נושא 1: רווחה נפשית

אילו קשיים עומדים בפני מורות ומורים בחזרה להוראה לאחר תקופה של ריחוק חברתי?

מחסור מתמשך במורים הוא נחלתן של מדינות רבות. מגיפת הקורונה בכלל, והקשיים הייחודיים שהיא העמיסה על מורים ומורות בפרט, הביאו להחרפה של מחסור זה.
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בשאלה מה הם הגורמים שהשפיעו על הרווחה והחוסן של מורים בתקופת הקורונה, ואילו כלים או אמצעים עשויים לתרום להתמודדות עם הקשיים שניצבו ועדיין ניצבים בפני מורים כיום.
המאמר הראשון בחן את השאלה כיצד השפיעה מגיפת הקורונה והעומס הייחודי שהיא יצרה על הרווחה הנפשית של מורים, והאם ניתן להצביע על מאפיינים דמוגרפיים משותפים למורים שנפגעו?
המאמר השני בחן את השאלה מה מאפשר למורים להמשיך לעסוק בהוראה חרף הקשיים – אלו שקיימים ממילא ואלו שהתווספו בתקופת הקורונה ומצא כי למורים בעלי הון (Capital) אנושי ופסיכולוגי גבוהים יש סיכוי גדול יותר להתמיד בהוראה.

קראו עוד >>

מדוע ההקשר בו צופים ילדים ונוער במסכים גורלי יותר מ"זמן מסך"?

המושג זמן מסך מתייחס לזמן שמבלים אנשים מול מסכים. זמן מסך רב נקשר פעמים רבות בשיח הציבורי והאקדמי עם תופעות שליליות מגוונות: בריאותיות, רגשיות ותפקודיות. הקורונה וההגבלות שבאו בעקבותיה העלו את זמן השימוש במסכים, ובכך הציפו גם את החששות מהשפעות המסכים על ילדים ונוער. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים שמציעים ראייה מורכבת יותר של תופעת השימוש במסכים והשפעותיה.
המאמר הראשון שנערך בהזמנת לשכת המדען הראשי בחן את ההשפעות הרגשיות, החברתיות והלימודיות של שימוש מוגבר במסכים, ומצא שאופן השימוש במסכים חשוב יותר לניבוי השפעות שליליות מאשר זמן השימוש.
המאמר השני הינו סקירת ספרות שבחנה תוכניות לצמצום שימוש בזמן מסך בקרב תלמידים ומצאה שההקשר והתוכן שבו צפו במסכים משפיעים על תופעות שליליות יותר מזמן הצפייה עצמו.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה רמת האכפתיות של מורות ומורים כלפי התלמידים על גורמים שונים בהתנהלות תלמידים?

ההסכמה על חשיבותה של אכפתיות (Caring) בעבודת ההוראה הינה ככל הנראה אחת מהרווחות והמקובלות בעולמות החינוך. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מבקשת לבחון את ההשפעות של אכפתיות המורה על גורמים שונים בהתנהלות התלמידים בבית הספר.
המאמר הראשון בחן ומצא קשר חיובי בין רמת האכפתיות של מורים ותחושת המשמעות בעבודתם לבין הערכה עצמית, שלומות ומעורבות של תלמידים.
המאמר השני בחן את האכפתיות של מורים כלפי תלמידים ביחס לרמת בעיות המשמעת בקרב התלמידים, ומצא שרמת אכפתיות עשויה לתרום להפחתת התנהגויות סיכון ובעיות משמעת.

קראו עוד >>

האם יש גם יתרונות למעבר ללמידה והוראה מקוונת בתקופת הקורונה?

תקופת הקורונה הובילה לסגירת בתי הספר ברחבי העולם ומעבר ללמידה מרחוק. תקופה זו הובילה לקשיים לימודיים, חברתיים ורגשיים רבים בקרב התלמידים. אל מול תחושת החירום שהביאה איתה תקופת המגיפה, הנתונים שמתחילים להתפרסם בחודשים האחרונים על תקופת הפוסט-קורונה משקפים תמונה מורכבת. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מבקשת לבחון את המורכבות וטווח ההשפעה של תקופת הקורונה על מצבם הלימודי והרגשי-חברתי של התלמידים.
המאמר הראשון בחן את ההשפעה של למידה מרחוק על תחושת התלמידים שהם משמעותיים לאחרים, ומצא שהיא אכן פחותה בלמידה מרחוק.
המאמר השני בחן את השפעות המגיפה על ההישגים הלימודיים והרווחה הנפשית של התלמידים, ומצא תמונה מורכבת בה ניכר כי חלק מההשפעות אינן ארוכות טווח, וכי חלק מהתלמידים הושפעו לרעה בעוד שחלק דווקא הושפעו לטובה.

קראו עוד >>

מהי שלומות בחינוך?

הדיון בנוגע לשאלה מהי שלומות (Well-being) של תלמידים נמצא בשנים האחרונות על סדר היום במערכות חינוך. על אף שקידום מטרה זו הינו בעל הסכמה רחבה, הדיון בנוגע לשאלה מהי שלומות של תלמידים וכיצד יש לקדם אותה עומד בעינו. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בדיון זה ומביאה תפיסות וגישות שונות לבחינת מושג השלומות וקידומו בבתי הספר.
המאמר הראשון מציג את תפיסת השלומות של מורים כיום, ומציע להרחיב ולהעמיק אותה.
המאמר השני בוחן את מהותה של השלומות וכיצד זו חשובה ומשפיעה על פיתוח וטיפוח של פעלתנות (Agency) בקרב תלמידים.

קראו עוד >>

איך להתמודד עם בריונות בבתי הספר?

מערכות חינוך ברחבי העולם מתמודדות עם סוגיות מורכבות הנובעות מתופעות של בריונות ואלימות ומשפיעות על חיי התלמידים בבית הספר ומחוצה לו. נשאלת השאלה מה הן הגישות שנמצאו כיעילות להתמודדות עם תופעות אלו על צורותיהן השונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים את הדרכים היעילות להתמודדות עם התופעת הבריונות והשלכותיה השליליות.
המאמר הראשון מגיע מתפיסה המסתכלת על תופעת הבריונות כמחלה המשפיעה על בריאות הציבור, ומציג את המאפיינים, ההשלכות ותכניות ההתערבות שהצלחתן בתחום הוכחה.
המאמר השני בחן את יעילותה של תכנית KIVA שפותחה בפינלנד ושאפה להפחית את תופעת הבריונות באמצעות לימודי אמפתיה לילדים ומצא כי ניכרה עלייה באמפתיה הרגשית של התלמידים.

קראו עוד >>

כיצד משפיע עומס העבודה של מנהלות ומנהלים של בתי ספר על שלומותם ובריאותם?

מנהלי ומנהלות בתי ספר מתמודדים עם אתגרים ועומסי עבודה גבוהים, אשר עשויים להשפיע על שלומותם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום במאפייני התפקיד והשפעותיו על שלומותם ובריאותם של מנהלים ומנהלות.
המאמר הראשון סקר מחקרים העוסקים במנהיגות חינוכית ובחן מה הם ההיבטים הרגשיים של תפקיד זה. לטענת החוקרות, נראה כי אין הכרה מספקת בהיבט זה של עבודת הניהול, דבר אשר מוסיף לקשיי המקצוע.
המאמר השני בחן את הבריאות התעסוקתית (occupational health) של מנהלות ומנהלי בתי ספר באיטליה. נמצא כי מנהלות דיווחו על יותר שחיקה ומתח עבודה-חיים (Work-life conflict) מאשר מנהלים.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר