מדינה 2: ארצות הברית

הסקירה היומית הנוכחית חותמת את הסדרה בנושא ימי זכרון בתרבות ובבית-הספר, והיא תוקדש למחקר נוסף שבחן כיצד מלמדים את פיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 בארצות הברית. אירוע היסטורי שיצר טראומה לאומית, ובמקביל תועד באופן רחב היקף.
בדומה לסקירות הקודמות, גם מחקר זה יוצא מנקודת הנחה כי הוראה של אירועי טרור או מלחמה יכולה להיעשות במגוון דרכים, וכי שימוש לא מושכל בחומרי המדיה הזמינים מהפיגוע עלול לפגוע ברווחתם הנפשית של התלמידים ולצמצם את הבנתם אודות האירועים ההיסטורים. מצד שני הכותב סבור כי שימוש מושכל בתיעוד ההיסטורי יכול לסייע להבנה מעמיקה של האירועים והשפעתם על החברה והתלמידים.
המאמר בחן חומרי הוראה ומדיה שבהם מורים משתמשים בהוראת אירועי 11 בספטמבר. כותב המאמר טוען כי אופן השימוש של מורים בחומרי המדיה אינן מותיר די מקום ללמידה מעמיקה, ומותח ביקורת על השימוש הנרחב, הישיר וללא דיון נלווה בסרטונים מהאסון. המחבר מדגיש את החשיבות של הצגת אירועים היסטוריים באופן שיאפשר לתלמידים ליצוק משמעות לאירועים ויאפשר להם לדמיין מגוון אפשרויות כלפי העתיד.

המלצות מרכזיות ליישום
• הוראת אירוע היסטורי משמעותי (כמו מתקפת הטרור של 11 בספטמבר) דורשת לימוד מתמשך שאינו מסתכם ביום הזיכרון הלאומי.
• הדבר חשוב במיוחד כשמדובר בחשיפה של סרטונים וייצוגי מדיה מהאירוע לתלמידים שאין להם זיכרון היסטורי חי של האירוע.
• מורים שחוו את האירוע ההיסטורי יפרשו את הסרטונים באופן שונה מתלמידיהם.
• מומלץ להקפיד שהצפייה בקטעי חדשות וסרטים דוקומנטריים תהיה מלווה בדיון כיתתי שיאפשר עיבוד הולם של מידע ורגשות.

במסגרת סדרת הסקירות אודות עיצוב ושימור הזיכרון בבית הספר ובתרבות, תוקדש הסקירה היומית היום לשני מאמרים שבחנו את אתגרי ההוראה שחוו מורים בבואם ללמד את את מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 (אסון התאומים).
מורים רבים מצאו את עצמם מתנסים בתיווך האסון לתלמידיהם בזמן אמת ללא הכנה מראש. הטראומה הקולקטיבית תבעה מהמורים מחשבה לא רק על אופן מסירת המידע העובדתי אודות האירוע אלא גם על התאמתו הרגשית והקוגניטיבית לתלמידים. המאמר הראשון בוחן את מורים למדעי החברה שעבדו בזמן האסון בבית ספר תיכון. המורים דיווחו כי העובדה שנאלצו לתווך לתלמידים בזמן האירוע את האסון שמתרחש סביבם, העלתה את תחושת הביטחון שלהם ביכולתם ללמד סוגיות הקשורות לטרור ולמשברים בלתי-צפויים. בה בעת הם ציינו את הצורך שלהם בהדרכה ובתמיכה הולמות, בפרט בנושא אוריינות מדיה ופיתוח כישורים פדגוגיים להתאמת חומרי ההוראה ליכולות ולצרכים של התלמידים. המאמר השני בוחן כיצד הזיכרון של מורים שחוו את אירועי 11 בספטמבר כתלמידים בבית ספר יסודי השפיע בהמשך על רצונם ללמד על האירועים בכיתותיהם. הכותבים הדגישו כי בהיעדר חשיפה למודלים פדגוגיים מתאימים, מורים שחשו מחויבות ללמד על אירועי 11 בספטמבר הרגישו במקביל חוסר ביטחון לעשות זאת. לכן ציינו כותבי המאמרים את חשיבותה של הכשרה מקצועית שתסייע למורים ללמד על אירועים היסטוריים וטראומטיים ותדגיש גם את תפקידם המכריע בפיתוח השקפה היסטורית אצל תלמידיהם.

תובנות מרכזיות והמלצות ליישום:
• למורים תפקיד חשוב ביצירת מרחב בטוח ואמפתי בבית הספר בזמן התרחשות אסון לאומי ובתקופת הלמידה וההנצחה שלו בשנים שלאחר מכן.
• חשוב לפעול לטפח מיומנויות ניהול שיח כיתתי בסוגיות מורכבות, מיומנות זו כוללת הכרה בחוסר הוודאות והקשבה אמפתית לצרכים ולחששות של תלמידים.
• קיימת חשיבות להתייחס לאירועי אסון לאומיים, ומומלץ לעשות זאת בשיתוף ובחקר עם התלמידים.
• חשוב להעניק למורים מסגרת תמיכה בית ספרית במקביל לשיח שהם מובילים בכיתות. מסגרת זו תאפשר הזדמנות לחלוק ולבחון בצורה רפלקטיבית את אופן ההתמודדות שלהם ושל תלמידיהם עם הלמידה והנצחת האסון.

יצירתיות היא אחת המיומנויות הנדרשות מבוגרי מערכות חינוך, ומוזכרת ברשימת המיומנויות למאה ה-21. זאת משום שהיא מתואמת עם צרכים של מעסיקים ועם הצלחה בקריירה. יחד עם זאת, לא תמיד ברור כיצד מערכות חינוך עשויות לעודד פיתוח של יצירתיות. השאלה בה עוסקת הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית היא האם פיתוח מקצועי למורות ומורים, יכול לסגור פער זה, ולעודד טיפוח של יצירתיות בקרב תלמידים, ואם כן – כיצד. המאמר הראשון בסקירה מציג קורס פיתוח מקצועי למורות ומורי פיסיקה בגרמניה, במסגרתו הם למדו נושאים מדעיים בצורות יצירתיות. נמצא שהלמידה היצירתית של המורים היקנתה להם דרכי הוראה יצירתיות שטייבו את הוראתם. במאמר השני מתואר תהליך תכנון קבוצתי משותף של מורים, בהוואי, ארצות הברית, שמטרתו היה למצוא פתרונות יצירתיים לצרכים שהעלו המורים עצמם.
תובנות מרכזיות
• לפיתוח מקצועי של מורות ומורים יש יכולת לקדם את ההוראה היצירתית שלהם.
• פיתוח מקצועי אפקטיבי ליצירתיות ראוי שיטמיע שימוש בכלים יצירתיים כחלק משיטות ההוראה.
• יתכן כי הוראה יצירתית מטפחת את ההנעה העצמית ללמידה.
• תכנון מערכי שיעור לאור חמש נקודות מפתח המוצעות במודל i5 יכול לסייע להוראה בדרך יצירתית.

לסקירה קודמת בנושא הוראה ויצירתיות:
מהי יצירתיות וכיצד ניתן לקדם אותה בקרב תלמידות ותלמידים?
https://madan.education/review-daily/335/

אחת הדרכים המוצעות במחקר לקדם למידה הדדית בקרב עובדים עמיתים בני דורות שונים היא חונכות הפוכה. שיטה זו עשויה לשמש כלי יעיל גם לצמצום הפערים הבין-דוריים בין תלמידי דור האלפא ומוריהם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש לאמר הדן ברעיון החונכות ההפוכה ובאפשרות להפכו למודל יישומי בהוראה של תלמידי דור האלפא. המאמר מציג מודל יישומי של חונכות לימודית הפוכה  (Instructional reverse mentoring) המותאם למאפייניה הייחודיים של מערכת היחסים בין מורה ותלמיד. כותבי המאמרים מדגישים את התרומה של חונכות הפוכה להתאמה של תהליכי ההוראה והלמידה לצרכיו של דור האלפא ולצמצום פערים בין-דוריים בין מורים ותלמידים. בה בעת, הכותבים מדגישים כי מאחר שרובה של ספרות המחקר המתעדת את השפעותיה החיוביות של חונכות הפוכה ממוקדת במגזר העסקי, חשוב ללוות את יישומה בבתי הספר בתהליכי הערכה פנים-בית ספריים.

נקודות והמלצות מרכזיות ליישום

חונכות הפוכה מעניקה לאדם המוגדר כ"חניך" הזדמנות לשמש "חונך" לאדם מנוסה ובכיר ממנו, ובכך יוצרת תנועה דו־סטרית של ידע, כישורים ומיומנויות, ותורמת לטיפוח כבוד והבנה הדדיים.
חונכות הפוכה יכולה לאפשר למורים לקבל מתלמידי דור האלפא ידע מעודכן בנושאים מגוונים, ולהתאים את שיטות ההוראה שלהם לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של תלמידיהם.
השיטה מיושמת בעיקר בשוק העבודה אך ביישום נכון, היא כנראה טומנת בחובה פוטנציאל תרומה רב להוראת בני דור האלפא.

סקירות יומיות קודמות בנושא חונכות בחינוך

איך משפיעה חונכות מורים חדשים בבית הספר?
https://madan.education/review-daily/349/
מהי חונכות עמיתים בקרב תלמידות ותלמידים?
https://madan.education/review-daily/182/
איך כדאי לתמוך בכניסת מורים חדשים (מעבר לחונכות)?
https://madan.education/review-daily/350/

מאפיין נלווה לחשיפתם של תלמידי דור האלפא מגיל צעיר לטכנולוגיה דיגיטלית, הוא היחשפות ואף יצירת תכנים פוגעניים ברשתות חברתיות ובמרחב הדיגיטלי באופן כללי.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מוקדשת למאמר המציג את המושג אינטליגנציה דיגיטלית (digital intelligence) ומסביר את חשיבות ההירתמות של סגלי הוראה לפיתוחה בקרב תלמידי דור האלפא.
אינטליגנציה דיגיטלית היא מכלול כישורים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים המאפשרים לפרט להתמודד באופן יעיל עם החיים הדיגיטליים. אחד מעמודי התווך של אינטליגנציה דיגיטלית, ובו כותבי המאמר מתמקדים, הוא אזרחות דיגיטלית (digital citizenship). אזרחות דיגיטלית מורכבת ממיומנויות שפיתוחן יאפשר התמודדות מיטבית עם היבטיה השונים של הטכנולוגיה הדיגיטלית: ויסות זמן מסך, זהות אזרחית דיגיטלית הוליסטית ובריאה, הקפדה על ביטחון ועל פרטיות מידע מקוון, חשיבה ביקורתית ואמפתיה דיגיטלית. החוקרים מסכמים כי, האתגר העומד בפני המורים של תלמידי דור האלפא הוא הפיכתם לאזרחים דיגיטליים המסוגלים להתמודד בהצלחה עם הסכנות לשימוש פוגעני או מבוסס מידע כוזב ברשת, ומציעים להעניק למורים הדרכה וכלים מרכזיים לפתח אינטליגנציה דיגיטלית בקרב התלמידים.

המלצות מרכזיות ליישום
• לפעול להטמעת תוכניות שיתחייסו לאתגרים החברתיים, אתיים ורגשיים שהעולם הטכנולוגי מזמן.
• לקדם מסגרות חינוך בלתי פורמליות בהן ניתן לתלמידים להתנסות בפיתוח אינטליגנציה דיגיטלית באופן מבוקר ומושכל (דוגמת חוגי עריכת סרטונים לרשת, תכנות משחקי מחשב וכו').
• פיתוחה של אינטליגנציה דיגיטלית הוא מאמץ ששותפים בו מורים ותלמידים כאחד, ולכן רצוי שבתי ספר יעניקו למורים הכשרה שתאפשר להם לפתח שיטות הוראה שדרכן יוכלו לקדם אינטליגנציה דיגיטלית בקרב תלמידיהם.
• ראוי להקפיד שחינוך לאזרחות דיגיטלית לא יהיה תלוי רק במשאבים החומריים של בתי הספר ושישאף לגשר על פערים בין מסגרות חינוכיות שונות בגישה למכשירי טכנולוגיה.

מומלץ לעיין בסקירות הקודמות הבאות
• מסמך המלצות (מבוסס ידע מחקרי) לשימוש בטוח של בני נוער באמצעי תקשורת דיגיטלית בזמן המלחמה. המסמך חובר על-ידי בר שוצמן מ.א, ד”ר נעמה גרשי ופרופ’ נטע קליגל-וילנצ'יק מבית הספר לחינוך ומהמחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית.
• סקירה יומית "כיצד ניתן להתמודד עם ביריונות רשת?"
• סקירה יומית " כיצד משפיעים חשיפה למסכים, וסוגי השימוש השונים בהם על שלומותם של תלמידות ותלמידים?"

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת המאפיינת את העידן הדיגיטלי שבו אנו חיים היא גורם מרכזי להיווצרותו של פער דורי בין תלמידי דור האלפא ובין מוריהם. בעוד תלמידי דור האלפא הם "ילידים דיגיטליים" שנולדו למציאות של טכנולוגיה מתקדמת זמינה שהפכה אותם בקיאים בשפה הדיגיטלית, מוריהם הם "מהגרים דיגיטליים" שנולדו למציאות שבה השימוש בעזרים טכנולוגיים וזמינותם היו פחותים. הסקירה היומית של לשכת המדענית תוקדש היום להשפעת השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית והיחס אליה על יצירתו של הפער הבין־דורי המתואר וכן להשלכותיהם על תהליכי הוראה ולמידה בבתי הספר. המאמר שיוצג בסקירה הנוכחית מכיל סקירת ספרות נרחבת על הגורמים המשפיעים על הפער הבין־דורי בין תלמידי דור האלפא ומוריהם ועל הדרכים לצמצם פערים אלה באמצעות שילובם של עזרים טכנולוגיים בכיתות הלימוד. כותבת המאמר דנה בהשלכות של הפערים בתפיסות של המורים והתלמידים לגבי הצורך להשתמש בעזרים טכנולוגיים בתהליכי ההוראה והלמידה, ומציינת את חשיבות יצירתן של סביבות לימודים טכנולוגיות המותאמות לצורכי התלמידים. אולם כפי שכותבת המאמר מדגישה, שילוב עזרים טכנולוגיים לבדו אינו מספיק כדי לצמצם את הפער הבין־דורי המתואר. יש להקפיד על הכשרה טכנולוגית מעשית של המורים ועל שימוש עצמאי של תלמידים בעזרים טכנולוגיים כדי להבטיח שהשילוב של טכנולוגיות חדישות יוביל ליצירת סביבת הוראה ולמידה משמעותית ומעניינת.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• חשוב להכיר בכך שקיים פער מהותי באופן בו מורים מול תלמידים משתמשים בטכנולוגיה ומטרותיה.
• על אף התפיסות החיוביות ביחס לשימוש בטכנולוגיה, מורים חוששים שהשימוש בה במהלך השיעור יהווה הפרעה לתהליך הלימודי. ולכן מגבילים את השימוש בו לכדי "מצגות מסכמות".
• מומלץ לפעול לשינוי פרדיגמת ההוראה באופן שיסייע למורים להטמיע את השימוש בטכנולוגיות בתוכנית הלימודים ובכיתות הלימוד (המאמר מציע מודל פדגוגי היכול לסייע בכך).
• שילוב העזרים הטכנולוגים בכיתות הלימוד צריך להתרחש במקביל ליישום מודל פדגוגי מתאים.
• להציע למורים הכשרה ממוקדת ומעשית במגוון כלים טכנו-פדגוגיים חדשים.