נושא 2: שיטות הוראה

היכרות עם שיטות למידה שונות והאפקטיביות שלהן מאפשרת למורים וללומדים לטייב את הלמידה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבחנו שיטות למידה שונות וכיצד שיטות אלו משפיעות על הישגי התלמידים.
המאמר הראשון בחן כיצד מוכוונות שונה בזמן למידת טקסט משפיעה על זכירת הטקסט, ומצא כי למידת טקסט על מנת ללמד אחרים יעילה יותר בטווח הקצר והבינוני מאשר למידה למבחן.
המאמר השני בחן כיצד משפיעות מחוות והבעות פנים של המרצה על הלמידה מהרצאה מצולמת, ומצא כי גם כשהבעות הפנים והמחוות אינן קשורות לחומר הנלמד, הן משפרות את הלמידה ואת התחושה כי המרצה תורמת יותר ללמידה.

פדגוגיה רלוונטית תרבות מבקשת להביא לידי ביטוי ולהכיר את תרבותם ואישיותם של התלמידים כחלק מתהליכי הלמידה וההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בהשפעה של יישום פדגוגיה רלוונטית תרבות על הישגי תלמידים.
המאמר הראשון בחן את ההשפעה של פדגוגיה רלוונטית תרבות דרך נקודת מבטם של התלמידים, ומצא כי זו תרמה להישגים הלימודיים של התלמידים, ולקשרים החברתיים בין תלמידים מרקע תרבותי שונה.
המאמר השני בחן את ההשפעה של שימוש מורים בפדגוגיה רלוונטית תרבות על הישגי קריאה של תלמידים ממוצא לטיני בארצות הברית ומצא עלייה בהישגים של תלמידים אשר מוריהם האמינו בעקרונות המקושרים עם פדגוגיה רלוונטית תרבות ויישמו אותם, בדגש על יישום הערכה מעצבת.

שילוב של טכנולוגיה בחינוך, המכונה בקיצור אד-טק (Ed-Tech, Educational Technology), הפך בשנים האחרונות לרווח במערכות חינוך רבות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים שימוש בטכנולוגיות חינוכיות בשדה החינוך.
המאמר הראשון בוחן את השימוש בטכנולוגיה בחינוך אשר הולך וגובר בזמן משבר האקלים העולמי. כותב המאמר מבקש לבחון כיצד ניתן ליישם עקרונות של קיימות (Sustainability) גם בשימוש ויישום של טכנולוגיות חינוכיות.
המאמר השני בדק כיצד משפיע שילוב של תלמידות ותלמידים בתהליכי עיצוב ופיתוח של מוצרי טכנולוגיה חינוכית על התלמידים ועל התוצרים, ומצא כי שילוב זה היה משמעותי עבור התלמידות שהשתתפו בתהליך וגם עבור טיוב תהליך הפיתוח.

בשנים האחרונות הושם דגש על החשיבות הרבה שיש להכלה, מתן מענה מותאם לצרכים שונים של תלמידים וקידום מיומנויות לומד עצמאי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את האסטרטגיות החינוכיות אשר משמשות לתמיכה בתלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר. המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית אשר בחנה את הידוע אודות יעילותן של התאמות במבחנים עבור תלמידים עם הפרעת קשב, ומצא שלא נמצאו עדויות מחקריות חזקות מספיק התומכות בשיטה זו. המאמר השני בחן את יעילות השימוש בשתי אסטרטגיות מרכזיות לתמיכה בתלמידים בעלי הפרעת קשב, התאמות בלמידה ובהיבחנות (Accommodations) והתערבויות פסיכו-סוציאליות (Psychosocial Interventions). נמצא כי התערבויות יעילות יותר באופן מובהק, וכי המיומנויות שהן מקנות תורמות לתלמידים גם לטווח הארוך.

הובלה והנעה של שינויים במערכות חינוך הינם תהליכים מורכבים, שדורשים תמיכה רבה מצד גורמים רבים בשדה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שמנתחים את הגורמים התורמים להצלחת תהליכי שינוי במערכות חינוך. המאמר הראשון מבקש להתייחס למערכות חינוך כמערכות אקולוגיות אשר שמות דגש על ראיית המערכת על מכלול חלקיה, חיבור בין השחקנים השונים בשדה ויצירת שיתוף פעולה ומידע ביניהם. לדברי הכותבת תפיסה של מערכות חינוך כמערכות אקולוגיות חיונית להצלחת רפורמות חינוכיות. המאמר השני ליווה 13 תהליכי שינוי במוסדות חינוך ובחן את המאפיינים אשר שתרמו לקידום החזון והובלת השינוי. נמצא כי תיאום ציפיות בתהליך, זיהוי ושיתוף של בעלי העניין ושימוש בתקשורת מעצבת (Formative Communication) תרמו משמעותית להצלחת השינויים.

למרחב שבו מתרחש התהליך החינוכי ניכרת משמעות רבה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבחנו את המשמעויות והערך של חינוך מבוסס מקום.
המחקר הראשון מציג סקירת ספרות של 59 מחקרים שבחנו כיצד יש להתאים את תהליך ההכשרה להוראה עבור מורים שעתידים ללמד באזורים כפריים (Rural), ומצא כי באזורים כאלו יש חשיבות ליישום גישה פדגוגית שרואה במקום בו מתרחש התהליך החינוכי הזדמנות לעיסוק בסוגיות חברתיות ומרחביות.
המאמר השני בחן כיצד יש ליישם חינוך מבוסס מקום, והגדיר שלוש שאלות יסוד שהמורה צריך לחקור עם תלמידיו ביחס למקום בו הם לומדים, על מנת לקשור בין מיקום הלמידה לסוגיות של חברה, כלכלה, מוסר ועשייה חברתית

מורים ומורות הם גורם מכריע בתהליך החינוכי ובאיכותו. לצד זאת, אחת מהסוגיות החשובות אך השנויות במחלוקת במערכות חינוך הינה הערכת מורים. הערכת מורים מהווה אתגר מורכב מכיוון שמדידה מתקשה לעיתים קרובות לתפוס את כלל המורכבות של התהליכים החינוכיים שנעשים בכיתה, את המשמעות של המגוון בתלמידים ושל מטרות הלמידה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד ניתן לטייב את תהליכי הערכת המורים כך שלא יפספסו את מורכבות התהליכים בכיתה.
המאמר הראשון בחן תפיסות מורים בנוגע לגישת מטרות הלמידה (SLO) שמבקשת להעריך מורים על פי יעדים מדידים שהציבו עבור התלמידים לטווח ארוך, ומצא כי מרבית המורים דיווחו שלא הייתה להתנסות בגישה זו השפעה חיובית, וכי הם העדיפו הערכה בשיטת התצפיות.
המאמר השני בחן גישה חדשה לשיפור התצפיות בכיתה והמהימנות שלהן, ומצא כי שימוש בפרוטוקול תצפית מסודר אכן שיפר את מהימנות השיטה ואת המתאם בין המדרגים השונים.

אוריינות מדעית הינה היכולת לעשות שימוש בידע, מושגים ורעיונות מדעיים, על מנת לתאר ולהסביר תופעות; לזהות שאלות לחקירה מדעית; להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים וידע מדעי בהיבטים לימודיים חברתיים ואישיים, מתוך הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת אקטיביות בחתירה לצדק חברתי וסביבתי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בפיתוח והקניית מיומנויות של אוריינות מדעית לתלמידים.
המאמר הראשון בוחן עמדות ותפיסות של מורים לגבי החשיבות של אוריינות מדעית והקנייתה.
המאמר השני בוחן אפקטיביות של תוכניות סימולציה בהן התלמידים עורכים משא ומתן בינלאומי בנושאים אקטואליים על התפתחות האוריינות המדעית של התלמידים.

קידום הוראת המדעים וחיזוק האוריינות המדעית של התלמידים הינן סוגיות חשובות ושלובות זו בזו במערכות חינוך בעולם. קידום מטרות אלה יחד מאפשר להקנות לתלמידים הבנה של הרלוונטיות והנחיצות של המדע בחיי היום-יום, ויכולת להסביר תופעות, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים בהיבטים שונים בחייהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בעקרונות נתמכי מחקר לקידום הוראת המדעים.
המאמר הראשון עוסק בתוכנית שמטרתה לשפר את הוראת המדעים בעזרת שימוש באמצעים טכנולוגיים.
המאמר השני עוסק בתוכנית התערבות שמבקשת לקדם את הוראת המדעים בעזרת בניית תוכנית לימודים מפורטת ויצירת הכשרה מקצועית למורים המשתתפים בה.