review-grade: על יסודי

בשנים האחרונות מערכות חינוך ברחבי העולם עוסקות בשאלה כיצד לקדם שוויון הזדמנויות מגדרי לתלמידות ותלמידים במיוחד מכיוון שעדיין קיימים פערים בייצוג של תלמידות ותלמידים במגמות לימודים שונות. הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בתופעת האי-שוויון המגדרי במגמות ה-STEM ובוחנים צורות התמודדות שונות איתה.
המאמר הראשון בחן כיצד סטראוטיפים ותחושת שייכות משפיעים על בחירת מגמת לימוד בקרב תלמידות, ומציע אסטרטגיות התמודדות להרחבת התפיסה הסטראוטיפית של מקצועות ה-STEM ולקידום תחושת השייכות לתחומי הדעת הללו בקרב תלמידות.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה ההכנה בתיכון על הבחירה של תלמידות ותלמידים ללמוד מקצועות STEM בשלב ההשכלה הגבוהה, ומצא כי הפער בבחירת תחומי הלימוד בשלב ההשכלה הגבוהה נובע בעיקר מכך שגברים קיבלו יותר הכנה למקצועות ה-STEM בשלב התיכון ולכן עומדים בדרישות הסף לכניסה ללימודי מקצועות אלו.

הרכב קבוצת הלומדים והדינמיקה שנוצרת בעקבותיו הינם בעלי השפעה על הישגי הלומדים ושלומותם (Well-Being). הסקירה היומית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים באופנים שונים בהם הרכב הכיתה משפיע על תלמידים.
המאמר הראשון הינו סקירת ספרות שבחנה את השפעת הרכב הכיתה על שלומות ותפיסה עצמית של תלמידים. נמצא כי חלוקה לכיתות על פי הישגי עבר מיטיבה עם תלמידים עם הישגי עבר גבוהים אך לא עם תלמידים בעלי הישגי עבר נמוכים. בכיתות עם הפרדה מגדרית נמצא כי ההפרדה מיטיבה עם בנות.
המאמר השני בחן את תופעת התחרותיות בקרב תלמידות ותלמידים הלומדים בתוכניות העשרה למחוננים, ומצא כי רמת התחרותיות אינה מושפעת מההרכב המגדרי של הכיתה, אלא משתנה בהתאם להקשר והמטלה.

שחיקה (Burnout) מהווה גורם סיכון משמעותי עבור מורות ומורים במערכות חינוך. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בתופעת השחיקה ובגורמי הסיכון המשפיעים עליה.
המאמר הראשון בחן את שחיקתם של מורים בבתי ספר יסודיים בפינלנד, ומצא כי הגורמים המשפיעים על שחיקה קשורים בתפקיד המורה (מחנכת, מורה מקצועית וכו') ובמאפיינים של גודל כיתה וגיל התלמידים.
המאמר השני בחן את השפעותיו של הלחץ בתקופת הקורונה על שחיקת מורים בארצות הברית, ומצא רמות גבוהות של לחץ ושחיקה בקרב מורות ומורים עבורן נדרש מענה ברמה המערכתית לצד בחינת האפשרויות לסיוע בהפחתתם.

שילוב של טכנולוגיה בחינוך, המכונה בקיצור אד-טק (Ed-Tech, Educational Technology), הפך בשנים האחרונות לרווח במערכות חינוך רבות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים שימוש בטכנולוגיות חינוכיות בשדה החינוך.
המאמר הראשון בוחן את השימוש בטכנולוגיה בחינוך אשר הולך וגובר בזמן משבר האקלים העולמי. כותב המאמר מבקש לבחון כיצד ניתן ליישם עקרונות של קיימות (Sustainability) גם בשימוש ויישום של טכנולוגיות חינוכיות.
המאמר השני בדק כיצד משפיע שילוב של תלמידות ותלמידים בתהליכי עיצוב ופיתוח של מוצרי טכנולוגיה חינוכית על התלמידים ועל התוצרים, ומצא כי שילוב זה היה משמעותי עבור התלמידות שהשתתפו בתהליך וגם עבור טיוב תהליך הפיתוח.

בשנים האחרונות מתחזקת ההבנה כי בריאות וחינוך קשורים זה לזה באופן הדוק. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת היום את ההיבטים הבריאותיים השונים שיש להכיר ולהתמודד איתם בעשייה חינוכית.
המאמר הראשון בחן את הפגיעה הבריאותית בתלמידים, וכיצד היא באה לידי ביטוי באוכלוסיות שונות בעקבות מגפת הקורונה, ומציע לנקוט במדיניות הממוקדת בשוויון ומיודעת טראומה (Trauma Informed) להתמודדות עם קשיים אלו.
המאמר השני בחן האם תחושת מחוברות (Connectedness) של בני נוער לבית הספר ולמשפחה עשויה לשמש כגורם מגן מפני התנהגויות סיכון בריאותיות ומצא כי זו אכן מגנה על בני נוער ואף עשויה להיות בעלת השפעה מגנה ארוכת טווח.

ניהול כיתה מהווה משימה מורכבת הכוללת את הצורך לשים לב להתרחשויות רבות המתקיימות בכיתה במקביל לפעולת ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום במיומנות ניהול הכיתה של מורים ובאופן בו הן נרכשות. המאמר הראשון בחן מה ההבדלים במיומנות ניהול כיתה בין מורים ותיקים למורים מתחילים. ומצא כי זוהי מיומנות נרכשת המתפתחת ומתחדדת עם השנים.
המאמר השני בחן האם ישנו מתאם בין ידע פדגוגי רב בתחומים מגוונים, לבין התפתחות מיומנות ניהול כיתה, ומצא כי מתאם זה אינו מובהק, וניכר כי פיתוח מיומנות ניהול כיתה דורשת העמקה ולמידה של תחום ידע פדגוגי ספציפי זה.

דעות קדומות ואפליה על רקע אישי או חברתי הינן תופעות בעלות השלכות כבדות משקל ברמה האישית והחברתית כאחד. אחד האתגרים המשמעותיים של מערכות חינוך הינו התמודדות עימן וטיפוח תלמידים סובלניים כלפי מגוון ומכילים שונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת שני מאמרים שעוסקים בסכנות של דעות קדומות ואפליה, ובגישות שונות שנמצאו כאפקטיביות להפחתתן.
המאמר הראשון סקר את הסכנות של חשיפה לדעות קדומות ואפליה בהקשר הבית ספרי, ואת הגישות הבולטות להפחתה של תופעה זו.
המאמר השני בחן אסטרטגיית התמודדות עם דעות קדומות ואפליה המבוססת על תיאורית הקשר ומצא כי היא משפיעה באופן חיובי מובהק על המשתתפים.

בשנים האחרונות הספרות המחקרית מצביעה על הטיות מגדריות סמויות של מורים ומורות שעשויות להשפיע על הישגי התלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת את הפערים המגדריים בתחום המתמטיקה ואת ההשפעות שלהם לטווח קצר וארוך.
המאמר הראשון בחן בתי ספר יסודיים בישראל ומצא הטיה מגדרית בציונים לטובת התלמידים, אשר השפיעה לטווח ארוך על ציונים ובחירת מספר יחידות הבגרות בהמשך.
אך, בעוד שההכרה בפערים מגדריים והניסיון לצמצם אותם הינן שאיפות חיוביות, ניכר כי לעיתים הפער מתהפך בשל ניסיון זה.
המאמר השני בחן הטיות מגדריות בלימודי מתמטיקה בצרפת, ומצא שהפער של התלמידות מהתלמידים נסגר, אך כי כיום קיימות הטיות של צוותי הוראה לכיוון ההפוך לטובת התלמידות.