האם יש טעם בבחינה על חומר שטרם נלמד?

מבחנים משמשים ככלי להערכת ידע. עם זאת, השימוש במבחנים ללמידה הוא טכניקה פדגוגית מוכרת ויעילה. בחינת תרגול עשויה לשפר את הזיכרון, לשפר העברה של ידע ולעזור בפענוח מידע חדש. היתרונות באים לידי ביטוי לרוב כאשר רמת הסיכון בבחינה היא נמוכה, למשל, בוחן תרגול לעומת מבחן עם ציון. 

שתי השיטות הבולטות ביותר לתרגול באמצעות בחינה הן בחינה מטרימה (pretesting) ובחינה בדיעבד ((posttesting. בבחינה מטרימה, הבחינה מתקיימת בטרם הלמידה של המידע החדש. בחינה מסוג זה מאפשרת למידה מתוך טעיה. בחינה בדיעבד מתקיימת לאחר הלמידה של המידע החדש. בבחינה מסוג זה מתרגלת שליפת מידע. שני סוגי הבחינות משפרים את הזיכרון של חומר הלימוד הכלול בבחינה. לעיתים עשוי להופיע שיפור גם ביחס למידע שלא היה כלול בבחינה. מכאן ששתי השיטות עשויות להועיל ללמידה.

רוב המחקרים שנעשו על נושא זה נגעו לבחינה בדיעבד. בחינה מטרימה, המכונה גם למידה מתוך טעיה (errorful generation), היא הנושא של מחקר זה. החוקרים מציינים מחקר אחר בו משתתפים נבחנו אודות טקסט לפני הקריאה בו. המשתתפים ענו נכון על 10% מהשאלות, בממוצע. לאחר הקריאה המשתתפים ביצעו בחינה בדיעבד. אותם משתתפים שהשתתפו בבחינה מטרימה, ענו נכונה על יותר שאלות, בממוצע, ממשתתפים שלא ביצעו בחינה מטרימה. זהו "אפקט הבחינה המטרימה" (the petesting effect). ההנחה היא כי הטעויות שמבוצעות בבחינה המטרימה משמשות כלי יעיל ללמידה.

המחקר הנוכחי נערך בקרב 150 משתתפים. נערכו 5 ניסויים בהם המשתתפים קיבלו טקסט שלא הכירו ונבחנו עליו לפני, אחרי או גם וגם. בחלק מהמקרים המשתתפים קיבלו את התשובות הנכונות לבחינה המטרימה בסוף הבחינה. חלק מהמשתתפים שימשו כקבוצת ביקורת ולא נבחנו כלל.

המחקר הראה כי בחינה מטרימה לפני קריאת קטע טקסט עשויה להניב יתרונות לימודיים דומים ובנסיבות רבות טובים יותר מבחינה בדיעבד. יתכן שהדבר נובע מהעלאת תשומת הלב של המשתתפים לטקסט שקראו לאחרי ביצוע הבחינה המטרימה. כך, המשתתפים חוו "למידה המודגשת על ידי בחינה" (test-potentiated learning). כשם שהדגשה של טקסט משפרת את הבנתו, כך ביצוע הבחינה המטרימה השפיעה על הבנת חלקים בטקסט אשר כמו הודגשו, באמצעות הטעויות בבחינה המקדימה.