סוג מחקר 2: איכותני

הובלת שינוי בית ספרי, הכולל שיפור בהישגים ובמדדים חינוכיים שונים, היא אתגר שמערכות חינוך רבות מתמודדות עימו. המחקר החינוכי מאפשר לבחון אסטרטגיות שונות לקידום שינוי שכזה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא זה. המחקר הראשון, מארצות הברית, מציג מטא־אנליזה של 35 מאמרים שעסקו בתהליכי שינוי במסגרת הרפורמה הפדרלית "No Child Left Behind". המחקר מצא כי דגמי פעולה הממוקדים בשינוי הדינמיקה החינוכית בתוך בית הספר הם בעלי השפעה חיובית. המאמר השני מציג סקירה של כמה סיבות מרכזיות לכך שלעיתים קרובות תוכניות תפנית בית ספרית נכשלות. בין הגורמים לכישלון התוכניות הללו הכותבים מונים: הגדרת מטרות לא־ריאליות, התמקדות בשיפור ציונים ולא בשיפור איכות החינוך הניתן לתלמידים, הטלת האחריות על המורים ולא על ההנהלה והתייחסות לתלמידים כאל מושאים סבילים של החינוך ולא כאל שותפים לו.

הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים הבוחנים תהליכים בית ספריים מזווית המורה: שיפור ההוראה והטמעת שינוי ארגוני בית ספרי. המחקרים ממחישים כיצד הסתייעות בהנהגת ביניים מתוך צוות ההוראה חיונית בתהליכים אלה.
המחקר הראשון מציג ממצאים מסקר נרחב על למידה שיתופית, כלומר למידת מורות זו מזו. נמצא כי מדובר בפרקטיקה נפוצה וחיונית, אשר נעשית יעילה יותר ככל שהיא מוכרת ומקבלת מקום במערכת השעות. המחקר השני עקב אחר רפורמה חינוכית בבית ספר על־יסודי בשוודיה, והראה את החיוניות של "מנהיגות ביניים" – מורות שמובילות את הרפורמה.

אוטונומיה קולקטיבית (collective autonomy) היא דרך ייחודית לחשוב על עבודת המורים. להבדיל מאוטונומיה אישית הקיימת אצל כל מורה בהעברת השיעור, אוטונומיה קולקטיבית עוסקת באופן שבו צוותים או קהילות של מורות ומורים יכולים לקבל החלטות משותפות לגבי הידע שהם זקוקים לו, תהליכי ההוראה ואפילו הזמן והמקום שבהם הלמידה יכולה להתקיים. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את המושג אוטונומיה קולקטיבית ואת התנאים אשר עשויים לתמוך בה. המאמר הראשון דן באוטונומיה קולקטיבית מההיבט של הידע האפיסטמולוגי, וטוען שמשום שידע הוא כוח, הוא מפתח חשוב לסמכות המקצועית של מורים. המאמר השני מציג מחקר שתיעד את הגורמים שהשפיעו על הצלחתן של שבע קהילות למידה מקצועית (PLC – Professional Learning Communities) במשך שנתיים, ומצא כי אוטנומיה קולקטיבית מהווה אחד מהגורמים המובילים בפיתוחן.

אחת התובנות החשובות בחקר מדיניות החינוך היא כי למורות ולמורים תפקיד של ממש בתכנון של רפורמה חינוכית. הן אלו המיישמות בפועל כל רפורמה, ולידע המקצועי שלהן ישנה חשיבות רבה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו פרקטיקות לשיתוף מורות ומורים בתהליכי תכנון ויישום רפורמות. המאמר הראשון מציג תובנות לגבי השינויים בתפיסת תפקיד המורות והמורים ביישום רפורמות ב-20 השנים האחרונות. נכללות בו גם עצות מעשיות כיצד לגייס מורות ומורים לצורך תכנון רפורמות בחינוך, יישומן והערכתן. המאמר השני בחן שני מקרים של קבוצות תכנון המורכבות ממורות ומורים בהולנד, ומסיק מסקנות לגבי הדרכים בהן ניתן לקדם וליישם מומחיות של צוותי מורות ומורים בתכנון רפורמות.

שיתוף פעולה בין ההורים לצוות החינוכי מסייע לתהליך החינוכי והטיפולי של תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים. אולם, שיתוף פעולה זה לעיתים מורכב מאד, ומלווה בחסמים חברתיים, רגשיים ומבניים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מתמקדת היום בשאלה כיצד ניתן להתמודד עם חסמים אלו, וכיצד מייצרים תהליך המקדם שיתוף פעולה. המחקר הראשון שנערך בארה"ב מציג דגם ייעוץ חדש ליצירה וביסוס של תקשורת מיטבית מובנית בין מורים והורים לילדים על הרצף האוטיסטי. המחקר השני בחן את החסמים העומדים בפני הורים מהגרים לילדים עם מוגבלות בארה"ב ביחס לשמירה על קשר רציף עם המורים.

למידת עמיתים בקהילות מורים מקצועיות מהווה כלי חשוב ומשמעותי שתורם לטיוב מיומנויות ההוראה. יחד עם זאת, ההבנה כי ללמידת עמיתים יש ערך מציפה שאלות מורכבות כגון: כיצד באים לידי ביטוי פערי ותק, ניסיון ומקצועיות בקרב מורים וכיצד אלו תורמים או מקשים על תהליכי למידת עמיתים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים איכותניים שביקשו לשפוך אור על סוגיות אלו. המחקר הראשון שנערך בישראל בחן תהליכי עבודה משותפים של צוות מורות המורכב ממורות ותיקות וחדשות, ומצא כי תהליך תכנון שיעורים משותף עשוי לאפשר למידה משותפת מיטבית. המחקר השני שנערך בארה"ב בחן את עבודתו של צוות מורים המורכב ממורים ותיקים וחדשים, וזיהה את הדרכים שבהן מורה ותיק עשוי לתרום להתנהלות שיוויונית בקבוצה ולתוצרי עבודה פוריים.