מהי גישת השיפור המתמשך ואיך ניתן להשתמש בה בעבודת בית הספר?

לעיתים קרובות יוזמות שיפור בבתי הספר אינן מחזיקות מעמד לאורך זמן. מחקרים בתחום התמקדו בבתי ספר יחידים שהצליחו לשמר שיפור, אך מעט מאוד מחקרים עסקו בהיקף רחב של בתי ספר כאלו או עקבו אחריהם לאורך זמן. החוקרים במאמרם זה מנסים לשפוך אור על גורמים שזוהו בעבר כתורמים לשינוי בר־קיימה (Sustainable) בבית הספר, ומנסים להתחקות אחר הדרך שבה גורמים אלו תורמים לשיפור המתמשך בתרבות הארגונית הבית ספרית. החשיבות של המחקר הנוכחי היא בכך שהוא מאגם מידע על מספר גדול של מורים ממספר גדול של בתי ספר מסוגים ומרקעים שונים. במחקר ניתחו החוקרים ניתוח שניוני של נתונים שנאספו בסקר לצורך מחקר אחר. הנתונים נאספו מ־3,983 מורים מ־133 בתי ספר מ־9 מדינות בארצות הברית. בתי הספר היו מרקע דמוגרפי מגוון ומשלבי חינוך שונים (יסודי, חט"ב וחט"ע).

השאלות שהובילו את החוקרים היו: מהם הגורמים העיקריים שתורמים לתרבות בית ספרית חזקה המאפשרת שיפור מתמשך? ומהו הקשר בין חוזקו של בית הספר לבין שיפור מתמשך ובר־קיימה אצלו? כאמור החוקרים השתמשו במאגר נתונים גדול שכבר היה ברשותם וניסו לבדוק אם הגורמים שזיהו במחקר הקודם כחשובים לקיימות (sustainability) של שיפור מתמשך הם אכן כאלו.

כדי לבנות מודל תיאורטי ואז לבחון אותו באמצעות נתונים, ראשית בחנו החוקרים את הספרות המקצועית. בבחינה זאת הם זיהו מספר גורמים שיכולים להשפיע על קיימות של שיפור מתמשך בבתי ספר:

קהילות למידה מקצועיות: הספרות המקצועית מזהה שיש לקהילות למידה מקצועיות (PLC – Professional Learning Communities) השפעה חיובית על קיימות של שינויים. החוקרים מתייחסים לקהילות אלו כאל "אבני הבניין של התרבות הבית־ספרית", ומתוך זה הם מתייחסים לשני מושגים שנמצאים בבסיס הקהילה הלומדת המקצועית – למידה ארגונית וקהילה מקצועית.

תמיכה בתלמידים בבית הספר: החוקרים התייחסו לשלושה גורמים שהספרות המקצועית מצאה כחשובים לתמיכה בתלמידים: 1. רמת הלחץ האקדמי – הדגש שבית הספר שם על ציונים ועל עמידה ביעדי המערכת; 2. תמיכה בתלמידים לאורך זמן; 3. האמון והכבוד בתוך צוות בית הספר. החוקרים התייחסו גם להיבט שלילי אחד בתרבות הבית ספרית – מתחים על רקע תרבותי או גזעני.

החוקרים השתמשו במבנה התיאורטי שחילצו מהספרות המקצועית ויצרו מודל שמכיל שמונה גורמים המשפיעים על קיימות של שיפור מתמשך בבית ספר: לחץ אקדמי, תמיכה בתלמידים, אמון וכבוד, שליליות (תרבות בית ספרית שיש בה התבטאויות או יחס שלילי כלפי תלמידים וכלפי מורים), למידה ארגונית, אחריות שיתופית, דיאלוג רפלקטיבי ופרקטיקות שיתופיות.^[1] בשלב הבא, בדקו החוקרים אם המודל שיצרו מתאים בצורה טובה לנתונים שברשותם.

בבדיקת המודל שבנו, זיהו החוקרים משתנה תשיעי, שהיה חבוי בנתונים ולא נכלל במודל הראשוני. הגורם שנמצא הוא: קהילות הלמידה המקצועיות (PLC). הניתוח העלה כי גורם זה הוא גורם מרכזי בקיימות של שיפור מתמשך בבית הספר, וכי הוא מכיל בתוכו ארבעה גורמים: למידה ארגונית, אחריות שיתופית, פרקטיקות שיתופיות ודיאלוג רפלקטיבי. היכולת לקיים PLC בבית הספר מושפעת מארבעת הגורמים: לחץ אקדמי, תמיכה בתלמידים, אמון וכבוד ושליליות.

איור 1: מראה את המודל שחילצו החוקרים בניתוח הגורמים המאשש שלהם

כדי לבחון את הקשר בין שיפור מתמשך למודל התרבות הבית ספרית שנמצא בניתוח הגורמים, איתרו החוקרים בנתונים שבידיהם 34 בתי ספר שהראו שיפור מתמשך או ירידה מתמדת בהישגי התלמידים לאורך שלוש שנים, ובחנו אם אכן ניתן לזהות הבדלים בגורמים השונים של המודל בין בתי הספר בעלי ההישגים הבינוניים והגבוהים.

החוקרים מצאו כי בבתי הספר הבינוניים מבחינת הישגים לימודיים, המורים אכן העריכו את הגורמים –  קהילות למידה מקצועיות, לחץ אקדמי, תמיכה בתלמידים ואמון וכבוד כגבוהים יותר באופן מובהק מאשר המורים בבתי הספר שהישגיהם הלימודיים נמוכים יותר. בנוסף, מורים מבתי ספר בעלי הישגים בינוניים העריכו את רמות השליליות (גורם שעצם קיומו פוגע ביכולת לקיים שיפור מתמשך) בבית הספר שלהם כנמוכות יותר מההערכות של מורים בבתי ספר בעלי הישגים נמוכים. אותו דפוס נמצא גם בהשוואה בין המורים מבתי הספר שהיו להם בעבר הישגים נמוכים לבין בתי הספר עם הישגים גבוהים בעבר. משמעות הדבר היא שהגורמים שזיהו החוקרים במודל התיאורטי אכן יכולים לנבא את יכולתו של בית הספר לשמר שיפור לאורך זמן.

לסיכום, החוקרים דנו בחשיבות של התרבות הבית ספרית כגורם משמעותי ביכולת של בית הספר לקיים שיפור מתמשך ובלקיחתה בחשבון בתהליכי קביעת מדיניות.

[1] הנכונות של מורים לשתף בהוראה שלהם בכיתה בזמן אמת, למשל בצפייה הדדית בשיעורים למטרות פיתוח מקצועי.