נושא 2: הערכה

אילו הטיות קיימות בהערכת מורים?

הערכת מורים מהווה אתגר מורכב עבור מערכות חינוך רבות ברחבי העולם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בתהליכי הערכת מורים בארצות הברית. המאמר הראשון בחן את הפערים בתוצאות ההערכה בין מורים מקבוצת הרוב למורים מקבוצות מיעוט בשיקגו. המאמר מצא כי חלק מהפערים מושפעים מהבדלים בסביבת העבודה, אשר מושפעת מהרקע של התלמידים, ומרמת התמיכה הארגונית אותה מקבלים מורים. המאמר השני בחן את המאפיינים של מוצא ומגדר בקרב מורים שקיבלו הערכה נמוכה במישיגן. המחקר מצא כי הערכה עתירת סיכון עשויה להשפיע לרעה על מורים ומורות מקבוצות מיעוט.

קראו עוד >>

האם מדיניות חינוכית עשויה לתרום לפיתוח מאפיינים אישיותיים חיוביים של תלמידים?

תקופות המעבר בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים ולתיכון עשויות לזמן לתלמידים אתגרים הנובעים בין היתר מהבדלים באופן התנהלות הלמידה, הדרישות והציפיות המופנות אליהם במסגרות השונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את המעברים בין שלבי חינוך במדינות שונות והשפעתם על התלמידים.
המאמר הראשון בחן את תכנית הלימודים הייחודית של אירלנד, המציעה לתלמידים את האפשרות לקחת שנה "הפסקה" מהלימודים בכיתה לטובת הרחבת אופקים ותרומה לקהילה. שנת מעבר זו מתקיימת בכיתה י', ותלמידים שבוחרים שלא להשתתף בה ממשיכים ישירות מכיתה ט' לי"א.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה תחושת מסוגלות עצמית (Self Efficacy) בתיכון ובסיום התיכון על המוטיבציה להמשך למידה בהשכלה גבוהה בעתיד.

קראו עוד >>

האם יש טעם בבחינה על חומר שטרם נלמד?

בחינות מטרימות (pretesting) הינן בחינות שנערכות לפני למידת החומר, ועשויות להשפיע לטובה על תהליכי הלמידה שלו. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בשאלה איזו תרומה עשויה להיות לבחינת מטרימות (pretesting) ומה ערכן ביצירה של למידה אפקטיבית?
המאמר הראשון בדק את ההשפעות של בחינות מטרימות על למידה ומצא כי אלה תורמות לה, הופכות לכלי עזר בעת למידה ומשפרות הבנה וזיכרון.
המאמר השני בחן איזה סוג של טעויות בבחינה מטרימה תורמות ללמידה ומצא כי טעויות "קרובות" לתשובה הנכונה מייצרות קישורים סמנטיים שתורמים ללמידה והזיכרון, בעוד שטעויות "רחוקות" תורמות פחות לשיפור הלמידה.

קראו עוד >>

איך מעריכים את הערכת המורים?

מורים ומורות הם גורם מכריע בתהליך החינוכי ובאיכותו. לצד זאת, אחת מהסוגיות החשובות אך השנויות במחלוקת במערכות חינוך הינה הערכת מורים. הערכת מורים מהווה אתגר מורכב מכיוון שמדידה מתקשה לעיתים קרובות לתפוס את כלל המורכבות של התהליכים החינוכיים שנעשים בכיתה, את המשמעות של המגוון בתלמידים ושל מטרות הלמידה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד ניתן לטייב את תהליכי הערכת המורים כך שלא יפספסו את מורכבות התהליכים בכיתה.
המאמר הראשון בחן תפיסות מורים בנוגע לגישת מטרות הלמידה (SLO) שמבקשת להעריך מורים על פי יעדים מדידים שהציבו עבור התלמידים לטווח ארוך, ומצא כי מרבית המורים דיווחו שלא הייתה להתנסות בגישה זו השפעה חיובית, וכי הם העדיפו הערכה בשיטת התצפיות.
המאמר השני בחן גישה חדשה לשיפור התצפיות בכיתה והמהימנות שלהן, ומצא כי שימוש בפרוטוקול תצפית מסודר אכן שיפר את מהימנות השיטה ואת המתאם בין המדרגים השונים.

קראו עוד >>

האם ניתן לרכוש מיומנות בניהול כיתה באמצעות ניסיון בהוראה או במהלך הכשרה עיונית?

ניהול כיתה מהווה משימה מורכבת הכוללת את הצורך לשים לב להתרחשויות רבות המתקיימות בכיתה במקביל לפעולת ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום במיומנות ניהול הכיתה של מורים ובאופן בו הן נרכשות. המאמר הראשון בחן מה ההבדלים במיומנות ניהול כיתה בין מורים ותיקים למורים מתחילים. ומצא כי זוהי מיומנות נרכשת המתפתחת ומתחדדת עם השנים.
המאמר השני בחן האם ישנו מתאם בין ידע פדגוגי רב בתחומים מגוונים, לבין התפתחות מיומנות ניהול כיתה, ומצא כי מתאם זה אינו מובהק, וניכר כי פיתוח מיומנות ניהול כיתה דורשת העמקה ולמידה של תחום ידע פדגוגי ספציפי זה.

קראו עוד >>

כיצד כוח העבודה בהוראה משפיע על המוניטין של המקצוע, ולהפך?

מקצוע ההוראה ומעמד המורה הינם נושאים מרכזיים בעולמות המחקר החינוכי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מביאה היום שני מחקרים שבוחנים את נושא מעמד המורה ואיכות ההוראה משתי זוויות שונות.
המאמר הראשון בוחן את המחסור הכרוני במורים בארה"ב וטוען כי זה מושפע ישירות מהמעמד המקצועי הנמוך של המורים, אשר משפיע גם על הישגי התלמידים.
המאמר השני מנסה להתמודד עם הנושא של הערכת תרומתם של מורים להישגי תלמידים באמצעות ניתוח מודל שיושם בשיקגו בעשור האחרון.

קראו עוד >>

מי נכללים ומי יכולים להיכלל בהגדרת מחוננות?

זיהוי ואיתור של תלמידים ותלמידות מחוננים קשור גם בהיבטים תרבותיים וחברתיים. עדויות מחקריות מראות שפעמים רבות ישנה הטייה באיתור תלמידים מחוננים המדירה תלמידים ותלמידות מקבוצות אוכלוסיה שונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים המבקשים לבחון דרכים לזיהוי מדויק יותר של מחוננים בקרב כלל התלמידים.
המחקר הראשון מצביע על הטיות בתהליך האיתור של התלמידים והתלמידות המחוננים ומציע לערוך בחינות פרטניות לאיתור הפוטנציאל של כלל התלמידים, מקבוצות שונות, בנוסף לבחינות שנעשות באופן גורף.
המאמר השני בחן את ההטיה המגדרית שיש במבחני איתור מחוננים בישראל אותה מתקנים כיום בעזרת אפליה מתקנת, ומצא כי ייתכן ושינוי המבחן עצמו ובניית מבחנים הוגנים מגדרית יביא לתוצאות שוות בין המגדרים ללא צורך בתיקון.

קראו עוד >>

מהי יכולת טיעון מדעית וכיצד ניתן לפתח אותה בקרב תלמידות ותלמידים?

יכולת טיעון מדעית הינה היכולת לזהות, לנסח ולבקר טיעונים מדעיים. יכולת זו מסתמכת על כישורים כמו חשיבה ביקורתית, יכולות אינטגרציה של מידע והבנה ביקורתית של דרכי ביסוס ידע. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בהתפתחות יכולת טיעון בקרב תלמידים במערכת החינוך.
המאמר הראשון מנתח את התפתחות למידת יכולות הטיעון אצל תלמידים מבית הספר היסודי ועד התיכון.
המאמר השני בוחן את יכולתם של תלמידי כיתות ד' ו-ו' לערוך אינטגרציה בין פרטי מידע ממקורות כתובים מגוונים.

קראו עוד >>

האם יש גם יתרונות למעבר ללמידה והוראה מקוונת בתקופת הקורונה?

תקופת הקורונה הובילה לסגירת בתי הספר ברחבי העולם ומעבר ללמידה מרחוק. תקופה זו הובילה לקשיים לימודיים, חברתיים ורגשיים רבים בקרב התלמידים. אל מול תחושת החירום שהביאה איתה תקופת המגיפה, הנתונים שמתחילים להתפרסם בחודשים האחרונים על תקופת הפוסט-קורונה משקפים תמונה מורכבת. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מבקשת לבחון את המורכבות וטווח ההשפעה של תקופת הקורונה על מצבם הלימודי והרגשי-חברתי של התלמידים.
המאמר הראשון בחן את ההשפעה של למידה מרחוק על תחושת התלמידים שהם משמעותיים לאחרים, ומצא שהיא אכן פחותה בלמידה מרחוק.
המאמר השני בחן את השפעות המגיפה על ההישגים הלימודיים והרווחה הנפשית של התלמידים, ומצא תמונה מורכבת בה ניכר כי חלק מההשפעות אינן ארוכות טווח, וכי חלק מהתלמידים הושפעו לרעה בעוד שחלק דווקא הושפעו לטובה.

קראו עוד >>

באילו תנאים עשויות תוכניות לימודי השלמה להצליח ומתי הן נכשלות?

אחת הדרכים המקובלות לסיוע וקידום של תלמידים הזקוקים לעזרה במערכת החינוך הינה תוכניות השלמה פרטניות שמטרתן לסייע לתלמידים בתחומים בהם הם מגלים קשיים. הפעלתן של תכניות השלמה היא מורכבת מכיוון שהצלחתן כמו גם היכולת ליישם אותן בקנה מידה רחב מושפעות מגורמים רבים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת במורכבות היישום של תוכניות השלמה ובבחינת ההשפעות שהן מייצרות עבור התלמידים.
המאמר הראשון בחן תוכניות השלמה בפלורידה, ומצא שהשפעתן החיובית הישירה לטווח הקצר דועכת, אך נמצאו להן השפעות לא ישירות בטווח הבינוני -ארוך שעשויות להעיד על השפעות שלא ניתנות למדידה במבחנים סטנדרטיים.
המאמר השני בחן את השפעותיה של תכנית לימודי השלמה ארצית בצרפת, ומצא כי בהעדר הנחייה ופיקוח בחירת התלמידים לתוכנית הינה מוטה, וכי אופני היישום של התכנית עשויים להוביל להשפעות שליליות על הישגי התלמידים.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר