נושא 1: רווחה נפשית

אילו גורמים מתווכים מנבאים את המידה בה השפיעה מגפת הקורונה על שלומות צוותי הוראה?

במהלך משבר הקורונה מתמודדים צוותי ההוראה עם אתגרים אישיים רבים, ובנוסף אליהם, נחשפים גם לקשיים של תלמידים ומשפחותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד הושפעה שלומותם (well-being) של מורים ממשבר הקורונה ומהשלכותיו?
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי ובחן את שלומותם של המורים בישראל בחינוך היהודי ממלכתי, היהודי ממלכתי-דתי והערבי. נמצא כי בכל קבוצות האוכלוסייה מורים ומורות רבים חווים מצוקה, שחיקה ותשישות חמלה (compassion fatigue).
המחקר השני בחן את שלומותם של מחנכים לגיל הרך באוסטרליה במהלך משבר הקורונה, ומצא כי רובם דיווחו על השפעה שלילית על שלומותם, אך כי תמיכה ארגונית היוותה גורם חוסן לתחושה זו.

קראו עוד >>

באילו תנאים משפיעה קבוצת העמיתים על הישגי תלמידות ותלמידים?

הרכב קבוצת הלומדים והדינמיקה שנוצרת בעקבותיו הינם בעלי השפעה על הישגי הלומדים ושלומותם (Well-Being). הסקירה היומית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים באופנים שונים בהם הרכב הכיתה משפיע על תלמידים.
המאמר הראשון הינו סקירת ספרות שבחנה את השפעת הרכב הכיתה על שלומות ותפיסה עצמית של תלמידים. נמצא כי חלוקה לכיתות על פי הישגי עבר מיטיבה עם תלמידים עם הישגי עבר גבוהים אך לא עם תלמידים בעלי הישגי עבר נמוכים. בכיתות עם הפרדה מגדרית נמצא כי ההפרדה מיטיבה עם בנות.
המאמר השני בחן את תופעת התחרותיות בקרב תלמידות ותלמידים הלומדים בתוכניות העשרה למחוננים, ומצא כי רמת התחרותיות אינה מושפעת מההרכב המגדרי של הכיתה, אלא משתנה בהתאם להקשר והמטלה.

קראו עוד >>

האם ניתן להתמודד עם שחיקת מורים?

שחיקה (Burnout) מהווה גורם סיכון משמעותי עבור מורות ומורים במערכות חינוך. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בתופעת השחיקה ובגורמי הסיכון המשפיעים עליה.
המאמר הראשון בחן את שחיקתם של מורים בבתי ספר יסודיים בפינלנד, ומצא כי הגורמים המשפיעים על שחיקה קשורים בתפקיד המורה (מחנכת, מורה מקצועית וכו') ובמאפיינים של גודל כיתה וגיל התלמידים.
המאמר השני בחן את השפעותיו של הלחץ בתקופת הקורונה על שחיקת מורים בארצות הברית, ומצא רמות גבוהות של לחץ ושחיקה בקרב מורות ומורים עבורן נדרש מענה ברמה המערכתית לצד בחינת האפשרויות לסיוע בהפחתתם.

קראו עוד >>

כיצד צוותי הוראה מקבלים החלטות בחינוך מרחוק?

תהליכי קבלת החלטות הינם מרכזיים בעבודתם של מורות ומורים, החל משלבי תכנון ההוראה והובלת תהליכים חינוכיים ועד החלטות העוסקות בתלמידים ספציפיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד הושפעו תהליכי קבלת החלטות של מורים והשיקולים בתהליכים אלו ממגפת הקורונה.
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי ובחן כיצד השתנה אופן קבלת ההחלטות של מורים בישראל בתקופת הקורונה והלמידה המקוונת. הממצאים מראים שחוסרים בנתונים על מצבם הלימודי, רגשי וחברתי של תלמידים הקשו על תהליכי קבלת החלטות של מורים בקורונה.
המאמר השני בחן את הגורמים שהשפיעו על קבלת החלטות של מורים בבתי ספר יסודיים במהלך מגפת הקורונה, ומצא שלושה גורמים עיקריים שהשפיעו על תהליכים אלו: התחשבות באמצעי הלמידה הדיגיטליים ומגבלות השימוש בהם, צורך לתמוך ולשמר קשרים חברתיים ומוטיבציה של תלמידים וצורך להתחשב בעומס של התלמידים והמורים.

קראו עוד >>

כיצד ניתן להתמודד עם בריונות רשת?

בריונות ברשת מהווה תופעה רחבת היקף. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בשאלה כיצד יכולים מוסדות חינוך לפעול על מנת להתמודד בצורה אפקטיבית עם תופעת הבריונות ברשת?
המחקר הראשון שנערך בישראל בחן תכנית התערבות להפחתת בריונות בוואטסאפ, ומצא כי היא הביאה לירידה משמעותית בבריונות בוואטסאפ, ולשיפור באקלים הכיתתי.
המאמר השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים שבחנו תכנית התערבות למניעת בריונות ברשת באירופה, באוסטרליה ובארצות הברית, ומצא כי תוכניות התערבות חינוכיות אכן יעילות במניעת בריונות ברשת ובממוצע מובילות להפחתה של 9%-15% במעשי בריונות ברשת.

קראו עוד >>

מה ידוע על בריונות המופנית כנגד צוותים חינוכיים?

בריונות ואלימות בבתי הספר הן תופעות מדוברות, אך לרוב השיח מתמקד בביטויים שלהן בקרב תלמידים. תופעה נפוצה אך פחות בולטת בשיח הינה אלימות ובריונות של תלמידים והורים כלפי מורים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בשאלה מה הם האופנים בהם מתבטאת אלימות כנגד צוותי בית הספר, ומה הסיבות לה? המאמר הראשון בחן את תופעת הבריונות כלפי מורים באוסטרליה, אותה החוקרים קושרים בין היתר לנרטיב בית ספרי ששם את הדגש על הישגי תלמידים ושלומותם כך שאין תשומת לב מספקת לשלומות המורים.
המאמר השני בחן כיצד מתבטאת תופעת האלימות והבריונות בבתי הספר באוסטרליה כלפי מנהלים וסגני מנהלים, וביקש להבין עד כמה תופעה זו שכיחה ומי הם הפוגעים אשר מבצעים את ההתנהגות התוקפנית.

קראו עוד >>

האם החינוך הבלתי פורמאלי מותאם להתמודדות עם אתגרי הקורונה?

החינוך הבלתי פורמאלי מציע מרחב חינוכי שמזמן התנסויות ופעילויות מגוונות במטרה לקדם עצמאות, אחריות, שייכות ועוד. על רקע זה עולה השאלה מה מקומם של עקרונות הפעולה של החינוך הבלתי פורמאלי ביחס לחינוך הפורמאלי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום מחקרים שעוסקים בשאלה כיצד באו לידי ביטוי מאפייני החינוך הבלתי פורמאלי במעבר לחינוך מרחוק בזמן הקורונה, וכיצד הם יכולים לתרום למערכות חינוך לאחר הקורונה.
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי והתמקד בדרכי הפעולה של תנועות הנוער בסגר הראשון. המחקר מצא כי המאפיינים הייחודיים של תנועות הנוער אפשרו להן להתאים את פעילותן ולהוות מקום בטוח לחניכים גם מרחוק.
המאמר השני בחן את החינוך הבלתי פורמאלי בארצות הברית ככלי לשיקום מערכת החינוך לאחר הקורונה, ומציע להכיר בו כמרכיב חיוני בתהליכים חינוכיים ולא כמרכיב תוספתי.

קראו עוד >>

מהן ההשלכות הידועות של משבר האקלים על ילדים ונוער?

למשבר האקלים השלכות רבות על חיי היום יום והעולם הפיזי בו אנו חיים. בין היתר עולה מהמחקר כי חשוב לתת את הדעת לכך שחשיפה לקיומו של משבר האקלים ולהשלכותיו עשויה להוביל לתחושות קשות ולגבות מחיר פסיכולוגי ורגשי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בהשפעות הרגשיות של חשיפה למשבר האקלים בקרב ילדים ובני נוער.
המאמר הראשון סקר את הידוע במחקר עד כה לגבי ההשפעה הפסיכולוגית של משבר האקלים על בני נוער, ומצא כי מעבר להשפעות שליליות רבות, קיים קשר בין פעולות אקטיביסטיות של אותם בני נוער לבין שלומותם.
המאמר השני בחן כיצד חוות קהילות שנחשפו למשבר האקלים את ההשפעות החברתיות והפסיכולוגיות לאורך זמן, ומדגיש את החשיבות בסיוע והתמודדות עם המשבר גם בטווח הארוך ולא רק בצורה מיידית על מנת לחזור לשגרה בריאה.

קראו עוד >>

מהן הדרכים לתמוך בקבוצות שונות של תלמידים המאובחנים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר?

הוראה לתלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) כרוכה באתגרים ודורשת התאמה של תהליכי ההוראה והלמידה על מנת לאפשר לתלמידים לממש את מלא יכולותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום במאמרים שנוגעים באופנים השונים של התאמת תהליכי הוראה ואבחון לצרכים של תלמידים עם ADHD .
המאמר הראשון שם דגש על החשיבות של התאמת סביבת הלמידה, הבנת "תרבות הלמידה" של כל תלמיד ושימוש בתנועתיות עבור למידה משמעותית ומקדמת לתלמידים עם ADHD.
המאמר השני בחן את תהליכי הזיהוי, האבחון והטיפול בהפרעת קשב ופעלתנות יתר בקרב תלמידים המשתייכים למיעוט אתני, ומצא כי הטיות שונות משפיעות על תהליכים אלו, כך שנדרשת העלאת מודעות של אנשי מקצוע אליהן והתאמה של התהליכים כך שיאפשרו זיהוי וטיפול מדויק יותר גם בקרב אוכלוסיות אלה.

קראו עוד >>

באילו דרכים ניתן לקדם התפתחות זהותית וערכית של תלמידים?

בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההסכמה כי תפקידו של בית הספר אינו מסתכם בהקניה של ידע. תפיסות עדכניות יותר מבקשות להכיר בתפקידו של בית הספר בהקניית מיומנויות, ערכים וכלים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בדרכים שונות של קידום סביבה מיטיבה להתפתחות זהותית וערכית עבור התלמידים.
המאמר הראשון בחן גישות שונות של פסיכולוגיה חיובית ככלי מיטיב להתפתחות התנהגותית חיובית, ומצא כי ישנם יתרונות ליישום של פסיכולוגיה חיובית מכוונת הקשר, משום שזו מאפשרת הכרה בהשפעות הסביבה על התנהגויות ורגשות, ומייצרת מקום בטוח לבירור ופיתוח ערכים.
המאמר השני בחן כיצד טיפוח של חוזקות אופי (character strengths) בבית הספר עשוי להיטיב ולקדם את התלמידים, ומצא שטיפוח חוזקות אלה באופן משולב בקרב תלמידים, מורים ומנהלים מעצים ומשפיע על הסביבה הבית ספרית כולה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר