מדינה 1: ארצות הברית

כיצד לתווך לתלמידים אירועים אקטואליים ולעודדם להתעניין בחדשות?

אקטואליה וחדשות מקומיות ועולמיות משפיעות על חיי התלמידים ותחושותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום במקומה של אקטואליה בכיתה, במאפייני השיח עליה ובמורכבויות לצד היתרונות שהעיסוק בה מזמן.
המאמר הראשון בחן פרויקט ברוד איילנד בו חוקרי תקשורת פיתחו מודל לשילוב אקטואליה בכיתה. המודל שהציעו מורכב מארבעה היבטים שצריכים להתקיים בלמידה בכיתה: רוח של חקר, מוכנות לאי-ודאות, הבנייה מחושבת של השיעורים ובירור ערכי. נמצא ששילוב אקטואליה בבית הספר תרם לתלמידים בפיתוח מיומנויות חקר ולמידה וביצירת חיבור לנעשה בחברה. המאמר השני בחן פרויקט שהתקיים במשך עשור בבריטניה בשילוב עם ה-BBC, במסגרתו מורים ותלמידים הקימו אתרי חדשות בית ספריים. נמצא שפרויקט זה פיתח את מיומנויות התלמידים, וגם את העניין והמעורבות שלהם באקטואליה.

קראו עוד >>

האם ניתן להשתמש בהערכה חלופית בהקשר לתלמידים עם מוגבלויות?

התאמה של תהליכי הערכה לתלמידים בכלל, ולתלמידים עם מוגבלויות בפרט, מהווה אתגר מורכב בעל חשיבות גבוהה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בגישת התלקיט (assessment portfolios) בהערכה.
המאמר הראשון בחן כיצד עושים מורים שימוש בתלקיט ככלי להערכה, ומצא כי ללא הכשרה מספקת גישה זו אינה מצליחה לייצר הערכה איכותית ומיטבית עבור תלמידים.
המאמר השני עסק בהערכה ובגישות להערכה עבור תלמידים עם מוגבלויות, ומציע שימוש בתלקיט כגישה המאפשרת למורה ללמוד על תהליכי הלמידה של התלמיד, ולתלמיד ללמוד על עצמו.

קראו עוד >>

כיצד מערכות חינוך תומכות במנהלים של מוסדות חינוך?

בעשורים האחרונים ישנה מגמה בולטת במערכות חינוך רבות בעולם של הרחבת האוטונומיה למנהלי ומנהלות בתי ספר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בשאלה כיצד עשויה וצריכה מערכת חינוך לתמוך במנהלי בתי ספר במילוי תפקידם, אשר התרחב והשתנה?
המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית של למעלה מ-60 מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים, ובחנו את תפקידם של מחוזות בתמיכה וליווי של מנהלים. הממצאים מראים כי ישנה חשיבות גבוהה לליווי (Mentoring) של מנהלים, וכי במחוזות שתופסים את המנהלים כלומדים (Learners) בפני עצמם, עלה הסיכוי להצלחתם בתפקיד.
המאמר השני בחן כיצד השפיעו מגמות השינוי בתפקיד המנהל על תפיסת הפיקוח ותפקיד הרשות המפקחת בגרמניה. נמצא כי ישנו צורך בחשיבה והגדרה מחודשת של תפקיד הפיקוח, והפיכתו לכזה שמייצר תהליכי ליווי משמעותיים, משנה את המבנה ההיררכי שהיה נהוג בעבר, ובונה רשת (Network) מקצועית עם המנהלים.

קראו עוד >>

כיצד השפיע משבר הקורונה על שלומות של צוותי הוראה ואילו משתנים התערבו בהשפעה זו?

תקופת הקורונה הציבה אתגרים רבים בפני מורות ומורים במערכת החינוך, אשר השפיעו על שלומותם ורווחתם הנפשית. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד הושפעה רווחתם הנפשית של מורות ומורים בתקופת הקורונה.
המחקר הראשון שנערך בארצות הברית בחן כיצד השפיעה תקופת הקורונה על התבטאותה של תופעת תשישות החמלה (Compassion Fatigue). נמצא כי תחושת מסוגלות עצמית בהוראה מקוונת הפחיתה את התופעה, וכי מורים ותיקים חוו פחות תשישות חמלה ממורים חדשים.
התקציר השני הינו סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית, שבחן את התמודדותם של מורות ומורים במגזר הערבי והדרוזי עם משבר הקורונה. נמצא שחוסן נפשי ומשאבים, חיצוניים ופנימיים, השפיעו לטובה על הרווחה הנפשית ושלומותם של המורים.

קראו עוד >>

אילו השפעות נמדדות למתאם בין תלמידים בקבוצות מיעוט לצוותי הוראה מאותן קבוצות מיעוט?

בשנים האחרונות נמצא כי הישגי תלמידים מקבוצות מיעוט מושפעים בין היתר מהרקע ממנו מגיעים המורים שלהם. הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים תופעה זו בארצות הברית וכיצד היא עשויה לתרום לשיפור הישגים ומדדים חברתיים רגשיים של תלמידים.
המאמר הראשון בחן האם ההשפעות החיוביות של התאמה בין הקבוצה האתנית של תלמיד ומורה מתקיימות גם כאשר ההתאמה היא בין תלמיד לחברי הצוות החינוכי האחרים בבית הספר, ומצא כי גם הם משפיעים לטובה על הישגי תלמידים.
המאמר השני בחן התאמה של מוצא אתני של תלמידים ומורים בכיתה, ומצא כי זו תורמת להישגי תלמידים, אך כי בכיתות מגוונות יותר מבחינה אתנית, השפעה זו הולכת ופוחתת.

קראו עוד >>

מהן ההשפעות המתווכת של מעמד חברתי-כלכלי על הוראה ועל למידה בזמן מגיפת הקורונה?

ההקשר בו פועלים בתי ספר מהווה גורם משמעותי באופן ההתנהלות של בתי ספר בתקופת הקורונה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שעסקו בהבדלים בתפיסות של תפקיד בית הספר וניהולו בזמן המגפה.
המאמר הראשון סקר מחקרים אודות אתגרי המגפה והשפעתה, ובחן את ההבדלים בהתנהלות בתי ספר עם רוב של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לעומת גבוה, וההזדמנויות ללמידה להן זכו התלמידים.
התקציר השני הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית, שבחן כיצד קשור ההקשר התרבותי-חברתי-כלכלי של בית הספר לאופן בו נעשה שימוש בטכנולוגיה בזמן המעבר ללמידה מרחוק.

קראו עוד >>

כיצד להטמיע תוכניות ללמידה רגשית-חברתית?

שימוש ויישום של למידה רגשית חברתית (SEL) הפכו למגמה בולטת בשדה החינוכי בשנים האחרונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את השאלה כיצד ניתן ליישם תכניות SEL בצורה משמעותית, מקיפה וארוכת טווח?
התקציר הראשון מסכם דו"ח תובנות בעקבות 10 שנות הטמעה של למידה רגשית-חברתית במחוזות שונים בארצות הברית, ומציג שישה מרכיבים שזוהו כחשובים לשימוש משמעותי וארוך טווח בתוכניות SEL.
המאמר השני בחן את הניסיון להטמיע SEL כתוכן לימודי במסגרת שיעור בבתי הספר, אשר לטענת הכותבות לא צלח, ומציע לבחון יישום של SEL כמהלך אסטרטגי מקיף שנעשה במגוון צורות ומצבים בסביבה החינוכית.

קראו עוד >>

מהן ההשלכות של הרחבת השימוש בכוח עזר בחינוך?

מגמה בולטת בארצות הברית בעשורים האחרונים הינה עלייה במספר אנשי כוח העזר החינוכי (Paraeducators), כגון עוזרי הוראה וסייעות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את מאפייני תפקיד הסייעות, התפיסות לגביו ותהליכי מדיניות שהשפיעו עליו בארצות הברית בעשורים האחרונים.
המאמר הראשון בחן כיצד נתפס תפקיד הסייעת בקרב הצוות החינוכי איתו היא עובדת, ומצא כי ככל שהסייעת נתפסה כחלק משמעותי ואינטגרלי יותר מהצוות, כך עלתה שביעות הרצון של המורים, ההורים והסייעת מתפקידה ותפקודה.
התקציר השני הינו נייר מדיניות של מכון אנננברג באוניברסיטת בראון שבחן את המגמות בהיקפי העסקה של כוח עזר חינוכי, מאפייני התפקיד ותנאי ההעסקה של עובדים אלו בארהב.

קראו עוד >>

מהם היתרונות והגבלות של שימוש בגישת הטיוב במערכות חינוך?

ענף מחקרי אשר התפתח בשנים האחרונות ונקרא מדעי הטיוב (Improvement Science) מבקש לאתר כלים שיכולים לסייע לארגונים ומוסדות בטיוב עבודתם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים האם וכיצד ניתן ליישם ענף מחקרי זה לטיוב מערכות חינוך.
המחקר הראשון אפיין וניתח שבע אסטרטגיות לטיוב מערכות חינוך שיושמו ברחבי ארצות הברית, ומציג את המאפיינים המרכזיים של כל אחת מהן, הדמיון והשוני ביניהן.
המחקר השני עסק בגישה לטיוב מערכות הנקראת גישת השיפור המתמיד (CI – Continuous Improvement), ובחן האם היא עשויה לתרום גם ביישום של מטרות ערכיות כגון קידום הוגנות במערכת.

קראו עוד >>

כיצד משפיע אי-שוויון מגדרי על עבודתן של מורות?

יום האישה שיתקיים מחר מהווה הזדמנות להוקיר את עבודתן של נשים במערכת החינוך ולהכיר באתגרים איתן הן מתמודדות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום זווית אחת מתוך סוגיות רבות הנוגעות למורכבות העבודה של נשים במערכות חינוך – הוראה של מורות שהינן גם אמהות.
המאמר הראשון אפיין את חוויותיהן של מורות שהינן אמהות בארצות הברית, ומצא כי על אף שתפקידים אלו מעשירים זה את זה פעמים רבות, החיבור ביניהם מייצר גם אתגרים רבים הנובעים מנורמות חברתיות ולחצים שונים.
המאמר השני בחן כיצד השפיעו שינויים טכנולוגיים בחינוך על תפקידן של מורות שהינן אמהות. נמצא כי ללמידה וההוראה המקוונת יתרונות רבים של זמינות וחיזוק הקשר עם התלמידים, אך כי ישנם גם חסרונות רבים שנובעים מטשטוש הגבולות בין מסגרת העבודה והבית.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר