מדינה 2: ארצות הברית

משבר הקורונה הביא לשינוי פתאומי ומהיר בטכניקות ההוראה וההערכה בהן מורות ומורים משתמשים בבתי הספר. מציאות יוצאת דופן זו ייצרה הזדמנות להתבונן על טכניקות ההוראה שבהן נעשה שימוש במהלך המשבר, והעלאת השאלה – מה ניתן לקחת מאותה התנסות וליישם בתהליכי ההוראה וההערכה בשגרה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שעוסקים בשאלות אלו. המחקר הראשון, שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי, בחן את האופנים השונים בהם מורות השתמשו בהערכה בתקופת הקורונה. נמצא כי נעשה שימוש משמעותי בהערכה ככלי לפיתוח למידה עצמאית תוך כדי תהליך הלמידה, וכי השימוש בהערכה מסכמת ירד. מחקר השני, מארה"ב, בחן את אסטרטגיות ההוראה השונות שבהן נקטו מורות במעבר להוראה מקוונת, ואת תפיסת המורות אודות שימור אסטרטגיות אלו בחזרה לשגרה לאחר הקורונה.

תלמידות ותלמידים נחשפים למסכים באופן תדיר ועושים בהם שימוש מגוון, הן בשל השימוש בטכנולוגיות לשם למידה, והן בשל שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות בשעות הפנאי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבחנו את ההשפעות של זמן החשיפה וסוג השימוש שעושים ילדים במסכים על היבטים קוגניטיביים. המאמר הראשון בחן את הקשרים בין דפוסי שימוש במסכים לבין פעילות מוחית ותפקודים קוגניטיביים שונים. המאמר השני בחן את ההשפעה של משך החשיפה וסוג השימוש במסכים על יכולות החשיבה של תלמידים.

מגמה בולטת במערכות חינוך רבות בעולם הינה הקריאה לשימוש במדדים מגוונים ומרובים להערכת איכותו של בית הספר. מגמה זו מבקשת לבחון את בית הספר על כל היבטיו ומטרותיו, אל מול התמקדות במדדי ההצלחה האקדמיים של התלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבחנו מה עשויים להיות המדדים הרלוונטיים שיאפשרו מדידה מקיפה של איכות בית הספר, וכיצד ניתן להשתמש בהם. המאמר הראשון מציג את פיתוחה של גישת הערכה כוללנית לבתי ספר, הכוללת בתוכה מדדים שבוחנים היבטים מגוונים בנוסף להישגי תלמידים. המאמר השני מציג מחקר שערך בחינה סטטיסטית של מדדים מגוונים למדידת איכות בית הספר, ובחן את הקשרים ביניהם ואת המידה בה הם מצליחים לשקף תהליכים ופערים אשר מתקיימים בבית הספר.

למידה מהווה חוויה אישית אשר מושפעת מעניין של תלמידות ותלמידים בנושא הנלמד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבוחנים כיצד ניתן להתאים את הלמידה לתלמידים כך שהיא תעורר בהם עניין ותתרום להישגיהם? המחקר הראשון בחן דגם למידה באירלנד, שבו תלמידי חטיבות ביניים לומדים מדעים בקהילות למידה קטנות, על בסיס בחירה אישית של סוגיות חקר הנוגעות לנושא הנלמד. המחקר השני שנערך בארה"ב בחן האם התאמה של שאלות מילוליות למתמטיקה לתחומי העניין האישיים של תלמידים ותלמידות עשויה לשפר את העניין של התלמידים ואת הישגיהם בתחום הנלמד.

שיתוף פעולה בין ההורים לצוות החינוכי מסייע לתהליך החינוכי והטיפולי של תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים. אולם, שיתוף פעולה זה לעיתים מורכב מאד, ומלווה בחסמים חברתיים, רגשיים ומבניים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מתמקדת היום בשאלה כיצד ניתן להתמודד עם חסמים אלו, וכיצד מייצרים תהליך המקדם שיתוף פעולה. המחקר הראשון שנערך בארה"ב מציג דגם ייעוץ חדש ליצירה וביסוס של תקשורת מיטבית מובנית בין מורים והורים לילדים על הרצף האוטיסטי. המחקר השני בחן את החסמים העומדים בפני הורים מהגרים לילדים עם מוגבלות בארה"ב ביחס לשמירה על קשר רציף עם המורים.

למידת עמיתים בקהילות מורים מקצועיות מהווה כלי חשוב ומשמעותי שתורם לטיוב מיומנויות ההוראה. יחד עם זאת, ההבנה כי ללמידת עמיתים יש ערך מציפה שאלות מורכבות כגון: כיצד באים לידי ביטוי פערי ותק, ניסיון ומקצועיות בקרב מורים וכיצד אלו תורמים או מקשים על תהליכי למידת עמיתים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים איכותניים שביקשו לשפוך אור על סוגיות אלו. המחקר הראשון שנערך בישראל בחן תהליכי עבודה משותפים של צוות מורות המורכב ממורות ותיקות וחדשות, ומצא כי תהליך תכנון שיעורים משותף עשוי לאפשר למידה משותפת מיטבית. המחקר השני שנערך בארה"ב בחן את עבודתו של צוות מורים המורכב ממורים ותיקים וחדשים, וזיהה את הדרכים שבהן מורה ותיק עשוי לתרום להתנהלות שיוויונית בקבוצה ולתוצרי עבודה פוריים.

הצוותים החינוכיים בגני הילדים אחראיים בין היתר לעיצוב האקלים החברתי והרגשי בגן, אשר עשוי להשפיע על ההתפתחות הרגשית והחברתית, וכן על הישגיהם של ילדי הגן. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים מארה"ב שבחנו את השפעתם של דפוסי תקשורת בין גננות וילדי גן על התפתחות מיומנויות ויכולות בקרב ילדי הגן. המאמר הראשון בחן את הקשר בין דפוס התקשורת של הגננת וילדי הגן, לבין פיתוח מיומנויות בקרב הילדים. המחקר השני בחן כיצד משפיעים דפוסי התקשורת ויכולות ארגון הגן (Classroom Organization) של הגננות על התנהגויות חברתיות בקרב ילדי הגן.

פערים בין הישגי לומדים מהווים תופעה מוכרת במערכות חינוך ברחבי העולם, ומשוייכים פעמים רבות לפערים ברקע החברתי-כלכלי ממנו מגיעים תלמידים ותלמידות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את המקורות והטעמים האפשריים להיווצרותם של פערי הישגים. המאמר הראשון בחן מחדש, באמצעות נתונים עדכניים, את התפיסה לפיה פערי הישגים מתרחבים במהלך חופשת הקיץ. המאמר השני בחן את התהוותם של פערים בהישגי תלמידים בגילי 5-12, ואת הקשר בין פערים אלו לגורמי רקע שונים.