07.03.2024

תרבות בית ספרית ומעורבות מורים בהתפתחות מקצועית

השתתפו בכתיבת הסקירה: יניב כרמל, ענבר בוברובסקי, אסף שטיין

פיתוח מקצועי של מורים נחשב לאחד הכלים המשמעותיים וההכרחיים לשיפור ההוראה בבית הספר. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך אנו מציגים שני מחקרים הבוחנים שני אתרים להתפתחות מקצועית: 1. בית הספר ו-2.השתלמות מורים מקצועית. המחקר הראשון ערך סקירת ספרות של מחקרים על פיתוח מקצועי של צוותי הוראה בבית הספר. ממצאיו מדגישים את החשיבות של התרבות הארגונית הנהוגה בו לצורך ההצלחה של תהליכי פיתוח מקצועי. המחקר השני, שנערך בישראל, מדגיש את מעורבות המורים בתהליכי הלמידה במהלך הפיתוח המקצועי. החוקרות מציעות להתבונן על מעורבות המורים ככלי לשיפור תהליכי פיתוח מקצועי ולפיתוח מודעות לנושא המעורבות בלמידה בכלל.

 

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום

  • לתרבות הארגונית בבית הספר השפעה רבה על יישום הידע והמיומנויות הנלמדות בהשתלמות ומחוצה לה.
  • תרבות ארגונית התומכת בפיתוח מקצועי כוללת:
    • קבלת החלטות משתפת
    • פתיחות בתקשורת בין המורים להנהלה
    • שיתוף ידע בין מורים
  • מידת המעורבות של הלומד במהלך השתלמות היא מדד שחשוב להתייחס אליו
  • מעורבות בלמידה אינה תוצר דיכוטומי (מעורב/ לא מעורב) אלא רב-מימדי
  • מורים המשתלמים יכולים להרוויח מהתבוננות עצמית על מידת המעורבות שלהם בהשתלמות

 

הסקירה הנוכחית מצטרפת לסקירות נוספות שערכנו בנושא קהילות למידה ופיתוח מקצועי, ביניהן:

סקירות בנושא קהילות למידה

סקירות בנושא פיתוח מקצועי אפקטיבי

פיתוח מקצועי של צוות ההוראה בבית ספר: סקירת ספרות

סקירה של 23 מחקרים על פיתוח מקצועי של מורים בבתי ספר שפורסמו בין 2015 ל־2017, מצביעה על כמה מרכיבים הכרחיים לפיתוח מקצועי אפקטיבי. פיתוח מקצועי הוגדר לצורך מחקר זה כלמידה של מורים המשפיעה על הדרך שבה הן מלמדות ומכוונת לשיפור הישגי התלמידים. הגדרה זו כללה בתוכה פיתוח מקצועי מוכוון אך גם למידה המתרחשת באופן בלתי־פורמלי ב"חדר המורים" ובמפגשים השונים של צוותי ההוראה.

מעורבות מורות למדעים בלמידה במסגרת פיתוח מקצועי: התבוננות רבת־רבדים

החוקרות צילמו השתלמות של מורות למדעים בישראל וניתחו את המעורבות שלהן בלמידה במשך כ־21.5 שעות של מפגשים מונחים. הניתוח התייחס לשלושה מישורים – השתתפות בשיחה (דיבור), מנח הגוף ותנועה וכן מבט והבעות פנים. בכל אחד מהמישורים דורגה רמת המעורבות בכל זמן נתון. על פי ניתוח המעורבות במישורים השונים, הגדירו החוקרות את מידת העמידה של המשתתפת בציפיות ממנה במפגש – כלומר באיזו מידה השתתפותה תאמה את הנחיות המנחה במפגש.

פיתוח מקצועי של צוות ההוראה בבית ספר: סקירת ספרות

collective professional development in school: A review study

סקירה של 23 מחקרים על פיתוח מקצועי של מורים בבתי ספר שפורסמו בין 2015 ל־2017, מצביעה על כמה מרכיבים הכרחיים לפיתוח מקצועי אפקטיבי. פיתוח מקצועי הוגדר לצורך מחקר זה כלמידה של מורים המשפיעה על הדרך שבה הן מלמדות ומכוונת לשיפור הישגי התלמידים. הגדרה זו כללה בתוכה פיתוח מקצועי מוכוון אך גם למידה המתרחשת באופן בלתי־פורמלי ב"חדר המורים" ובמפגשים השונים של צוותי ההוראה.

בבסיס הסקירה הונחה התפיסה התיאורטית הרואה בידע ובפרשנות של הידע תוצר של הבניה חברתית.[1] כלומר, לגישת החוקרת, תהליכי הפיתוח המקצועי והידע שמורים עשויים להפיק מתהליכים אלה תלויים במשתנים שונים של הסביבה החברתית והתרבותית שבה הם מתקיימים. על פי גישה זו משתנים הקשורים לתרבות הארגונית של בית הספר עשויים להשפיע על היעילות של תהליכי פיתוח מקצועי, אף יותר ממשתנים הקשורים לתוכן התהליך עצמו. המחקרים שאותרו לצורך הסקירה כללו מידע על התרבות הארגונית ועל תהליכי פיתוח מקצועי של צוות ההוראה הבית ספרי.

מחקרים קודמים כבר הצביעו על החשיבות של שיתוף פעולה בין מורים ועל מקומו של צוות ההוראה בשיפור ההוראה. אולם לפיתוח מקצועי על בסיס צוות ההוראה עשויים להתלוות גם קשיים ייחודיים. סקירת המחקרים העלתה כמה מאפיינים המשפיעים על היכולת לקדם פיתוח מקצועי אפקטיבי בתוך צוות ההוראה.

המרכיב המשמעותי שהחוקרת מציינת הוא התרבות הארגונית בדגש על: שיתוף פעולה בין מורים, קבלת החלטות משתפת, קיומם של מטרות וחזון משותפים לבית הספר ותרבות של פתיחות. מרכיב בולט נוסף הוא רמת האמון בין המורים בצוות להנהלה. ככל שרמת האמון עולה, כך מורים עשויים לשתף בקשיים, להתלבט יחד ולהתמודד בצורה משותפת עם אתגרים.

הסקירה מצביעה על חשיבות של תמיכה חיצונית, כלומר על נוכחות גורם חיצוני לארגון לצורך הדרכה בתהליך. הדרכה כזו מסייעת במתן משוב לצוות ההוראה וביישום תובנות מתהליך הפיתוח המקצועי בעבודה החינוכית של הצוות. עוד הודגשה החשיבות של התמקדות בתלמידים כלומדים, כלומר כאשר תהליך הפיתוח המקצועי מתמקד בהוראה, גוברים הסיכויים לשיפור בהישגי התלמידים. ולבסוף הודגשה היעילות של תהליכי פיתוח מקצועי בצעדים מדודים, כאלו המתמקדים בשינויים פרקטיים ומובנים לעומת שינויים גדולים ודרסטיים.

[1] Cultural History Activity Theory, CHAT.

מעורבות מורות למדעים בלמידה במסגרת פיתוח מקצועי: התבוננות רבת־רבדים

Examining science teachers' engagement in professional development: A multimodal situated perspective

מחקרים מראים שחלק משמעותי מתוכניות הפיתוח המקצועי של מורות למדעים אינן מצליחות להביא לשינוי – אם בדרכי ההוראה בכיתה או בהישגי התלמידים בפועל. תופעה זו נחקרה מכמה היבטים, אך לדעת החוקרות לא נעשתה בחינה מספקת של המעורבות (engagement) של המורות בלמידה בפועל במהלך מפגשי הפיתוח המקצועי כמרכיב משמעותי להצלחתו.

מעורבות בלמידה נמדדת בדרך כלל דרך דיווח עצמי של הלומדים ושל הלומדות בשאלונים. מחקר זה מציע שימוש בכלי חדש שפותח על ידי החוקרות לבחינת מעורבות בלמידה. הכלי, המוגדר כמולטי־מודאלי, כלומר בוחן רבדים שונים של הפעילות, מבוסס על התבוננות (דרך צפייה ישירה או בצפייה בצילומי וידאו) בהתנהגות המורות במפגש ועל ניתוחה.

החוקרות צילמו השתלמות של מורות למדעים בישראל וניתחו את המעורבות שלהן בלמידה במשך כ־21.5 שעות של מפגשים מונחים. הניתוח התייחס לשלושה מישורים – השתתפות בשיחה (דיבור), מנח הגוף ותנועה וכן מבט והבעות פנים. בכל אחד מהמישורים דורגה רמת המעורבות בכל זמן נתון. על פי ניתוח המעורבות במישורים השונים, הגדירו החוקרות את מידת העמידה של המשתתפת בציפיות ממנה במפגש – כלומר באיזו מידה השתתפותה תאמה את הנחיות המנחה במפגש.

החוקרות מראות שישנן כמה דרכים לנתח את המידע שנאסף. ניתן להשוות את המעורבות של המשתתפות השונות, לבחון את מידת המעורבות הממוצעת של כלל המשתתפות בכל הפעילות ולבחון את השינוי במעורבות בהתאם לסוג הפעילות במפגש. המורות שהשתתפו במחקר זה הראו מעורבות שתאמה את ציפיות המנחה כאשר הפעילות הייתה דיון וכך גם בפעילות מסוג משחקים מדעיים. עם זאת, בלמידה העיונית (בדרך של הרצאות) נצפתה שונות גבוהה ברמת המעורבות – חלק מהמורות הפגינו מעורבות נמוכה מתחת לציפיות.

לדעת החוקרות, שימוש בכלי המוצע עשוי לעזור למנחים לחדד ולדייק את ההערכה של מעורבות מורות מעבר לחלוקה דיכוטומית של "מעורבות או מנותקות". היכרות עם מסגרת מושגית זו עשויה גם לתרום להבנה העצמית של מורות כלומדות – בתהליך התבוננות עצמית, מורה עשויה להגיע לתובנות לגבי למידתה, ואיך מנחים ומשתתפים אחרים תופסים אותה. כלי זה אף עשוי לסייע למורות להבחין ברמות מעורבות של תלמידים בכיתה.

הציעו סקירה חדשה

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר