נושא 1: פיתוח מיומנויות ויכולות

כיצד ילדים מדברים על טלוויזיה ומה ההשפעות שלה עליהם?

הצפייה של ילדים במסכים – בטלפון, במחשב ובטלוויזיה – מהווה לעיתים קרובות מקור לדאגה בקרב מבוגרים. אולם אילו השפעות חינוכיות יש למדיה הנצפית על התלמידים? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים העוסקים בשאלה זו. המחקר הראשון בחן את המניעים המוסריים המניעים דמויות בתכניות טלוויזיה חינוכית בארה"ב. נמצא שישנה נוכחות משמעותית לתכנים מוסריים, וכי התכנים העיקריים שתכניות אלו מעודדות הם "מסוגלות אישית" ו-"חמלה לאחר". המחקר השני עקב אחר מפגשים ושיחות של ילדים בגילי גן ויסודי, וגילה כי לטלוויזיה ומדיה מקום חשוב בחיים החברתיים של הילדים.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם מוטיבציה פנימית ללמידה בקרב תלמידים?

אחד האתגרים המרכזיים העומדים פני אנשי חינוך בכל שלבי החינוך, נובע מהקושי לייצר, לשמר ולקדם מוטיבציה ללמידה בקרב תלמידים ותלמידות לאורך זמן. תיאוריית ההכוונה העצמית (Self Determination Theory) היא אחת הגישות המרכזיות שהתפתחו בשנים האחרונות, שחוקרת את הדרכים לקדם מוטיבציה פנימית שכזו אצל תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים העוסקים בתיאוריה זו. המאמר הראשון הוא מאמר תיאורטי, המציג את עיקרי התיאוריה הזו ואת ההשלכות שלה לעולם המעשה. המאמר השני מציג סקירה מטא-אנליטית, שסקרה מחקרים כמותניים שבחנו מה הם הגורמים התורמים לקידום מוטיבציה פנימית בקרב תלמידים.  

קראו עוד >>

מה ניתן ללמוד משינויים באסטרטגיות הוראה למידה והערכה בתקופת הקורונה?

משבר הקורונה הביא לשינוי פתאומי ומהיר בטכניקות ההוראה וההערכה בהן מורות ומורים משתמשים בבתי הספר. מציאות יוצאת דופן זו ייצרה הזדמנות להתבונן על טכניקות ההוראה שבהן נעשה שימוש במהלך המשבר, והעלאת השאלה – מה ניתן לקחת מאותה התנסות וליישם בתהליכי ההוראה וההערכה בשגרה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שעוסקים בשאלות אלו. המחקר הראשון, שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי, בחן את האופנים השונים בהם מורות השתמשו בהערכה בתקופת הקורונה. נמצא כי נעשה שימוש משמעותי בהערכה ככלי לפיתוח למידה עצמאית תוך כדי תהליך הלמידה, וכי השימוש בהערכה מסכמת ירד. מחקר השני, מארה"ב, בחן את אסטרטגיות ההוראה השונות שבהן נקטו מורות במעבר להוראה מקוונת, ואת תפיסת המורות אודות שימור אסטרטגיות אלו בחזרה לשגרה לאחר הקורונה.

קראו עוד >>

מה היא מיומנות חשיבה מחשובית וכיצד ניתן להקנות אותה?

חשיבה מיחשובית (computational thinking) הינה מיומנות הנוגעת ליכולת לפתור בעיות מתחומי דעת שונים, ברמות מורכבות שונות. מיומנות זו תורמת ליכולת של היחיד לפעול להשגה של מטרות, ועשויה לתרום לתלמידות ותלמידים במגוון רחב של בעיות ואתגרים בחיי היום יום. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בחשיבה מיחשובית ורכישתה. המאמר הראשון, מתאר מחקר שנערך בישראל, בחן את הקשר בין יצירתיות וחשיבה מיחשובית. במחקר נבחנה התערבות לפיתוח חשיבה יצירתית, ונמצא כי ההתערבות תרמה גם להישגיהם של התלמידים בתחום החשיבה המיחשובית. המאמר השני ערך סקירה מקיפה של מחקרים שבחנו את הדרכים בהן מקנים מיומנות חשיבה מיחשובית לתלמידים. על בסיס הסקירה, החוקרים ממליצים מספר המלצות מעשיות לקידום מיומנות זו בקרב תלמידים.

קראו עוד >>

כיצד משפיעים משך החשיפה ואופן השימוש במסכים על היבטים קוגניטיביים בקרב ילדים?

תלמידות ותלמידים נחשפים למסכים באופן תדיר ועושים בהם שימוש מגוון, הן בשל השימוש בטכנולוגיות לשם למידה, והן בשל שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות בשעות הפנאי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבחנו את ההשפעות של זמן החשיפה וסוג השימוש שעושים ילדים במסכים על היבטים קוגניטיביים. המאמר הראשון בחן את הקשרים בין דפוסי שימוש במסכים לבין פעילות מוחית ותפקודים קוגניטיביים שונים. המאמר השני בחן את ההשפעה של משך החשיפה וסוג השימוש במסכים על יכולות החשיבה של תלמידים.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם מוכוונות עצמית בלמידה באמצעות למידה מקוונת ומשולבת?

מוכוונות עצמית בלמידה (Self Regulated Learning – SRL) נחשבת מיומנות חיונית לתלמידים ולבוגרים במאה ה-21. אחת הדרכים לקידום ופיתוח מוכוונות עצמית בלמידה הינה שימוש בלמידה משולבת או מקוונת. הסקירה היומית של לשכת המדעניתה ראשית מציגה היום שני מאמרים שהתמקדו בקשר שבין פלטפורמות למידה מקוונות לבין פיתוח מוכוונות עצמית בלמידה.
המאמר הראשון בחן קורס מקוון בכימיה שתוכנן ומועבר בקרב תלמידי תיכון בישראל, שאחת ממטרותיו הינה קידום מוכוונות עצמית ללמידה בקרב משתתפי הקורס. המאמר מתאר מספר עקרונות יסוד לקידום מוכוונות עצמית ללמידה עליהם מבוסס הקורס.
המאמר השני מציג סקירה שיטתית של מחקרים שעסקו בלמידה עצמאית מקוונת, ובחנו מה הן הדרכים שנמצאו כיעילות במחקר לקידום למידה עצמאית מקוונת מוצלחת.

קראו עוד >>

כיצד משפיעים חשיפה למסכים, וסוגי השימוש השונים בהם על שלומותם של תלמידות ותלמידים?

ילדים וילדות עושים שימוש קבוע ותדיר בצפייה, משחק ותקשורת דרך מסכים. משבר הקורונה והמעבר ללמידה מקוונת הגביר מגמה זו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו את השפעת הגישה למסכים, וצריכת התוכן המוגברת באמצעותם, על יכולותיהם הרגשיות והחברתיות של ילדים. המאמר הראשון בחן את הקשרים בין זמן המסך וסוג השימוש בו בגילים מוקדמים, ובין יכולת זיהוי הרגשות של הילדים בגילים מאוחרים יותר. המאמר השני בחן את ההשפעה של סוגים שונים של פעילויות מול מסך על בריאותם הנפשית של מתבגרות ומתבגרים.

קראו עוד >>

כיצד תורם שימוש בנתונים אמיתיים לפיתוח אוריינות מידע ואוריינות מדעית?

ככל שהחברה המודרנית מסתמכת על מידע ונתונים, כך חיוני יותר ללמוד כיצד להבין אותם. בפיתוח אוריינות מידע, קיימים יתרונות להסתמכות על נתונים ועל מידע אותנטיים – כאלו שנאספים אודות תופעות בעולם האמיתי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים הבוחנים את היתרונות הללו. המאמר הראשון דן, באופן תיאורטי, ביתרונות שבשימוש במידע מדעי אמיתי לצורכי הוראה של מקצועות המדעים בבית הספר. המאמר השני מישראל, מתאר גישה להקניית אוריינות מידע ואוריינות דיגיטלית המתבססת על שימוש בנתונים אמיתיים ללימודי ביולוגיה, ואת המקורות התיאורטיים עליהם התבססו מפתחי הגישה.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה תקשורת בין גננות לילדי הגן על פיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות?

הצוותים החינוכיים בגני הילדים אחראיים בין היתר לעיצוב האקלים החברתי והרגשי בגן, אשר עשוי להשפיע על ההתפתחות הרגשית והחברתית, וכן על הישגיהם של ילדי הגן. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים מארה"ב שבחנו את השפעתם של דפוסי תקשורת בין גננות וילדי גן על התפתחות מיומנויות ויכולות בקרב ילדי הגן. המאמר הראשון בחן את הקשר בין דפוס התקשורת של הגננת וילדי הגן, לבין פיתוח מיומנויות בקרב הילדים. המחקר השני בחן כיצד משפיעים דפוסי התקשורת ויכולות ארגון הגן (Classroom Organization) של הגננות על התנהגויות חברתיות בקרב ילדי הגן.

קראו עוד >>

אילו שיטות הוראה תומכות בהרחבת אוצר מילים ובאוריינות?

אוריינות קריאה וכתיבה מהווה מיומנות בסיסית עבור כל ילד וילדה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים שיטות ייחודיות ללמידת קרוא וכתוב, והשפעתן על אוריינות התלמידים.
המאמר הראשון בחן כיצד משפיע שימוש בשירה או דקלום על למידת מילים בקרב ילדי גן. המחקר מצא כי אלו נמצאו יעילות ותרמו ליכולת של הילדים להסביר את משמעות המילים שלמדו.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה שיטת לימוד המשלבת בין הוראה פרונטלית ללמידה באמצעות טכנולוגיות למידה על יכולת הקריאה של תלמידים. נמצא כי ישנו שיפור משמעותי ביכולת הקריאה של תלמידים בעקבות השתתפות בתוכנית, כאשר השיפור הרב ביותר היה בגילי גן – ב'.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר