ההתפתחות הטכנולוגית המואצת המאפיינת את העידן הדיגיטלי שבו אנו חיים היא גורם מרכזי להיווצרותו של פער דורי בין תלמידי דור האלפא ובין מוריהם. בעוד תלמידי דור האלפא הם "ילידים דיגיטליים" שנולדו למציאות של טכנולוגיה מתקדמת זמינה שהפכה אותם בקיאים בשפה הדיגיטלית, מוריהם הם "מהגרים דיגיטליים" שנולדו למציאות שבה השימוש בעזרים טכנולוגיים וזמינותם היו פחותים. הסקירה היומית של לשכת המדענית תוקדש היום להשפעת השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית והיחס אליה על יצירתו של הפער הבין־דורי המתואר וכן להשלכותיהם על תהליכי הוראה ולמידה בבתי הספר. המאמר שיוצג בסקירה הנוכחית מכיל סקירת ספרות נרחבת על הגורמים המשפיעים על הפער הבין־דורי בין תלמידי דור האלפא ומוריהם ועל הדרכים לצמצם פערים אלה באמצעות שילובם של עזרים טכנולוגיים בכיתות הלימוד. כותבת המאמר דנה בהשלכות של הפערים בתפיסות של המורים והתלמידים לגבי הצורך להשתמש בעזרים טכנולוגיים בתהליכי ההוראה והלמידה, ומציינת את חשיבות יצירתן של סביבות לימודים טכנולוגיות המותאמות לצורכי התלמידים. אולם כפי שכותבת המאמר מדגישה, שילוב עזרים טכנולוגיים לבדו אינו מספיק כדי לצמצם את הפער הבין־דורי המתואר. יש להקפיד על הכשרה טכנולוגית מעשית של המורים ועל שימוש עצמאי של תלמידים בעזרים טכנולוגיים כדי להבטיח שהשילוב של טכנולוגיות חדישות יוביל ליצירת סביבת הוראה ולמידה משמעותית ומעניינת.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
היקף הנרחב בשימוש של תלמידי דור האלפא בטכנולוגיה דיגיטלית החל בשנות האלפיים הוביל ליצירתו של "פער דיגיטלי" בינם ובין מוריהם. פער זה נובע מההבדל הקיים בין מיומנותם הגבוהה של התלמידים בשימוש בעזרים טכנולוגיים ובין השימוש המוגבל שעושים בהם מוריהם בכיתות הלימוד. תלמידי דור האלפא רואים בטכנולוגיה דיגיטלית (כמו מדיה חברתית ואתרי אינטרנט) אמצעי מרכזי ליצירת תקשורת ולרכישת ידע המבוסס על אינטראקציות רב־אופניות (multimodal). לעומתם, מוריהם רואים בטכנולוגיה דיגיטלית כלי עזר מחקרי בלבד ואמצעי להצגת ידע באופן ויזואלי. מורים רבים אינם מעודדים את תלמידיהם להשתמש בעזרים טכנולוגיים בכיתות הלימוד, בין היתר משום שהם עצמם אינם חשים בקיאים מספיק בשימוש בעזרים אלו. גם במקרים שבהם בתי ספר רוכשים עזרים טכנולוגיים חדישים כדי לשלבם בתהליך הלמידה בכיתות הלימוד, התברר שלעיתים קרובות הסתגלות המורים לשימוש בעזרים אלו הייתה איטית יותר בהשוואה לתלמידיהם. כותבת המאמר מציגה כמה גורמים פדגוגיים שעשויים לסייע בצמצום הפער במיומנות הטכנולוגית: על המורים להכיר בחשיבותו של חינוך טכנולוגי; עליהם לעודד את התלמידים להשתמש באופן עצמאי בעזרים טכנולוגיים; ויש לספק למורים הכשרה טכנולוגית.
אחד הגורמים המרכזיים לפער הבין־דורי בין תלמידי דור האלפא למוריהם הוא יחסם השונה לטכנולוגיה דיגיטלית והאופן שבו הם תופסים אותה. עבור תלמידי דור האלפא, טכנולוגיה דיגיטלית היא חלק משגרת חייהם היומיומית והם מקבלים בברכה את השימוש באמצעים טכנולוגיים המוכרים להם כעזרי לימוד בבית הספר. מחקרים מעידים כי מורים אומנם תופסים לרוב בצורה חיובית את השימוש במחשבים ככלי הדרכה ותרגול, אך הם נוטים להתנגד לשימוש בהם בפועל בכיתות הלימוד. מורים נוטים לראות בעזרי הוראה טכנולוגיים אמצעים מעוררי עניין והנעה בקרב תלמידים יותר מאשר כלים יעילים לרכישת ידע ופיתוח כישורים. לעומתם, תלמידי דור האלפא רואים בשימוש בעזרים טכנולוגיים בתהליך הלמידה הזדמנות לקידום רמות גבוהות יותר של חשיבה, שיתוף פעולה, מהירות והערכת מידע (information evaluation). כותבת המאמר מתמקדת במחקר שנערך בבית ספר יסודי ציבורי באחת מערי מדינות המערב התיכון בארצות הברית. במחקר התבקשו מורים להשיב באופן אנונימי על סקר שבחן את עמדותיהם לגבי השימוש בטכנולוגיה בכיתות הלימוד. הרוב הגורף של המורים שהשיבו על הסקר העידו כי הם נהנים מהשימוש בעזרים טכנולוגיים בהוראה וכי הם סבורים שעזרים טכנולוגיים יעילים להפנמת חומר הלימוד ולהבנתו (95%). על אף ממצא זה, רוב המורים (89%) עדיין דיווחו כי הם רואים בעזרים טכנולוגיים גורם מסיח דעת. אי־התאמה זו בין התפיסה החיובית של עזרים טכנולוגיים ובין הטענה שהם עשויים להפריע לתהליך הלמידה מסייעת להבנת הסיבות לפער הדורי בין התלמידים למורים: מורים רבים אומנם מודעים ליעילותם של עזרים טכנולוגיים למטרות הוראה, אך עדיין מסתייגים מהאפשרות לתת לתלמידים להשתמש בהם באופן עצמאי בכיתות הלימוד מחשש להסחת דעת ושיבוש תהליכי הלמידה. כותבת המאמר מדגישה לכן שלעמדותיהם של המורים השפעה ישירה על השימוש שלהם בעזרים טכנולוגיים בכיתות הלימוד ועל יכולתם לעודד את תלמידי דור האלפא לשימוש עצמאי בעזרים אלו.
גורם נוסף התורם לפער הבין־דורי בין תלמידי דור האלפא למוריהם הוא ההבדלים בציפיות מהשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בכיתות הלימוד ובאופני השימוש בה. מורים נוטים לתפוס עזרים טכנולוגיים כגמול חיובי על ביצוע מוצלח של מטלות וכאמצעי המסייע להם בזכירתם ובמסירתם של חומרי הלימוד. לכן, שילוב עזרים טכנולוגיים בתהליכי ההוראה והלמידה מסתכם מבחינתם בשימוש במצגות או בדפי עבודה אלקטרוניים. אולם מטרת השילוב של עזרים טכנולוגיים בתהליכים אלו היא לעודד מעורבות פעילה וחקרנות מצד התלמיד ולתמוך באינטראקציות שיתופיות של למידה. לעיתים קרובות המורים מעודדים את תלמידיהם להשתמש במחשבים רק לצורך איסוף מידע ועיבוד תמלילים. שימוש מוגבל זה מצמצם את הפוטנציאל האינטראקטיבי והמעורר עניין הקיים בעזרים טכנולוגיים ובאפשרותם לסייע לתלמידים להבין בצורה מקיפה ומעמיקה יותר את החומר הנלמד. התוצאה היא שהמציאות הדיגיטלית וחידושיה הטכנולוגיים אינם זוכים לייצוג הולם בכיתות הלימוד, והעזרים הטכנולוגיים המוגבלים שהמורים משתמשים בהם אינם תורמים ללמידה פעילה ולהקניה אינטראקטיבית של ידע לתלמיד.
צמצומו של הפער הבין־דורי בתפיסת יעילותם של עזרים טכנולוגיים בתהליך ההוראה והלמידה כרוך בשינוי הדרכים שבהן מורים חושבים לא רק על עזרים טכנולוגיים אלא על התפקיד של המורה ושל התלמיד בכיתת הלימוד. שינוי זה יתבצע באמצעות הכשרה איכותית שתעניק למורים כשירות גבוהה בשימוש בעזרים טכנולוגיים בסטנדרט ארצי שייקבע מראש. הכותבת מדגישה כי על הכשרה זו, להיות מעשית ולא רק תיאורטית. התפיסות המוקדמות של מורים בהתייחס לטכנולוגיה עשויות להשפיע על מידת שיתוף הפעולה שלהם ועל רצונם לעבור הכשרה שכזאת. אולם הכשרה מעשית תאפשר למורים לתרגל את השימוש העצמאי בעזרים טכנולוגיים ולעצב מחדש את תהליכי ההוראה והלמידה בכיתות. הלימוד. הכשרה מעשית של המורים לשימוש בעזרים טכנולוגיים בכיתה תעודד אותם להציע לתלמידיהם הזדמנות לשימוש מעשי בעזרים טכנולוגיים באופן עצמאי. כותבת המאמר מדגישה כי הכשרה טכנולוגית מעשית צריכה להיות ממוקדת בצורכי המורה והתלמיד גם יחד. אין זה מספיק להכשיר מורים להשתמש בעזרים טכנולוגיים אם הם אינם מסוגלים להטמיע עזרים אלו בתהליכי ההוראה ולעודד את תלמידיהם להשתמש בהם באופן עצמאי. מורים שיעברו הכשרה שכזאת יאפשרו לתלמידיהם לא רק לצפות בהם משתמשים בעזרים טכנולוגיים אלא גם להתנסות בהם בעצמם. התנסות משותפת זו תסייע בתורה לצמצום הפער הדורי בינם לבין תלמידיהם.
כדי לוודא שהשימוש בעזרים טכנולוגיים בכיתות יעניק ערך מוסף לתוכנית הלימודים ויסייע ביצירת חוויית למידה מיטיבה עבור תלמידי דור האלפא, יש לוודא כי המורים מלמדים את תלמידיהם להשתמש בעזרים אלו באופן פעיל ועצמאי. כותבת המאמר מציגה בהקשר זה את המודל EMSCI (Exploration, Modeling with mistakes, Scaffolding exploration, Classroom problem solving, Independent activities). מודל זה נועד להעניק למורים כלי פדגוגי שבעזרתו יוכלו להבטיח שתלמידים ישתמשו באופן עצמאי בעזרים טכנולוגיים, ובעקיפין יסייעו בצמצומו של הפער הבין־דורי בינם לבין תלמידיהם. המודל מורכב מחמש רמות למידה המאורגנות בחמישה מעגלים קונצנטריים:
במבנה זה של מעגלים קונצנטריים, הרמה הראשונה (המעגל הפנימי) מספקת את הכוח המניע המייצר את "אדוות" הלמידה הדרושות כדי להמשיך לארבע הרמות האחרות. "אדוות" למידה אלו מסתיימות עם רכישת היכולת של התלמידים להשלים באופן עצמאי פעולות באמצעות שימוש בעזרים טכנולוגיים.
פירוט רמות הלמידה במודל EMSCI:
הידע הטכנולוגי של המורה, הבקיאות שלו בשימוש בעזרים טכנולוגיים ותפיסתו לגבי מידת יעילותם – משפיעים על ההיקף ועל האיכות של שילוב עזרים אלו בכיתות הלימוד. העברה הדרגתית של אחריות השימוש בעזרים הטכנולוגיים מהמורים לתלמידים מטרתו המרכזית של מודל EMSCI — תסייע בצמצום הפער הבין־דורי וביצירת סביבה לימודית מעשירה.
לסיכום, מיומנויות השימוש בעזרים טכנולוגיים ותפיסת הנחיצות והיעילות של השימוש בהם הן מקור מרכזי לפער בין תלמידי דור האלפא למוריהם. טכנולוגיה דיגיטלית היא ה"שפה" המרכזית שבה תלמידי דור האלפא משתמשים כדי לתקשר זה עם זה. לכן מורים שיפעלו לשינוי ולעיצוב מחדש של הידע ושל הכישורים הפדגוגיים שלהם באופן שמשלב טכנולוגיה, יפיקו תועלת מהמוטיבציה, מהעניין ומהיכולת של תלמידיהם להשתמש בעזרים טכנולוגיים באופן עצמאי באופן שיצמצם את הפער הדיגיטלי בינם לבין תלמידיהם. שילוב יעיל של עזרים טכנולוגיים בכיתות הלימוד יסייע ביצירתן של סביבות למידה המתאימות לצורכי התלמידים במאה ה־21. בה בעת, וכפי שעולה גם ממודל EMSCI, על שילוב זה להיעזר גם בשיטות הוראה "מסורתיות" שנחקרו זה מכבר וידועות ביכולת ההעשרה והייעול של תהליכי למידה, כגון: פעילות קבוצתית, מעורבות פעילה, חיבור לחוויות מהעולם הממשי ואינטראקציה תכופה הכוללת משוב. השילוב בין שימוש עצמאי בעזרים טכנולוגיים לבין שיטות הוראה אלו יתרום ליצירתה של חוויית למידה פעילה, חקרנית ומסקרנת, שתסייע לא רק בהקניית ידע אלא גם תכין את התלמידים להשתלבות חברתית הולמת בבגרותם.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
