review-type: כמותני

ניהול כיתה מהווה משימה מורכבת הכוללת את הצורך לשים לב להתרחשויות רבות המתקיימות בכיתה במקביל לפעולת ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום במיומנות ניהול הכיתה של מורים ובאופן בו הן נרכשות. המאמר הראשון בחן מה ההבדלים במיומנות ניהול כיתה בין מורים ותיקים למורים מתחילים. ומצא כי זוהי מיומנות נרכשת המתפתחת ומתחדדת עם השנים.
המאמר השני בחן האם ישנו מתאם בין ידע פדגוגי רב בתחומים מגוונים, לבין התפתחות מיומנות ניהול כיתה, ומצא כי מתאם זה אינו מובהק, וניכר כי פיתוח מיומנות ניהול כיתה דורשת העמקה ולמידה של תחום ידע פדגוגי ספציפי זה.

בריונות ואלימות בבתי הספר הן תופעות מדוברות, אך לרוב השיח מתמקד בביטויים שלהן בקרב תלמידים. תופעה נפוצה אך פחות בולטת בשיח הינה אלימות ובריונות של תלמידים והורים כלפי מורים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בשאלה מה הם האופנים בהם מתבטאת אלימות כנגד צוותי בית הספר, ומה הסיבות לה? המאמר הראשון בחן את תופעת הבריונות כלפי מורים באוסטרליה, אותה החוקרים קושרים בין היתר לנרטיב בית ספרי ששם את הדגש על הישגי תלמידים ושלומותם כך שאין תשומת לב מספקת לשלומות המורים.
המאמר השני בחן כיצד מתבטאת תופעת האלימות והבריונות בבתי הספר באוסטרליה כלפי מנהלים וסגני מנהלים, וביקש להבין עד כמה תופעה זו שכיחה ומי הם הפוגעים אשר מבצעים את ההתנהגות התוקפנית.

מקצוע ההוראה ומעמד המורה הינם נושאים מרכזיים בעולמות המחקר החינוכי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מביאה היום שני מחקרים שבוחנים את נושא מעמד המורה ואיכות ההוראה משתי זוויות שונות.
המאמר הראשון בוחן את המחסור הכרוני במורים בארה"ב וטוען כי זה מושפע ישירות מהמעמד המקצועי הנמוך של המורים, אשר משפיע גם על הישגי התלמידים.
המאמר השני מנסה להתמודד עם הנושא של הערכת תרומתם של מורים להישגי תלמידים באמצעות ניתוח מודל שיושם בשיקגו בעשור האחרון.

בשנים האחרונות מתחזקת ההבנה כי בריאות וחינוך קשורים זה לזה באופן הדוק. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת היום את ההיבטים הבריאותיים השונים שיש להכיר ולהתמודד איתם בעשייה חינוכית.
המאמר הראשון בחן את הפגיעה הבריאותית בתלמידים, וכיצד היא באה לידי ביטוי באוכלוסיות שונות בעקבות מגפת הקורונה, ומציע לנקוט במדיניות הממוקדת בשוויון ומיודעת טראומה (Trauma Informed) להתמודדות עם קשיים אלו.
המאמר השני בחן האם תחושת מחוברות (Connectedness) של בני נוער לבית הספר ולמשפחה עשויה לשמש כגורם מגן מפני התנהגויות סיכון בריאותיות ומצא כי זו אכן מגנה על בני נוער ואף עשויה להיות בעלת השפעה מגנה ארוכת טווח.

המציאות החינוכית מזמנת שינויים תדירים. שינויים אלה מציבים בפני צוותי ההוראה אתגרים רבים ודורשים מהם לסגל כלים וגמישות בעבודתם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד מתמודדים מורים עם שינוי ואילו כלים ואסטרטגיות עשויים לעזור בהתמודדות זו?
המאמר הראשון בחן כיצד מורים ומורות בישראל התמודדו עם המעבר ללמידה מקוונת, ומצא קשר חיובי בין יכולת טכנולוגית מוקדמת להצלחה גבוהה יותר בהוראה מקוונת, וכן כי ישנו קשר בין רמת ההתנגדות של המורים לשינויים והצלחתם.
המאמר השני מציג מחקר שעקב אחר צוות גננות בגן בארה"ב שעבר רפורמה, ומיפה את דרכי ההתמודדות שהן פיתחו לצורך עיבוד והכלה של השינויים.

זיהוי ואיתור של תלמידים ותלמידות מחוננים קשור גם בהיבטים תרבותיים וחברתיים. עדויות מחקריות מראות שפעמים רבות ישנה הטייה באיתור תלמידים מחוננים המדירה תלמידים ותלמידות מקבוצות אוכלוסיה שונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים המבקשים לבחון דרכים לזיהוי מדויק יותר של מחוננים בקרב כלל התלמידים.
המחקר הראשון מצביע על הטיות בתהליך האיתור של התלמידים והתלמידות המחוננים ומציע לערוך בחינות פרטניות לאיתור הפוטנציאל של כלל התלמידים, מקבוצות שונות, בנוסף לבחינות שנעשות באופן גורף.
המאמר השני בחן את ההטיה המגדרית שיש במבחני איתור מחוננים בישראל אותה מתקנים כיום בעזרת אפליה מתקנת, ומצא כי ייתכן ושינוי המבחן עצמו ובניית מבחנים הוגנים מגדרית יביא לתוצאות שוות בין המגדרים ללא צורך בתיקון.

אסיפות וימי הורים מהווים חלק בלתי נפרד מיחסי הורים מורים, ומטרתם היא בין היתר לערב את ההורים ולשקף להם את תמונת המצב של ילדיהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים את תצורתן של אסיפות ההורים בעידן הנוכחי.
המחקר הראשון שנערך בישראל בחן את השפעות התקשורת הדיגיטלית הישירה ביום יום על הקשר בין מורים והורים ומצא כי זו הגבירה את מעורבות ההורים בבית הספר.
המאמר השני בחן תפיסות לגבי דרכי ההנחיה של מפגשי הורים מורים ומצא כי בעוד שמרבית המחקרים ניתחו מפגשים אלה בצורה היררכית בה המורה מוביל את השיח, בפועל מומלץ לתפוס את המשתתפים בהם כחלק מהאקו-סיסטם הבית ספרי ולייצר שיח דו-כיווני ופתוח לטובת התלמידים.

בחינות מטרימות (pretesting) הינן בחינות שנערכות לפני למידת החומר, ועשויות להשפיע לטובה על תהליכי הלמידה שלו. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בשאלה איזו תרומה עשויה להיות לבחינת מטרימות (pretesting) ומה ערכן ביצירה של למידה אפקטיבית?
המאמר הראשון בדק את ההשפעות של בחינות מטרימות על למידה ומצא כי אלה תורמות לה, הופכות לכלי עזר בעת למידה ומשפרות הבנה וזיכרון.
המאמר השני בחן איזה סוג של טעויות בבחינה מטרימה תורמות ללמידה ומצא כי טעויות "קרובות" לתשובה הנכונה מייצרות קישורים סמנטיים שתורמים ללמידה והזיכרון, בעוד שטעויות "רחוקות" תורמות פחות לשיפור הלמידה.

קידום הוראת המדעים וחיזוק האוריינות המדעית של התלמידים הינן סוגיות חשובות ושלובות זו בזו במערכות חינוך בעולם. קידום מטרות אלה יחד מאפשר להקנות לתלמידים הבנה של הרלוונטיות והנחיצות של המדע בחיי היום-יום, ויכולת להסביר תופעות, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים בהיבטים שונים בחייהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בעקרונות נתמכי מחקר לקידום הוראת המדעים.
המאמר הראשון עוסק בתוכנית שמטרתה לשפר את הוראת המדעים בעזרת שימוש באמצעים טכנולוגיים.
המאמר השני עוסק בתוכנית התערבות שמבקשת לקדם את הוראת המדעים בעזרת בניית תוכנית לימודים מפורטת ויצירת הכשרה מקצועית למורים המשתתפים בה.

דעות קדומות ואפליה על רקע אישי או חברתי הינן תופעות בעלות השלכות כבדות משקל ברמה האישית והחברתית כאחד. אחד האתגרים המשמעותיים של מערכות חינוך הינו התמודדות עימן וטיפוח תלמידים סובלניים כלפי מגוון ומכילים שונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת שני מאמרים שעוסקים בסכנות של דעות קדומות ואפליה, ובגישות שונות שנמצאו כאפקטיביות להפחתתן.
המאמר הראשון סקר את הסכנות של חשיפה לדעות קדומות ואפליה בהקשר הבית ספרי, ואת הגישות הבולטות להפחתה של תופעה זו.
המאמר השני בחן אסטרטגיית התמודדות עם דעות קדומות ואפליה המבוססת על תיאורית הקשר ומצא כי היא משפיעה באופן חיובי מובהק על המשתתפים.