שכבת גיל: גן-י"ב

בעשורים האחרונים ישנה מגמה בולטת במערכות חינוך רבות בעולם של הרחבת האוטונומיה למנהלי ומנהלות בתי ספר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בשאלה כיצד עשויה וצריכה מערכת חינוך לתמוך במנהלי בתי ספר במילוי תפקידם, אשר התרחב והשתנה?
המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית של למעלה מ-60 מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים, ובחנו את תפקידם של מחוזות בתמיכה וליווי של מנהלים. הממצאים מראים כי ישנה חשיבות גבוהה לליווי (Mentoring) של מנהלים, וכי במחוזות שתופסים את המנהלים כלומדים (Learners) בפני עצמם, עלה הסיכוי להצלחתם בתפקיד.
המאמר השני בחן כיצד השפיעו מגמות השינוי בתפקיד המנהל על תפיסת הפיקוח ותפקיד הרשות המפקחת בגרמניה. נמצא כי ישנו צורך בחשיבה והגדרה מחודשת של תפקיד הפיקוח, והפיכתו לכזה שמייצר תהליכי ליווי משמעותיים, משנה את המבנה ההיררכי שהיה נהוג בעבר, ובונה רשת (Network) מקצועית עם המנהלים.

מגמה בולטת בארצות הברית בעשורים האחרונים הינה עלייה במספר אנשי כוח העזר החינוכי (Paraeducators), כגון עוזרי הוראה וסייעות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את מאפייני תפקיד הסייעות, התפיסות לגביו ותהליכי מדיניות שהשפיעו עליו בארצות הברית בעשורים האחרונים.
המאמר הראשון בחן כיצד נתפס תפקיד הסייעת בקרב הצוות החינוכי איתו היא עובדת, ומצא כי ככל שהסייעת נתפסה כחלק משמעותי ואינטגרלי יותר מהצוות, כך עלתה שביעות הרצון של המורים, ההורים והסייעת מתפקידה ותפקודה.
התקציר השני הינו נייר מדיניות של מכון אנננברג באוניברסיטת בראון שבחן את המגמות בהיקפי העסקה של כוח עזר חינוכי, מאפייני התפקיד ותנאי ההעסקה של עובדים אלו בארהב.

ענף מחקרי אשר התפתח בשנים האחרונות ונקרא מדעי הטיוב (Improvement Science) מבקש לאתר כלים שיכולים לסייע לארגונים ומוסדות בטיוב עבודתם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים האם וכיצד ניתן ליישם ענף מחקרי זה לטיוב מערכות חינוך.
המחקר הראשון אפיין וניתח שבע אסטרטגיות לטיוב מערכות חינוך שיושמו ברחבי ארצות הברית, ומציג את המאפיינים המרכזיים של כל אחת מהן, הדמיון והשוני ביניהן.
המחקר השני עסק בגישה לטיוב מערכות הנקראת גישת השיפור המתמיד (CI – Continuous Improvement), ובחן האם היא עשויה לתרום גם ביישום של מטרות ערכיות כגון קידום הוגנות במערכת.

החשיבות של פיתוח וקידום מיומנויות בקרב תלמידים ידועה ומוסכמת על פי רוב. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה מה הם התנאים והכלים המאפשרים קידום והקניית מיומנויות רלוונטיות לתלמידים בימינו.
המאמר הראשון בחן את השפעתם של מאפיינים תרבותיים על טיפוח מיומנויות, ומצא כי המאפיינים הייחודיים של מורים בישראל מאפשרים חדשנות בהוראה וטיפוח מיומנויות בקרב התלמידים.
המאמר השני דן בפדגוגיה הדיאלוגית וטען כי זו מקדמת מיומנויות הנחשבות למיומנויות המאה ה-21 כבר עשורים רבים, והינה המתאימה ביותר להקנייתן גם בימינו.

היכרות עם שיטות למידה שונות והאפקטיביות שלהן מאפשרת למורים וללומדים לטייב את הלמידה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבחנו שיטות למידה שונות וכיצד שיטות אלו משפיעות על הישגי התלמידים.
המאמר הראשון בחן כיצד מוכוונות שונה בזמן למידת טקסט משפיעה על זכירת הטקסט, ומצא כי למידת טקסט על מנת ללמד אחרים יעילה יותר בטווח הקצר והבינוני מאשר למידה למבחן.
המאמר השני בחן כיצד משפיעות מחוות והבעות פנים של המרצה על הלמידה מהרצאה מצולמת, ומצא כי גם כשהבעות הפנים והמחוות אינן קשורות לחומר הנלמד, הן משפרות את הלמידה ואת התחושה כי המרצה תורמת יותר ללמידה.

הובלה והנעה של שינויים במערכות חינוך הינם תהליכים מורכבים, שדורשים תמיכה רבה מצד גורמים רבים בשדה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שמנתחים את הגורמים התורמים להצלחת תהליכי שינוי במערכות חינוך. המאמר הראשון מבקש להתייחס למערכות חינוך כמערכות אקולוגיות אשר שמות דגש על ראיית המערכת על מכלול חלקיה, חיבור בין השחקנים השונים בשדה ויצירת שיתוף פעולה ומידע ביניהם. לדברי הכותבת תפיסה של מערכות חינוך כמערכות אקולוגיות חיונית להצלחת רפורמות חינוכיות. המאמר השני ליווה 13 תהליכי שינוי במוסדות חינוך ובחן את המאפיינים אשר שתרמו לקידום החזון והובלת השינוי. נמצא כי תיאום ציפיות בתהליך, זיהוי ושיתוף של בעלי העניין ושימוש בתקשורת מעצבת (Formative Communication) תרמו משמעותית להצלחת השינויים.

הערכת מורים מהווה אתגר מורכב עבור מערכות חינוך רבות ברחבי העולם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בתהליכי הערכת מורים בארצות הברית. המאמר הראשון בחן את הפערים בתוצאות ההערכה בין מורים מקבוצת הרוב למורים מקבוצות מיעוט בשיקגו. המאמר מצא כי חלק מהפערים מושפעים מהבדלים בסביבת העבודה, אשר מושפעת מהרקע של התלמידים, ומרמת התמיכה הארגונית אותה מקבלים מורים. המאמר השני בחן את המאפיינים של מוצא ומגדר בקרב מורים שקיבלו הערכה נמוכה במישיגן. המחקר מצא כי הערכה עתירת סיכון עשויה להשפיע לרעה על מורים ומורות מקבוצות מיעוט.