הסקירה היומית 29.12.21

כיצד מתמודדים צוותי הוראה עם שינויים?

השתתפו בכתיבת הסקירה: קפלן, ר., בוברובסקי, ע.

המפגש החינוכי מתרחש בתוך מציאות שמשתנה בכל עת. עוד קודם לאופן שבו הקורונה הפכה את חיינו ואופן פעולת מערכת החינוך, שינויים הם הדבר הקבוע ביותר בסביבה החינוכית. כיצד מתמודדים מורים עם שינויים? אילו אסטרטגיות רגשיות ואחרות משמשות להתמודדות זו? הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה שני מחקרים המציגים תשובות לשאלות אלו. המחקר הראשון, שנעשה בישראל והתפרסם לאחרונה, בחן כיצד השפיעה היכולת הטכנולוגית של מורים וכן יחסם המקדמי של מורים לשינוי, על התמודדותם במעבר ללמידה מקוונת, בגל הראשון של הקורונה. המחקר השני ליווה צוות מחנכות בגן אמריקאי במהלך רפורמה חינוכית. המחקר מתאר את "המקלטים הרגשיים" שהן פיתחו לצורך עיבוד והתמודדות עם הרפורמה.

היכולת הטכנולוגית והצלחתם של המורים בהוראה מקוונת במהלך משבר הקורונה: התפקיד הממתן של התנגדות לשינוי

המחקר בחן את התמודדותם של צוותי הוראה בישראל עם השינוי והמעבר ללמידה והוראה מקווונת בתחילת משבר הקורונה. נמצא כי מורות ומורים בישראל, שכישורים הטכנולוגים שלהם היו גבוהים עוד לפני המעבר החפוז ללמידה והוראה מקוונת בעקבות המשבר, הצליחו ללמד באופן מקוון טוב יותר מאשר אלו שהאוירנות הדיגיטלית שלהם היתה נמוכה. כמו כן, נמצא קשר בין מידת ההתנגדות לשינוי בקרב צוותי ההוראה, ובין מידת הצלחתם להתמודד עם המעבר ללמידה והוראה מקוונת.

מרחבים להתמודדות עם שינוי: מקלטים רגשיים של מחנכים בגיל הרך

המחקר ליווה גן בארצות הברית שעבר רפורמה. הגננות שהתמודדו עם שינויים רבים בדרכי עבודתן ועם עלייה בעומס העבודה, פיתחו לעצמן "מקלטים רגשיים" לעיבוד תהליכי השינוי ברפורמה. במקלטים אלו עובדו רגשות ואסטרטגיות פעולה לנוכח הרפורמה.

היכולת הטכנולוגית והצלחתם של המורים בהוראה מקוונת במהלך משבר הקורונה: התפקיד הממתן של התנגדות לשינוי

Teachers’ technological competence and success in online teaching during the COVID-19 crisis: the moderating role of resistance to change

במהלך 2020 עברו מערכות חינוך ברחבי העולם להוראה מקוונת, בין לילה. מעבר מהיר זה מציע כר פורה למחקר אודות תחומים שטרם נבדקו. ד"ר מסרי-חרזאללה וד"ר דור-חיים בחנו כיצד השפיעה היכולת הטכנולוגית המקדמית (Technological Competence) של מורים, וכן התנגדותם לשינוי ככל שהייתה (Resistance to Change), על הצלחת המעבר להוראה מקוונת במערכת החינוך בישראל.

המחקר מבוסס על תשובותיהם של 383 מורים ומורות ממגוון בתי ספר, שלימדו מספר שעות רב בהוראה מקוונת. התשובות התקבלו במהלך חודש מאי 2020 (כחודש וחצי אחרי המעבר להוראה מקוונת).

השאלון כלל שאלות שבמסגרתן העריכו המורים את הצלחת המעבר להוראה מקוונת מבחינתם, בארבעה תחומים: 1) יעילות הלמידה; 2) ארגון וניהול השיעור; 3) משמעת ו-4) עד כמה הייתה הלמידה פעילה. השאלון כלל גם פרקים בהם העריכו את יכולותיהם הטכנולוגיות ביחס להוראה המקוונת וכן שאלון שמטרתו להעריך את עמדתם ביחס לשינויים – על בסיס שאלון מקובל בתחום הפסיכולוגיה החברתית שפותח על ידי אורג (Oreg) בשנת 2014.

הממצאים הצביעו על קשר חיובי בין יכולת טכנולוגית להצלחה בהוראה מקוונת, כך שמורים שדיווחו על יכולת טכנולוגית גבוהה יותר, דיווחו גם על הצלחה רבה יותר בהוראה מקוונת. בנוסף, יכולת טכנולוגית הייתה קשורה באופן חיובי לתדירות השימוש בהוראה מקוונת, כך שמורים שלימדו באופן מקוון לעתים קרובות יותר, דיווחו על הצלחה משמעותית יותר בהוראה מקוונת.

נמצא קשר שלילי בין התנגדות לשינוי והצלחה בהוראה מקוונת, כך שככול שתשובותיהם של המורים העידו שהם יותר מתנגדים לשינוי, כך הם דיווחו על פחות הצלחה בהוראה מקוונת. הממצאים אף הראו כי התנגדות מועטה לשינוי חיזקה את הקשר החיובי בין יכולת טכנולוגית להצלחה בהוראה מקוונת.

הממצאים מדגישים את התפקיד של יכולת טכנולוגית ועמדתם של מורים ביחס לשינויים בהצלחתם בהוראה מקוונת במהלך משבר הקורונה.

מרחבים להתמודדות עם שינוי: מקלטים רגשיים של מחנכים בגיל הרך

Spaces for coping with change: Kindergarten educators’ emotional refuges.

מחקרה של מליסה שרפינסקי ליווה גן בארצות הברית במהלך רפורמה חינוכית. הרפורמה הוגדרה כבעלת אופי "ניאו-ליברלי", בהובלת המחוז (District). המחקר שאף לבחון את האסטרטגיות הרגשיות של גננות שהשתתפו בו (5 בסך הכל), שבאמצעותן התמודדו עם השינויים.

הרפורמה כללה שינויים בדרכי העבודה של הגננות, בדרכי ההערכה של הילדים (לרבות מבחנים), דגש על הישגים לימודיים ומיומנויות, וכניסתם של "מורים מקצועיים". הרפורמה שינתה את חלוקת הזמן בגן, בין משחק ללמידה, וכן הוסיפה עומס רב על הגננות. השינויים המבניים בתפקיד הגננת, מבנה הגן וחלוקת השעות בתוכו יצרו מצוקות רגשיות עבור חברות הצוות.

על פי שרפינסקי, הגננות יצרו לעצמן 'מקלטים רגשיים' (Emotional refuges) לצורך התמודדות עם השינויים. מקלטים רגשיים הוגדרו כמרחבים מוגנים, לרבות מערכות יחסים, טקסים ומוסדות בלתי פורמליים, בהם מתאפשרת סטייה מן הנורמה הנדרשת והרפייה של הדרישות החברתיות על המערך הרגשי של הגננות, ללא "תשלום מחיר".

על בסיס ראיונות ותצפיות עם הגננות הגדירה שרפינסקי טכניקות התמודדות רגשיות שנוצרו בתוך המקלטים הרגשיים ומחוצה להם. בין היתר נעשה שימוש ב:

  1. מידור והפרדה (Compartmentalising). טכניקה רגשית זו הייתה אמצעי של הגננות להפחית את העומס שהוטל עליהן והפר את איזון בית-עבודה.
  2. התנגדות. הגננות גילו התנגדות לחלק מהרפורמה ולדרישות של המחוז כלפי דרכי עבודתן. התנגדות זו ודרכים לבטא אותה עובדו במקלטים הרגשיים.
  3. הגברה (Intensifying). טכניקת זו הוגדרה כהצדקת השינויים ועומס העבודה שהוטל על הגננות באמצעות טיעונים שונים והישענות על "קלישאות ניאוליברליות", כפי שהגדירה זאת החוקרת. גם תהליך זה התחולל בתוך המקלטים הרגשיים.

לדברי שרפינסקי, המחקר מראה את החשיבות של התייחסות להיבטים הרגשיים של התמודדותן של גננות עם שינויים. המחקר הדגיש את החשיבות של מקלטים רגשיים עבור צוותי חינוך בתהליכי שינוי.

הציעו סקירה חדשה

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר