נושא 1: פערים ואי-שוויון

מדוע לנהוג לפי עקרונות של פדגוגיה רלוונטית תרבות?

פדגוגיה רלוונטית תרבות הינה גישה חינוכית שמתפתחת ומיושמת במערכות חינוך בעשורים האחרונים. גישה זו מבוססת על ההבנה שתרבותם של תלמידים משפיעה על תהליכי החינוך שלהם ומהווה חלק מהותי מהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מביאה היום שני מאמרים שבוחנים את עקרונות הגישה, התפתחותה בשנים האחרונות, וכיצד יישומה משפיע על הישגי תלמידים בתחומים שונים.
במאמר הראשון בוחנת אחת ממייסדות הפדגוגיה רלוונטית תרבות את התפתחות הגישה ומוצאת חשיבות במעבר ליישום של פדגוגיה מקיימת ולא רק רלוונטית תרבות.
המאמר השני ערך סקירה של מחקרים על פדגוגיה רלוונטית תרבות ומצא עדויות לכך שיישום שלה במקצועות שונים משפיע לטובה על הישגי תלמידים.

קראו עוד >>

מהם קשרי הגומלין בין בריאות גופנית ובריאות נפשית בקרב תלמידים?

בשנים האחרונות מתחזקת ההבנה כי בריאות וחינוך קשורים זה לזה באופן הדוק. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת היום את ההיבטים הבריאותיים השונים שיש להכיר ולהתמודד איתם בעשייה חינוכית.
המאמר הראשון בחן את הפגיעה הבריאותית בתלמידים, וכיצד היא באה לידי ביטוי באוכלוסיות שונות בעקבות מגפת הקורונה, ומציע לנקוט במדיניות הממוקדת בשוויון ומיודעת טראומה (Trauma Informed) להתמודדות עם קשיים אלו.
המאמר השני בחן האם תחושת מחוברות (Connectedness) של בני נוער לבית הספר ולמשפחה עשויה לשמש כגורם מגן מפני התנהגויות סיכון בריאותיות ומצא כי זו אכן מגנה על בני נוער ואף עשויה להיות בעלת השפעה מגנה ארוכת טווח.

קראו עוד >>

מי נכללים ומי יכולים להיכלל בהגדרת מחוננות?

זיהוי ואיתור של תלמידים ותלמידות מחוננים קשור גם בהיבטים תרבותיים וחברתיים. עדויות מחקריות מראות שפעמים רבות ישנה הטייה באיתור תלמידים מחוננים המדירה תלמידים ותלמידות מקבוצות אוכלוסיה שונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים המבקשים לבחון דרכים לזיהוי מדויק יותר של מחוננים בקרב כלל התלמידים.
המחקר הראשון מצביע על הטיות בתהליך האיתור של התלמידים והתלמידות המחוננים ומציע לערוך בחינות פרטניות לאיתור הפוטנציאל של כלל התלמידים, מקבוצות שונות, בנוסף לבחינות שנעשות באופן גורף.
המאמר השני בחן את ההטיה המגדרית שיש במבחני איתור מחוננים בישראל אותה מתקנים כיום בעזרת אפליה מתקנת, ומצא כי ייתכן ושינוי המבחן עצמו ובניית מבחנים הוגנים מגדרית יביא לתוצאות שוות בין המגדרים ללא צורך בתיקון.

קראו עוד >>

האם חינוך בלתי פורמאלי יכול לתמוך במטרות של חינוך פורמאלי?

גיוון באופני הלמידה ובמרחבים בהם היא מתקיימת הוא מרכיב משמעותי ביצירת חווית למידה מקיפה ומצמיחה. בחינוך הבלתי פורמאלי קיימים מרכיבים ואופני פעולה המאפשרים גיוון מסוג זה, ויתכן כי מרכיבים, אופני פעולה ועקרונות הוראה ולמידה מתוך החינוך הבלתי פורמאלי עשויים לתרום לתהליכי הלמידה הפורמאלית. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת היום כיצד משפיעות תכניות ומרחבי למידה בלתי פורמאליים על המוטיבציה והעניין בלמידה.
המאמר הראשון בחן כיצד למידה בלתי פורמאלית של תחומי המדעים בתכניות קיץ השפיעה על העניין בלמידה, ומצא שזו הגבירה את המוטיבציה ואת הזיקה ללמידה פורמאלית של מקצועות המדעים.
המאמר השני בחן את יישומה של תכנית המפעילה מרחבי למידה בלתי פורמאליים בבתי הספר בהם לומדת אוכלוסייה מרקע חברתי-כלכלי נמוך, ומצא כי אלו חיזקו את קשרי הקהילה ושיפרו את ההישגים הלימודיים של התלמידים.

קראו עוד >>

באילו תנאים עשויות תוכניות לימודי השלמה להצליח ומתי הן נכשלות?

אחת הדרכים המקובלות לסיוע וקידום של תלמידים הזקוקים לעזרה במערכת החינוך הינה תוכניות השלמה פרטניות שמטרתן לסייע לתלמידים בתחומים בהם הם מגלים קשיים. הפעלתן של תכניות השלמה היא מורכבת מכיוון שהצלחתן כמו גם היכולת ליישם אותן בקנה מידה רחב מושפעות מגורמים רבים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת במורכבות היישום של תוכניות השלמה ובבחינת ההשפעות שהן מייצרות עבור התלמידים.
המאמר הראשון בחן תוכניות השלמה בפלורידה, ומצא שהשפעתן החיובית הישירה לטווח הקצר דועכת, אך נמצאו להן השפעות לא ישירות בטווח הבינוני -ארוך שעשויות להעיד על השפעות שלא ניתנות למדידה במבחנים סטנדרטיים.
המאמר השני בחן את השפעותיה של תכנית לימודי השלמה ארצית בצרפת, ומצא כי בהעדר הנחייה ופיקוח בחירת התלמידים לתוכנית הינה מוטה, וכי אופני היישום של התכנית עשויים להוביל להשפעות שליליות על הישגי התלמידים.

קראו עוד >>

מהן השפעותיהם של הקפיטליזם והכלכלה העולמית על החינוך ברחבי העולם?

העשורים האחרונים מאופיינים כעידן הנאו-ליברלי, המאופיין בחיזוק השוק החופשי ובצמצום תפקידיה המסורתיים של הממשלה. השפעותיו של עידן זה נרחבות ומתבטאות ברמה הגלויה והסמויה גם בתפיסות, גישות ופרקטיקות חינוכיות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מבקשת לבחון את תחום החינוך דרך הפריזמה הניאו-ליברלית ולשאול מה ההשפעות שיש לעידן זה על החינוך?
המאמר הראשון מציג תיאור היסטורי של תהליכי צמצום תפקידיה הציבוריים של המדינה ועליית הניאו-ליברליזם והגיונות העולם העסקי-מסחרי.
המאמר השני מבקש לבחון את השפעות עליית הניאו-ליברליזם על התפתחות והתחזקות גישת "הלמידה הגמישה", ולשאול כיצד זו עשויה להיטיב דווקא עם בעלי האמצעים.

קראו עוד >>

מדוע הטיות מגדריות של צוותי הוראה עלולות לפגוע הן בתלמידות, הן בתלמידים?

בשנים האחרונות הספרות המחקרית מצביעה על הטיות מגדריות סמויות של מורים ומורות שעשויות להשפיע על הישגי התלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת את הפערים המגדריים בתחום המתמטיקה ואת ההשפעות שלהם לטווח קצר וארוך.
המאמר הראשון בחן בתי ספר יסודיים בישראל ומצא הטיה מגדרית בציונים לטובת התלמידים, אשר השפיעה לטווח ארוך על ציונים ובחירת מספר יחידות הבגרות בהמשך.
אך, בעוד שההכרה בפערים מגדריים והניסיון לצמצם אותם הינן שאיפות חיוביות, ניכר כי לעיתים הפער מתהפך בשל ניסיון זה.
המאמר השני בחן הטיות מגדריות בלימודי מתמטיקה בצרפת, ומצא שהפער של התלמידות מהתלמידים נסגר, אך כי כיום קיימות הטיות של צוותי הוראה לכיוון ההפוך לטובת התלמידות.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר