שכבת גיל 1: גן-י"ב

בשנים האחרונות מתחזקת ההבנה כי בריאות וחינוך קשורים זה לזה באופן הדוק. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת היום את ההיבטים הבריאותיים השונים שיש להכיר ולהתמודד איתם בעשייה חינוכית.
המאמר הראשון בחן את הפגיעה הבריאותית בתלמידים, וכיצד היא באה לידי ביטוי באוכלוסיות שונות בעקבות מגפת הקורונה, ומציע לנקוט במדיניות הממוקדת בשוויון ומיודעת טראומה (Trauma Informed) להתמודדות עם קשיים אלו.
המאמר השני בחן האם תחושת מחוברות (Connectedness) של בני נוער לבית הספר ולמשפחה עשויה לשמש כגורם מגן מפני התנהגויות סיכון בריאותיות ומצא כי זו אכן מגנה על בני נוער ואף עשויה להיות בעלת השפעה מגנה ארוכת טווח.

המציאות החינוכית מזמנת שינויים תדירים. שינויים אלה מציבים בפני צוותי ההוראה אתגרים רבים ודורשים מהם לסגל כלים וגמישות בעבודתם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד מתמודדים מורים עם שינוי ואילו כלים ואסטרטגיות עשויים לעזור בהתמודדות זו?
המאמר הראשון בחן כיצד מורים ומורות בישראל התמודדו עם המעבר ללמידה מקוונת, ומצא קשר חיובי בין יכולת טכנולוגית מוקדמת להצלחה גבוהה יותר בהוראה מקוונת, וכן כי ישנו קשר בין רמת ההתנגדות של המורים לשינויים והצלחתם.
המאמר השני מציג מחקר שעקב אחר צוות גננות בגן בארה"ב שעבר רפורמה, ומיפה את דרכי ההתמודדות שהן פיתחו לצורך עיבוד והכלה של השינויים.

אסיפות וימי הורים מהווים חלק בלתי נפרד מיחסי הורים מורים, ומטרתם היא בין היתר לערב את ההורים ולשקף להם את תמונת המצב של ילדיהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים את תצורתן של אסיפות ההורים בעידן הנוכחי.
המחקר הראשון שנערך בישראל בחן את השפעות התקשורת הדיגיטלית הישירה ביום יום על הקשר בין מורים והורים ומצא כי זו הגבירה את מעורבות ההורים בבית הספר.
המאמר השני בחן תפיסות לגבי דרכי ההנחיה של מפגשי הורים מורים ומצא כי בעוד שמרבית המחקרים ניתחו מפגשים אלה בצורה היררכית בה המורה מוביל את השיח, בפועל מומלץ לתפוס את המשתתפים בהם כחלק מהאקו-סיסטם הבית ספרי ולייצר שיח דו-כיווני ופתוח לטובת התלמידים.

מנהלי ומנהלות בית הספר מהווים גורם משמעותי ובעל השפעה בהצלחת בית הספר. "הפרויקט הבינלאומי למנהלי בתי ספר מצליחים (ISSPP)" עוסק בשאלה זו ובוחן מה הם המאפיינים של מנהלי בתי ספר מצליחים ב-27 מדינות. הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים מתוך פרויקט זה שבחנו את השאלה בישראל ובאוסטרליה.
המאמר הראשון בחן מה הן פעולות הניהול האפקטיביות והציע מודל מעגלי המורכב משלוש הפעולות העיקריות שמשפיעות זו על זו ועל הצלחת בית הספר.
המאמר השני הציע לבחון את הצלחתם של מנהלים בעזרת מודל "מנהיגות בתוך הקשר", שטוען כי כדי להצליח על המנהל לתווך את רעיונותיו בצורה מותאמת הקשר וסביבה, מתוך ההבנה שכל בית ספר מושפע מלחצי המערכת, החברה והקהילה בה הוא פועל.

מורים ומורות הם גורם מכריע בתהליך החינוכי ובאיכותו. לצד זאת, אחת מהסוגיות החשובות אך השנויות במחלוקת במערכות חינוך הינה הערכת מורים. הערכת מורים מהווה אתגר מורכב מכיוון שמדידה מתקשה לעיתים קרובות לתפוס את כלל המורכבות של התהליכים החינוכיים שנעשים בכיתה, את המשמעות של המגוון בתלמידים ושל מטרות הלמידה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד ניתן לטייב את תהליכי הערכת המורים כך שלא יפספסו את מורכבות התהליכים בכיתה.
המאמר הראשון בחן תפיסות מורים בנוגע לגישת מטרות הלמידה (SLO) שמבקשת להעריך מורים על פי יעדים מדידים שהציבו עבור התלמידים לטווח ארוך, ומצא כי מרבית המורים דיווחו שלא הייתה להתנסות בגישה זו השפעה חיובית, וכי הם העדיפו הערכה בשיטת התצפיות.
המאמר השני בחן גישה חדשה לשיפור התצפיות בכיתה והמהימנות שלהן, ומצא כי שימוש בפרוטוקול תצפית מסודר אכן שיפר את מהימנות השיטה ואת המתאם בין המדרגים השונים.

בריונות ואלימות בבתי הספר הן תופעות מדוברות, אך לרוב השיח מתמקד בביטויים שלהן בקרב תלמידים. תופעה נפוצה אך פחות בולטת בשיח הינה אלימות ובריונות של תלמידים והורים כלפי מורים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בשאלה מה הם האופנים בהם מתבטאת אלימות כנגד צוותי בית הספר, ומה הסיבות לה? המאמר הראשון בחן את תופעת הבריונות כלפי מורים באוסטרליה, אותה החוקרים קושרים בין היתר לנרטיב בית ספרי ששם את הדגש על הישגי תלמידים ושלומותם כך שאין תשומת לב מספקת לשלומות המורים.
המאמר השני בחן כיצד מתבטאת תופעת האלימות והבריונות בבתי הספר באוסטרליה כלפי מנהלים וסגני מנהלים, וביקש להבין עד כמה תופעה זו שכיחה ומי הם הפוגעים אשר מבצעים את ההתנהגות התוקפנית.

מחסור מתמשך במורים הוא נחלתן של מדינות רבות. מגיפת הקורונה בכלל, והקשיים הייחודיים שהיא העמיסה על מורים ומורות בפרט, הביאו להחרפה של מחסור זה.
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בשאלה מה הם הגורמים שהשפיעו על הרווחה והחוסן של מורים בתקופת הקורונה, ואילו כלים או אמצעים עשויים לתרום להתמודדות עם הקשיים שניצבו ועדיין ניצבים בפני מורים כיום.
המאמר הראשון בחן את השאלה כיצד השפיעה מגיפת הקורונה והעומס הייחודי שהיא יצרה על הרווחה הנפשית של מורים, והאם ניתן להצביע על מאפיינים דמוגרפיים משותפים למורים שנפגעו?
המאמר השני בחן את השאלה מה מאפשר למורים להמשיך לעסוק בהוראה חרף הקשיים – אלו שקיימים ממילא ואלו שהתווספו בתקופת הקורונה ומצא כי למורים בעלי הון (Capital) אנושי ופסיכולוגי גבוהים יש סיכוי גדול יותר להתמיד בהוראה.