמחציתם הגיעו בכל אחד מהתחומים הנלמדים להבנת היחסים – הרמה הרביעית מבין חמש הרמות במודל SOLO. עם זאת, מעט מורים הגיעו לרמת ההבנה המופשטת הגבוהה ביותר. בכל אחד מהתחומים, קצת פחות מחצי הגיעו לרמת ההבנה הרב־מבנית. במילים אחרות, נראה כי עבור רוב המורים, מטרת הקורס לא הוגשמה במלואה.
לבסוף, ניתוח הקשיים שעליהם דיווחו המורים בראיונות החצי מובנים וניתוח פעילותם במערכת הממוחשבת העלו כי חלק משמעותי מהמורים לא הצליחו לעקוב אחר הסרטונים המוקלטים בנושאים הקשורים למכניקת הקוונטים. חלק מהמורים דילגו על הנושאים הללו או אפילו פרשו לגמרי מהקורס. החוקרות מציעות כי בעתיד, ניתוח הפעילות של המורות והמורים במערכת הממוחשבת יכול לסייע בזיהוי נושאים מאתגרים עוד בעת ביצוע הקורס. זיהוי כזה יכול לאפשר למפעילי הקורס לספק למשתתפים את התמיכה המתאימה וכך למנוע פרישה או דילוג על נושאים.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
