סוג מחקר 2: איכותני

הסקירה שלפני האחרונה בסדרת "מנהיגות חינוכית בשעת משבר" מוקדשת לנושא התקשורת בין סוכנויות סיוע ובית הספר. הסקירה מציגה מאמר שבחן את השינוי שחל בניהול משברים בארה"ב בעשורים האחרונים. כותבי המאמר מזהים כי בעת התמודדותם עם אסונות לאומיים, נתקלו הרשות הפדרלית והרשות המקומית בבעיות תקשורת. לטענתם, התברר בעקבות שני מצבי חירום גדולים במיוחד (אסון התאומים והוריקן קתרינה) האחריות המשפטית והפוליטית העיקרית להתמודדות עם רוב האסונות הוטלה בדרך כלל על פקידי המדינה ועל הרשויות המקומיות. החוקרים טוענים כי ממצא זה משקף מעבר של ניהול החירום לניהול "ממוקד תגובה" (על חשבון תכנון ויוזמה), וניהול ריכוזי (על חשבון ניהול שיתופי). לכן לדעתם נוצרו עיכובים באישור ובשליחה של סיוע לאסונות.
החוקרים מדגישים את חשיבותה של שיתופיות בין-ארגונית בניהול משברים וקיומה של תקשורת בין אישית טובה בין בעלי תפקידים בסוכנויות מקבילות, ומביאים המלצות כיצד לשפרה. כל אלה חשובים במיוחד היות בזמן אסון קיים מתח בין הרצון העז להציג לציבור שרשרת פיקוד ברורה – מישהו שייקח פיקוד או אולי מישהו שניתן יהיה להטיל עליו אחריות, לבין המציאות בפועל המתגלה בעת ניהול אסונות: איש אינו מחזיק בשליטה מלאה על ניהול האסון; לא ניתן לדרוש תשומת לב ארגונית מלאה או לכפות ציות לנהלים; ארגונים לא־ממשלתיים יגיבו עם אישור ממשלתי או בלעדיו; מתנדבים יגיעו עם או בלי הזמנה; מגיבים ראשונים יקבלו החלטות בעצמם .

המלצות מרכזיות ליישום
• חיבור המנהיגות החינוכית לגורמים רלוונטיים לשעת חירום.
• קיום פעילויות משותפות בשגרה עם רשויות ההצלה והחירום, צבא, רשות מקומית.
• לפתח אצל מנהלי בתי ספר מיומנויות של תקשורת יעילה עם ארגוני התגובה השונים, ולספק הנחיות ועזרה למנהלים כך שיוכלו לדברר ולתקשר בצורה אפקטיבית את צרכיה של קהילת בית הספר לגופים השונים ולקבל מהם את הסיוע המתאים בזמן ובצורה הנכונים לקהילה שהם מובילים.
• בתי ספר יכולים לפתח תוכניות תגובה לחירום תוך שימוש בקשרים המקצועיים שיש לחברי קהילה עם גופי החירום השונים (מכבי אש, משטרה, צבא)
• הסתייעות במתנדבים מהקהילה לצורך עבודת "תרגום" הצרכים של מערכת החינוך בזמן אמת לשפה הארגונית של גופי הסיוע החיצוניים לה.

שתי הסקירה היומית של לשכת המדענית הקרובות יוקדשו לתובנות בנושא מנהיגות בשעת חירום בעקבות אירועי ירי במוסדות חינוך בארצות הברית. הסקירה הנוכחית תוקדש למקרה שבו תלמידים ירו והרגו בנשק חם בשטח בית הספר. תגובת ההנהגה החינוכית המומלצת למשבר מסוג זה דומה להתמודדות במשברים בית ספריים באופן כללי. תרומתו המרכזית של חקר מקרה זה להבנה של מנהיגות חינוכית בשעת משבר היא בדיון הנרחב של החוקרים על תהליך ההכנה שיש לקיים לקראת התמודדות בית הספר עם משברים, ובפרט על תוכנית "ששת הצעדים" שפיתח משרד החינוך האמריקני לצורך תכנון אסטרטגיית התמודדות כזאת.

המלצות מרכזיות ליישום
• תכנון למצב חירום לפי מודל ששת השלבים מתייחס לנקודות הבאות: 1. עבודה שיתופית; 2. הבנת היקף המשבר; 3. קביעת יעדים ומטרות; 4. בחינה של דרכי פעולה; 5. ניסוח, כתיבה ואישור של התוכנית; ו־6. יישום ותחזוקה של התוכנית.
• צוותי תכנון משבר עשויים לכלול תתי־צוותים שיתמודדו עם תחומים קריטיים.

הסקירה היומית של לשכת המדענית מוקדשת למחקר המציע ניהול וקבלת החלטות בגישה של מנהיגות חינוכית משתפת. המאמר מבחין בין הגישה המודרנית לניהול לבין הגישה השיתופית, המבוזרת והדמוקרטית שנדרשת בעת ניהול של משברים בסדרי הגודל שהביאה לפתחנו המאה ה־21. בעוד הגישה המודרנית אומנם מתבססת על האצלת אחריות ומשימות לאחרים, היא אינה מתייחסת לשיתוף פעולה פעיל ולהשתתפות רחבה של כל הקהילה המקצועית ושל החברה הציבורית בתהליכי החלטה ודיאלוג פורמליים ולא־פורמליים בניהול והובלה בזמן משבר. המאמר מציע מסגרת עבודה לניהול כללי בגישת המנהיגות החינוכית.

המלצות מרכזיות ליישום
• ראוי לזכור כי עשייה חינוכית היא בעלת מאפיינים של הובלה ומנהיגות מטבעה.
• בעת משבר, חשוב להקשיב ולפנות לקהילת בית הספר, במטרה לעבוד בשיתוף ובבניית קואליציות של פעולה.
• חשוב למפות בעזרת הפניה לקהילה: מהן הבעיות הבוערות, מיהם השחקנים המרכזיים הרלוונטיים, מהן ההצעות של שותפי השיח לפתרון הבעיות שזוהו.
• רק לאחר בניית קואליצה משותפת ועבודת המיפוי ניתן לגשת לעצב את תוכנית הפעולה להשתקמות מהמשבר.

העשורים האחרונים התאפיינו במגוון רב של אירועים גדולים (אקלימיים וגיאו-פוליטיים) שיצרו משברים חסרי תקדים בקהילות ובמדינות בהן התרחשו. אירועים אלו מהווים תשתית עבור חוקרים מתחום ניהול המשברים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש להצגת דרכים ליישם גישות מניהול משברים אל עבודתם של מנהיגים חינוכיים מרמת המחוז ועד בית-הספר. המאמר שבמוקד הסקירה מתבסס על שני מחקרים שנערכו בארצות הברית במחוזות חינוך שונים, והוא מציע המלצות לצעדים שיכולים לתרום לחיזוק הקשר עם גורמים בקהילה, ובכך להגביר את המוכנות שלהם ושל בתי ספר במחוז למצבי משבר עתידיים. בתוך כך, מוצגות המלצות פרטניות עבור האחראים לקשר עם האזרחים ועבור המפקחים על בתי הספר במחוז.
תובנות מרכזיות
• חשוב להכין תוכנית לניהול משברים, לעדכן אותה לעיתים קרובות ולגייס תמיכה מצד האנשים האמונים על יישומה והטמעתה.
• מומלץ לנקוט פעולה יזומה לזיהוי ולניהול סיכונים פוטנציאליים.
• מומלץ להכין מראש חלק מאתר האינטרנט שיוקדש לזמני משבר.
• בזמן שגרה מומלץ לערוך סימולציות עם מנהלי בתי הספר למצבי חירום שונים.
• מומלץ להקים תשתית תקשורת ותיאום בין בתי ספר הקרובים פיסית זה לזה, ולאפשר שיתופי פעולה ביניהם.

שימור מורים ומניעת נשירה
שימור מורות ומורים חדשים הוא אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני מערכות החינוך ומנהלי בתי ספר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תעסוק בשאלה כיצד ניתן לשמר מורות ומורים חדשים ולמנוע את נשירתם מהמערכת. המאמר הראשון בוחן אילו מאפיינים משותפים לבתי ספר בישראל שמצליחים לשמר לאורך זמן את המורות והמורים החדשים המגיעים אליהם. המאמר השני בוחן את עמדתם של מורים חדשים בטקסס, ארצות הברית, לגבי סוגי התמיכות שהם מקבלים מטעם מחוז החינוך ובית הספר בו הם מלמדים, וכן מטעם המוסד להכשרת מורים בו הוכשרו.
המלצות מרכזיות ליישום
• להשקיע בטיפוח יחסי עבודה טובים בקרב צוות ההוראה
• להקדיש זמן לחונכות מורים חדשים
• ליווי וזמינות ההנהלה לקשיי המורים
• להקצות איש קשר מצד המוסד האקדמי שהכשיר את המורים החדשים

הסקירה היומית הנוכחית חותמת את הסדרה בנושא ימי זכרון בתרבות ובבית-הספר, והיא תוקדש למחקר נוסף שבחן כיצד מלמדים את פיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 בארצות הברית. אירוע היסטורי שיצר טראומה לאומית, ובמקביל תועד באופן רחב היקף.
בדומה לסקירות הקודמות, גם מחקר זה יוצא מנקודת הנחה כי הוראה של אירועי טרור או מלחמה יכולה להיעשות במגוון דרכים, וכי שימוש לא מושכל בחומרי המדיה הזמינים מהפיגוע עלול לפגוע ברווחתם הנפשית של התלמידים ולצמצם את הבנתם אודות האירועים ההיסטורים. מצד שני הכותב סבור כי שימוש מושכל בתיעוד ההיסטורי יכול לסייע להבנה מעמיקה של האירועים והשפעתם על החברה והתלמידים.
המאמר בחן חומרי הוראה ומדיה שבהם מורים משתמשים בהוראת אירועי 11 בספטמבר. כותב המאמר טוען כי אופן השימוש של מורים בחומרי המדיה אינן מותיר די מקום ללמידה מעמיקה, ומותח ביקורת על השימוש הנרחב, הישיר וללא דיון נלווה בסרטונים מהאסון. המחבר מדגיש את החשיבות של הצגת אירועים היסטוריים באופן שיאפשר לתלמידים ליצוק משמעות לאירועים ויאפשר להם לדמיין מגוון אפשרויות כלפי העתיד.

המלצות מרכזיות ליישום
• הוראת אירוע היסטורי משמעותי (כמו מתקפת הטרור של 11 בספטמבר) דורשת לימוד מתמשך שאינו מסתכם ביום הזיכרון הלאומי.
• הדבר חשוב במיוחד כשמדובר בחשיפה של סרטונים וייצוגי מדיה מהאירוע לתלמידים שאין להם זיכרון היסטורי חי של האירוע.
• מורים שחוו את האירוע ההיסטורי יפרשו את הסרטונים באופן שונה מתלמידיהם.
• מומלץ להקפיד שהצפייה בקטעי חדשות וסרטים דוקומנטריים תהיה מלווה בדיון כיתתי שיאפשר עיבוד הולם של מידע ורגשות.

במסגרת סדרת הסקירות אודות עיצוב ושימור הזיכרון בבית הספר ובתרבות, תוקדש הסקירה היומית היום לשני מאמרים שבחנו את אתגרי ההוראה שחוו מורים בבואם ללמד את את מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 (אסון התאומים).
מורים רבים מצאו את עצמם מתנסים בתיווך האסון לתלמידיהם בזמן אמת ללא הכנה מראש. הטראומה הקולקטיבית תבעה מהמורים מחשבה לא רק על אופן מסירת המידע העובדתי אודות האירוע אלא גם על התאמתו הרגשית והקוגניטיבית לתלמידים. המאמר הראשון בוחן את מורים למדעי החברה שעבדו בזמן האסון בבית ספר תיכון. המורים דיווחו כי העובדה שנאלצו לתווך לתלמידים בזמן האירוע את האסון שמתרחש סביבם, העלתה את תחושת הביטחון שלהם ביכולתם ללמד סוגיות הקשורות לטרור ולמשברים בלתי-צפויים. בה בעת הם ציינו את הצורך שלהם בהדרכה ובתמיכה הולמות, בפרט בנושא אוריינות מדיה ופיתוח כישורים פדגוגיים להתאמת חומרי ההוראה ליכולות ולצרכים של התלמידים. המאמר השני בוחן כיצד הזיכרון של מורים שחוו את אירועי 11 בספטמבר כתלמידים בבית ספר יסודי השפיע בהמשך על רצונם ללמד על האירועים בכיתותיהם. הכותבים הדגישו כי בהיעדר חשיפה למודלים פדגוגיים מתאימים, מורים שחשו מחויבות ללמד על אירועי 11 בספטמבר הרגישו במקביל חוסר ביטחון לעשות זאת. לכן ציינו כותבי המאמרים את חשיבותה של הכשרה מקצועית שתסייע למורים ללמד על אירועים היסטוריים וטראומטיים ותדגיש גם את תפקידם המכריע בפיתוח השקפה היסטורית אצל תלמידיהם.

תובנות מרכזיות והמלצות ליישום:
• למורים תפקיד חשוב ביצירת מרחב בטוח ואמפתי בבית הספר בזמן התרחשות אסון לאומי ובתקופת הלמידה וההנצחה שלו בשנים שלאחר מכן.
• חשוב לפעול לטפח מיומנויות ניהול שיח כיתתי בסוגיות מורכבות, מיומנות זו כוללת הכרה בחוסר הוודאות והקשבה אמפתית לצרכים ולחששות של תלמידים.
• קיימת חשיבות להתייחס לאירועי אסון לאומיים, ומומלץ לעשות זאת בשיתוף ובחקר עם התלמידים.
• חשוב להעניק למורים מסגרת תמיכה בית ספרית במקביל לשיח שהם מובילים בכיתות. מסגרת זו תאפשר הזדמנות לחלוק ולבחון בצורה רפלקטיבית את אופן ההתמודדות שלהם ושל תלמידיהם עם הלמידה והנצחת האסון.

הסקירה היומית תוקדש בתקופה הקרובה לאופן בו מעוצב מובנה, מתפרש וממשיך לחיות זכרון אירועים היסטוריים בחיי לאום, חברה והפרטים החברים בה.
בחלק זה, השני בסדרה, נמשיך לבחון את מחקרה של קרול קידרון (מהסקירה הקודמת) שבו תיארה כיצד בקבוצת תמיכה של בני דור שני מתעצבים ומובנים מחדש אופנים נוספים לזיכרון השואה.
בעקבות מחקריה של קידרון, התכנס ב-2010 פורום חוקרים מהארץ ומהעולם, שהציג תגובות לטענות המועלות בהם. בסקירה היום נציג שתי התייחסויות של חוקרים עמיתים למחקרה של קידרון: ז'וזה ברונר ויורם בילו. תגובות אלו מציעות פרשנויות נוספות לאופן בו מתעצב זיכרון השואה על סמך עבודת השדה של קידרון.

תובנות מרכזיות
• התבוננות מזווית פרשנית בטקסים מאפשרת לנו למסגר מחדש ולהציע תובנות חדשות אודות משמעות זיכרון אירועים מכוננים היסטוריים, ברמה הלאומית והאישית.
• ניתן לראות במפגשים הטיפוליים שקיימו בני הדור השני לשואה גם טקס המבנה את הזיכרון באופן הרלוונטי, מעניק משמעות עבורם ובכך מקל על סבלם של הניצולים ובני-ובנות הדור השני כאחד.
• באופן דומה – ניתן לראות את מפגשי הטיפול בבני הדור השני לשואה, כחלק ממכלול רחב שיותר של טקסים המשמרים את זיכרון השואה במגוון דרכים ודגשים בזיכרון זה: מסעות לפולין, כינוסים מסוג "זיכרון בסלון" ועוד…

הסקירה היומית תוקדש בתקופה הקרובה לאופן בו מעוצב מובנה, מתפרש וממשיך לחיות זכרון אירועים היסטוריים בחיי לאום, חברה והפרטים החברים בה.
במאמר הראשון בסדרה נציג אתנוגרפיה של חוקרת שהשתתפה בקבוצת תמיכה לבני הדור השני לניצולי שואה. החוקרת ,קרול קידרון, מתארת כיצד לצד התמיכה שחברי הקבוצה קיבלו ונתנו זה לזו, מעוצב ומובנה גם מרחב חדש לזכור ולדבר על השואה, ומעבר מזיכרון לאומי קולקטיבי לדיבור על זיכרון אישי המעוצב סביב מושג הטראומה האישית והטראומה הבין-דורית. עיצוב מחדש זה היה חלק מהיפתחות ושיחה בין הורים לילדיהם, סביב החוויה האישית.
בעקבות מחקריה של קידרון, התכנס ב-2010 פורום חוקרים מהאדץ והעולם, שהציג תגובות לטענות המועלות בהם. הסקירות הקרובת יציגו חלק ממגוון הפרשנויות והתגובות למחקרה זה.

תובנות מרכזיות ליישום
• הזיכרון הלאומי והאישי מתעצבים באופן שונה לאורך השנים, והם ראי של ערכים ותפיסות בחברה.
• פרשנות המשתתפים במפגשי זיכרון (טקסים ומפגשים קבוצתיים) משתנה בהתאם לדור, לזהות, ומרכיבי שייכות נוספים.

יצירתיות היא אחת המיומנויות הנדרשות מבוגרי מערכות חינוך, ומוזכרת ברשימת המיומנויות למאה ה-21. זאת משום שהיא מתואמת עם צרכים של מעסיקים ועם הצלחה בקריירה. יחד עם זאת, לא תמיד ברור כיצד מערכות חינוך עשויות לעודד פיתוח של יצירתיות. השאלה בה עוסקת הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית היא האם פיתוח מקצועי למורות ומורים, יכול לסגור פער זה, ולעודד טיפוח של יצירתיות בקרב תלמידים, ואם כן – כיצד. המאמר הראשון בסקירה מציג קורס פיתוח מקצועי למורות ומורי פיסיקה בגרמניה, במסגרתו הם למדו נושאים מדעיים בצורות יצירתיות. נמצא שהלמידה היצירתית של המורים היקנתה להם דרכי הוראה יצירתיות שטייבו את הוראתם. במאמר השני מתואר תהליך תכנון קבוצתי משותף של מורים, בהוואי, ארצות הברית, שמטרתו היה למצוא פתרונות יצירתיים לצרכים שהעלו המורים עצמם.
תובנות מרכזיות
• לפיתוח מקצועי של מורות ומורים יש יכולת לקדם את ההוראה היצירתית שלהם.
• פיתוח מקצועי אפקטיבי ליצירתיות ראוי שיטמיע שימוש בכלים יצירתיים כחלק משיטות ההוראה.
• יתכן כי הוראה יצירתית מטפחת את ההנעה העצמית ללמידה.
• תכנון מערכי שיעור לאור חמש נקודות מפתח המוצעות במודל i5 יכול לסייע להוראה בדרך יצירתית.

לסקירה קודמת בנושא הוראה ויצירתיות:
מהי יצירתיות וכיצד ניתן לקדם אותה בקרב תלמידות ותלמידים?
https://madan.education/review-daily/335/