סוג מחקר 1: תיאורטי

איך מתרחשת למידה

כיצד ניתן לייצר לומד מעורב ופעיל? מדוע תהליך הלמידה מורכב להבנה? ומה ההשלכות על פדגוגיה ומדינות חינוך? על אף שלמידה היא בלב העשייה החינוכית, אין עדיין מודל מדעי מקובל אחד לשאלה מהי למידה? או כיצד בדיוק היא מתרחשת. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נתייחס לשאלות אלה בעזרתם של שני מודלים. במאמר הראשון יוצג מודל ללמידה מעורבת המתבסס על תיאוריית הלמידה הגנרטיבית* (Generative Learning). למידה אשר מתמקדת בשלושה תהליכים המתרחשים אצל הלומד בזמן שהוא מבנה ומבין את החומר: הסבר, המחשה והצגה/התנסות. במאמר השני נבחן המשגה לשתי תיאוריות מרכזיות בתחום, הנפרטות לשני דימויים מרכזיים בתיאוריות הללו: מטאפורת ה"הבנייה" ומטאפורת ה"העברה", וכן את הדרך שבה הם משפיעים על הפרקטיקה החינוכית בימינו. המחברים מזהים כי גם כאשר נשות ואנשי חינוך מצהירים על כך שהם שואפים לקדם הבנייה של ידע (בניגוד ל"העברה" שלו), בפועל נראה שהם קודם כל מפרשים למידה בדרך של העברת ידע. המחברים קוראים לטפח תרבות בה נוכח תהליך הלמידה כ"הבניית ידע" בכל המסגרות הרלוונטיות לתהליך החינוכי.

קראו עוד >>

מדוע קשה ליישם הערכה מעצבת וכיצד הטכנולוגיה יכולה לסייע?

חשיבותה של הערכה מעצבת, המתקיימת במהלך הלמידה ולא רק בסופה (בשונה מהערכה מסכמת), תוך התכווננות לאתגרי הלומד ובשיח הבנייתי עמו, הפכה למוסכמה מחקרית ופדגוגית בשנים האחרונות, ואף הוזכרה במספר סקירות יומיות קודמות. יחד עם זאת, יישומה של הערכה מעצבת בפועל, מחייבת מהמורים לא רק שליטה גבוהה בידע המקצועי אלא גם מיומנויות שהערכה מסורתית אינה מחייבת, ובבסיסן היכולת לפעול ולשנות את מוקד ההוראה מהמורה – ללומד. קידומה של הערכה מעצבת בכיתה, מחייבת לפיכך התייחסות לאתגרים הייחודיים העומדים בפני המורים בבואם ליישמה.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת שני מאמרים העוסקים באתגרי היישום של הערכה מעצבת: המאמר הראשון דן ביתרונות הטמונים בהסתייעות בכלים טכנולוגיים כדי ליישם הערכה מעצבת בשני הקשרים שונים (א.פיתוח מקצועי של מורים ב.למידת תלמידים). המאמר הוא פרי עבודה של קבוצת חשיבה שדנה בצורך להטמיע מערכת הערכה לשם הלמידה (assessment for learning) ובכלל זה בתמיכה שמורים זקוקים לה כדי ליישם הערכה כזאת בכיתותיהם.
המאמר השני מציג מחקר שסקר מהם התנאים הנחוצים להצלחה וכן את הקשיים שבהם נתקלו מורים מהונג-קונג בעת יישום תוכנית הוראה חדשה, המבוססת על גישת הערכה כלמידה (assessment as learning).

קראו עוד >>

כיצד שגרות ארגוניות בבית הספר תורמות לשינוי מערכתי?

מהן שגרות ארגוניות (organizational routines)? כיצד הן קשורות לשינויים במערכות חינוך, ומהם האתגרים וההזדמנויות שהן מייצרות? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מתמקדת היום בשאלות אלו.
המאמר הראשון הוא מאמר המניח תשתית תיאורטית מחודשת להבנת המושג שגרות ארגוניות. על פי הכותבים, שגרה ארגונית כוללת בתוכה באופן מובנה מרכיבים המקדמים שימור של המצב הקיים, לצד רכיבים המניעים שינוי משמעותי של הקיים. הבנה זו חיונית להנעת תהליכים בארגונים. המאמר השני מציג סקירה שיטתית של 24 מחקרים שליוו תהליכי שינוי בבתי ספר וניתחו את השפעתם על השגרות הארגוניות בהם. הסקירה מזהה ארבעה ביטויים מרכזיים למושג שגרות ארגוניות, ומציעה הגדרה מאחדת ומקיפה לביטויים אלה.

קראו עוד >>

אילו יישומים עשויים להיות לבינה מלאכותית בחינוך ומה הם השיקולים האתיים והרגולטיביים שצריכים להילקח בחשבון בהטמעה שלה?

בינה מלאכותית (AI – Artificial Intelligence), אשר החלה להתפתח באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת, נוכחת בתחומים רבים של חיינו. בחודשים האחרונים, נכנסו לחיינו מגוון רחב של כלי בינה מלאכותית יוצרת (Generative), אשר עוררו שיח ועניין רב באופן השימוש והיישום של בינה מלאכותית בתחומים שונים. נשאלת השאלה, אילו יישומים עשויים להיות לבינה מלאכותית בחינוך ומה הם השיקולים שצריכים להילקח בחשבון בהטמעה שלה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים העוסקים בשאלה זו. המאמר הראשון סוקר את ההיסטוריה של בינה מלאכותית בחינוך, ואת השחקנים השונים שעוסקים בתחום – החל במחקר חינוכי, דרך תעשיית ההייטק וכלה במִנהל החינוכי. המאמר השני בוחן את ההשפעה של בינה מלאכותית בחינוך על זכויות היסוד של המשתמשים בה, ובודק אם הרגולציה העדכנית של האיחוד האירופי (GDPR) מספקת הגנה מספקת על זכויות אלו.

קראו עוד >>

כיצד ניתן להכשיר צוותי הוראה לקידום דיאלוג איכותי בתהליכים חינוכיים ומה הם התנאים הדרושים לכך?

דיאלוג כתפיסה פדגוגית מאפשר לקיים שיח שיתופי, תהליכי חשיבה ורפלקציה אודות העשייה החינוכית בבית הספר. אולם, מה הם התנאים הנחוצים על מנת להכשיר צוותי הוראה לקידום דיאלוג איכותי בתהליכים חינוכיים? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד ניתן לקדם דיאלוג בתהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של צוותי חינוך.
המאמר הראשון מציע לקדם דיאלוג דרך הכשרת המורות והמורים ולפתח עבורם שלושה ערוצי דיאלוג: דיאלוג מורות-עמיתות, דיאלוג עצמי ודיאלוג מורות-תלמידים. המאמר השני מתמקד בקידום דיאלוג רפלקטיבי בקהילות למידה מקצועיות ובוחן מה הם התנאים הנדרשים לעידוד השתתפות פעילות בדיאלוג זה.

קראו עוד >>

מהי אוטונומיה קולקטיבית (collective autonomy) ואילו תנאים שעשויים לתמוך בקידומה?

אוטונומיה קולקטיבית (collective autonomy) היא דרך ייחודית לחשוב על עבודת המורים. להבדיל מאוטונומיה אישית הקיימת אצל כל מורה בהעברת השיעור, אוטונומיה קולקטיבית עוסקת באופן שבו צוותים או קהילות של מורות ומורים יכולים לקבל החלטות משותפות לגבי הידע שהם זקוקים לו, תהליכי ההוראה ואפילו הזמן והמקום שבהם הלמידה יכולה להתקיים. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את המושג אוטונומיה קולקטיבית ואת התנאים אשר עשויים לתמוך בה. המאמר הראשון דן באוטונומיה קולקטיבית מההיבט של הידע האפיסטמולוגי, וטוען שמשום שידע הוא כוח, הוא מפתח חשוב לסמכות המקצועית של מורים. המאמר השני מציג מחקר שתיעד את הגורמים שהשפיעו על הצלחתן של שבע קהילות למידה מקצועית (PLC – Professional Learning Communities) במשך שנתיים, ומצא כי אוטנומיה קולקטיבית מהווה אחד מהגורמים המובילים בפיתוחן.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם ולטייב יישום של הערכה מעצבת בכיתה?

בהערכה מעצבת מודדים ומעריכים את ביצועי התלמידים לאורך תהליך הלמידה, כדי להבין, לפרש ולנקוט פעולות בהתאם לצורכי הלמידה שלהם. הערכה מעצבת מיועדת להיות חלק משמעותי מתהליך הלמידה, ולתרום לו. על אף שהמושג נדמה בהיר ופשוט, שילוב אפקטיבי של הערכה מעצבת בכיתות הלימוד אינו קל להשגה, ובוודאי אינו נפוץ דיו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים ביישום הלכה למעשה של הערכה מעצבת בכיתה. המאמר הראשון הינו תקציר פרק מספר בו מתוארות תובנות וכלים שפותחו בעקבות שלושים שנים של מחקר ועשייה בהערכה מעצבת בחינוך המתמטי. המאמר השני מציג מחקר שבחן את האפקטיביות של שימוש ביישומון המבקש לתמוך במורות ומורים בשימוש בהערכה מעצבת בתחום האיות.

קראו עוד >>

מה היא תחושת שעמום ומה הם היתרונות והחסרונות שלה בלמידה?

שעמום, אשר מוגדר במחקרים רבים כתחושה שלילית הגורמת לחוסר מוטיבציה, מהווה תחושה רווחת אשר רבות ורבים נתקלים בה במהלך חייהם. גם תלמידות ותלמידים חווים לעיתים תחושת שעמום במהלך לימודיהם. נשאלת השאלה, האם ניתן לרתום את השעמום לטובת הלמידה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת את חוויית השעמום, את ההשלכות השליליות שלה, וכיצד היא משפיעה על חווית הלמידה. המאמר הראשון הוא מאמר תיאורטי, בו מוצג ניתוח של רגש השעמום על חסרונותיו, אך גם על יתרונותיו. המאמר השני מציג סקירה מטא-אנליטית של מחקרים כמותניים, שבחנו את השעמום ואת הקשרים בינו לבין הישגים אקדמיים ומוטיבציה של תלמידות ותלמידים ללמידה.

קראו עוד >>

כיצד יכולים מנהלי בתי ספר להשתמש ולהתבסס על נתונים בתהליכי קבלת החלטות?

מערכות חינוך מאז ומעולם מייצרות כמות גדולה של נתונים, אולם סוג הנתונים והשימוש בהם אינם תואמים תמיד את הצרכים בשטח. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו שימוש בנתונים בתהליכי קבלת החלטות של מנהלי ומנהלות בתי ספר. המאמר הראשון הוא מאמר תיאורטי שמציע מודל ספירלי לקידום קבלת החלטות מבוססות נתונים. המאמר השני מציג סקירה מקיפה של כ-100 מאמרים שבחנו את השימוש של מנהלי ומנהלות בתי ספר בנתונים לצורך קבלת החלטות.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם שותפות ומעורבות של מורים בתכנון ויישום של רפורמות?

אחת התובנות החשובות בחקר מדיניות החינוך היא כי למורות ולמורים תפקיד של ממש בתכנון של רפורמה חינוכית. הן אלו המיישמות בפועל כל רפורמה, ולידע המקצועי שלהן ישנה חשיבות רבה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו פרקטיקות לשיתוף מורות ומורים בתהליכי תכנון ויישום רפורמות. המאמר הראשון מציג תובנות לגבי השינויים בתפיסת תפקיד המורות והמורים ביישום רפורמות ב-20 השנים האחרונות. נכללות בו גם עצות מעשיות כיצד לגייס מורות ומורים לצורך תכנון רפורמות בחינוך, יישומן והערכתן. המאמר השני בחן שני מקרים של קבוצות תכנון המורכבות ממורות ומורים בהולנד, ומסיק מסקנות לגבי הדרכים בהן ניתן לקדם וליישם מומחיות של צוותי מורות ומורים בתכנון רפורמות.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר