סוג מחקר 2: איכותני

התנדבות בני נוער בעת אסון: למידה מהעולם (2)

מצב החירום שהחל באוקטובר הביא עמו גל של התנדבות מכל שכבות החברה. בתוך כך, אלפי בני נוער התגייסו לסייע במגוון זירות בחברה. חשוב לתת את הדעת על ההשפעות האפשריות של התנדבות כזו על רווחתם הנפשית ועל בריאותם הנפשית של המתנדבים. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים העוסקים בהשפעות אלו כפי שנבחנו במקרי אסון שונים. המאמר הראשון בוחן את סיפורו של "צבא הסטודנטים המתנדבים" ואת הפעילות שערכו מתנדביו בעיר אוטרואה Aotearoa)) בניו זילנד בעקבות רעידת אדמה שפגעה בעיר קרייסצ'רץ' בשנת 2011-2010 ובעת פיגוע ירי במסגד בעיר בשנת 2019. המאמר השני עוסק בהתנדבות בני נוער וצעירים במסגרת ארגון "פיתוח ללא הפסקה – נפאל"(Restless Development Nepal – RDN) בשנת 2015. בשנה זו נפגעו אזורים בנפאל מרעידת אדמה בעוצמה 7.8 בסולם ריכטר, שהובילה להרג של אלפי אזרחים, להרס של תשתיות ושל אתרי מורשת ולהרס של מעל 600,000 בתי מגורים.

תובנות ליישום
• לתת את הדעת על הצרכים הפיזיים והרגשיים של המתנדבים, ולהציג תמיכה בהתאם.
• לספק למתנדבים הכשרה מתאימה ותמיכה מתמשכת בהתמודדות עם אתגרים פיזיים ורגשיים כתוצאה מההתנדבות.
• לייצר תמיכה חברתית ורשתות תמיכה למתנדבים.
• ליצור קהילת מתנדבים חזקה.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (6): כיצד בית הספר תומך בתלמידים שפונו בחירום? מקרה בוחן מהוריקן קתרינה

בעקבות המלחמה פונו משפחות רבות מבתיהן. בתי ספר רבים קלטו באופן זמני תלמידים שפונו מבתיהם. לצד הקמת מרכזי הוראה זמניים, חלק מהתלמידים עברו קליטה זמנית או קבועה בבתי ספר חדשים, עקב הפינוי. בעקבות כך, עולה השאלה מהו תפקידו של בית הספר ובמיוחד מהו תפקידם של מורים ושל מבוגרים מיטיבים אחרים בתוך ההקשר הבית ספרי בסיוע להתמודדות מוצלחת של תלמידים הנקלטים בבית הספר בזמן ותוך כדי משבר אישי, משפחתי ולאומי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג לפניכם מאמר של בארט ועמיתיה, אשר בחן את התפקיד של בתי הספר ושל מורים בהתמודדות תלמידים מניו אורלינס שפונו מבתיהם בעקבות סופת ההוריקן קתרינה בשנת 2005. ממצאי המחקר הצביעו על כך שתלמידים שפנו לבקשת עזרה ממורים או ממנהלים, ושקיבלו מהם עזרה זו באופן שנתפס בעיניהם כמשביע רצון, הראו שיפור ניכר במדדים של רווחה נפשית וגופנית לעומת תלמידים שלא פנו לקבלת עזרה או לעומת אלו שפנו אך לא קיבלו עזרה משביעת רצון.
מסקנות ותובנות ליישום
• תלמידים שהיו באזור ההוריקן התאוששו מהמשבר ומהטראומה שעברו.
• חיבור לבית הספר תרם להערכה עצמית גבוהה יותר בקרב התלמידים.
• ראוי כי המורים ישתתפו באופן פעיל בתכנון טכניקות עזרה שמוצעת לתלמידים.
• לתת תמיכה נוספת לתלמידים שאינם משתלבים היטב בבית הספר.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (5): צוותי חינוך כמנהיגי קהילה, וחשיבות העשייה החומלת בזמן אסון (בניו זילנד, ביפן)

הסקירה הקודמת עסקה בהתמודדות בתי הספר בניו-זילנד עם רעידות האדמה בשנים 2010-2011, שגבו בשיאן 185 קורבנות. באותה תקופת זמן (בתאריך 11 למרץ, 2011) היכה במדינה הסמוכה יפן, גל צונאמי כתוצאה מרעידת אדמה חריגה. אסון זה גבה מחיר כבד בנפש, רכוש ותשתיות: מעל 19,000 קורבנות ומעל 2,000 נעדרים, יותר מ-120,00 מבנים נהרסו כליל, וכור אטומי שנפגע גרם לאחד האסונות הרדיאוקטיבים החמורים בהיסטוריה. גלי הים היכו בערים בזמן יום הלימודים ובחלק מהמקומות נדרשו צוותי החינוך לנקוט פעולות חירום להצלת חיי התלמידים מגלי הים.
בתוך מימדי האסון וההרס הגדולים, החל תהליך שיקום בשתי המדינות. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נסקור מאמר המדגים שיתוף פעולה בין חוקר ניו זילנדי לחוקר יפני שפעלו בנפרד וחקרו תגובות של בתי הספר בשתי המדינות. על אף ההבדל בין שתי המדינות בהיקף האסון, זיהו החוקרים קווי דמיון על סמך חוויות מוחשיות של מורים, מנהלים ותלמידים, ובנו לפיהם המלצות עבור בתי ספר ברחבי העולם המערבי כדי שאלה יוכלו להיערך לאסון. החוקרים הגדירו "עשייה חומלת כלפי הזולת" כמסוגלות לראות צורך ולהתאים לו מענה, וטענו כי בבתי הספר בשתי המדינות, הצוותים החינוכיים מצאו את עצמם בתפקיד מנהיגי הקהילה. לדעתם, מצב זה מציב את המנהלים ואת צוותי ההוראה בעמדה של מתן תמיכה המקדמת שיקום שהיא הרבה מעבר לתפקידם הרשמי ולאחריותם הרשמית, וזאת למשך זמן ממושך לאחר האסון.
המלצות ליישום בתכנון תגובה לאסון
• לתכנן מראש תגובות אפשרויות ולתרגל את התפקידים השונים בשעת אסון.
• לתכנן מראש מענים שונים למקרה אסון לפי הסכנות האפשריות.
• לתכנן מענה שיאפשר לעשרות או מאות באי בתי-הספר לשהות במרחב הבית-ספרי לזמן ממושך.
המלצות ליישום בתכנון החלמה מאסון
• להתייחס לצוותים החינוכיים כאל אלו שיהיו שם כדי להחזיר את פעולת הקהילה לחיים.
• לקחת בחשבון את העומס הרגשי המשמעותי שמוטל על צוותי ההוראה ולאפשר להם עבודה בלוח זמנים גמיש, מענה רגשי ופיזי לצרכים האישיים שלהם.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (4) – המקרה של רעידות האדמה בניו-זילנד

ב-4 לספטמבר 2011 חוותה העיר כרייסטצ'רץ, העיר השניה בגדולה בניו זילנד, רעידת אדמה עוצמתית. הרעידה הגיעה לאחר תקופה של מספר חודשים בהן החלישו סדרת רעידות אדמה קודמות את תשתיות העיר. כתוצאה מכך מבנים ותשתיות קרסו, 185 איש נהרגו ויותר מ-1,500 נפצעו, תשתיות המים והחשמל שובשו, וכל זאת בעיצומו של יום הלימודים בזמן שהתלמידים מפוזרים בבתי הספר.
הסקירה הנוכחית מציגה מאמר הבוחן מזווית הראיה של התלמידים, המורים ומנהליהם, כיצד תפקודו של בתי הספר ושימור הלמידה בתקופה שלאחר האסון, סייע להם להתמודד ולהתאושש ממנו. החוקרים מזכירים כי אירוע אסוני יוצר שיבוש לכל המערכות המקושרות המרובות שבתוכן ילדים חיים, ומעניקות להם את תחושת הבטחון, ובית הספר מהווה מערכת מרכזית ברשת תמיכה זו. נמצא כי כאשר בתי הספר סיפקו לילדים סביבה חיובית, שגרה, יציבות ותחושת ביטחון ומוגנות, התלמידים העידו על התמודדות והתנהגות מיטיבה על אף האסון שחוו. בנוסף טוענים החוקרים כי חשוב להשקיע בפיתוח מקצועי של צוותי ההוראה כדי למצות את יכולתם לתת מענה בשעת אסון.
תובנות מרכזיות מניו-זילנד
• אירועי אסון גדולים משבשים את מערכות התמיכה המלוות את התפתחות הילדים, ומכאן חשיבות החזרה והשיקום של מוסדות חינוך (כאחת מהמערכות המרכזיות במארג).
• בית הספר יכולים לשמש מוקד מרכזי בחיזוק תחושות הביטחון, הרוגע, והמסוגלות של הקהילה.
• החזרה לשגרת לימודים (מותאמת) תורמת לחיזוק התקווה לעתיד טוב יותר עבור הקהילה כולה.
• מומלץ לקיים מרחבי פעילות שיאפשרו לתלמידים לעבד את שעברו ולהתבטא במגוון דרכים (משחק, הצגה, ריקוד, נגינה, סיפור-סיפורים).
• מורים שהוכשרו להתמודדות עם מצבי משבר יכולים לשמש דמויות רבות־השפעה בתמיכה היומיומית לתלמידים, ולהסתגלותם למצב החדש.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (3): אסון התאומים (חלק ב') – שלב השיקום

זהו חלק ב' של סקירת דו"ח בנושא התמודדות בתי ספר בניו-יורק עם התקפת הטרור על מגדלי התאומים ב-11 לספטמבר 2001. חלק א' של הסקירה התמקד בשלבי ההכנה לקראת מצבי משבר וכיצד הכנה זו באה לידי ביטוי בזמן החירום עצמו בבתי הספר ביום הפיגוע. חלק ב' של סקירת המסמך, יבחן את מאמצי השיקום של מערכת החינוך בעיר וכיצד מאמצים אלו תמכו בהתמודדותם של תלמידים עם האסון. לפי המודל שמציעה קרול מוץ' (מהסקירה הראשונה בסדרה) חלק זה של הסקירה עוסק בשלב ההחלמה והחזרה לשגרה. כמו כן, בדומה להצעתה של מוץ', גם במקרה של אסון התאומים הסתמנה החשיבות של ביסוס שגרת לימודים עבור רווחת התלמידים וההורים. הקשר עם ההורים והעבודה של כלל המערכת להעניק להם תחושת בטחון כי ילדיהם חוזרים ללמוד בסביבה בטוחה ומלווה במעטפת להיבטים נפשיים. היא זאת שאיפשרה את תהליך השיקום.
תובנות משלב ההחלמה והחזרה לשגרה
• החזרה לבית הספר היא שלב חשוב בהקניית תחושת המשכיות וביטחון בקרב הקהילה.
• העברה מסודרת של מידע להורים היא חלק בלתי-נפרד מתהליך השיקום (בהקשר זה מומלץ לקרוא את עיבוד מחקרן של אדי-רקח ושיטאי מישראל).
• עבודה לפי נהלים חשובה, אולם לא פחות חשוב להפעיל שיקול דעת בהפעלת נהלים אלה. במיוחד במצבי שיקום מאסון.

קראו עוד >>

כיצד מצב החירום משפיע על יחסי הורים-מורים?

מצב החירום חסר התקדים שבפניו ניצבת כיום מדינת ישראל הוא אתגר מתמשך למורים ולאנשי חינוך ברחבי הארץ. קשרים בין הורים למורים מוכרים בספרות האקדמית כתורמים הן להישגיהם הלימודיים של התלמידים, הן לכישוריהם החברתיים והרגשיים. כמו כן, הם עשויים לתרום גם לחוסנם של מורים ולרווחתם של הורים. כדי להבין טוב יותר מהם המאפיינים הייחודיים של קשרים כאלו בעתות חירום, ניתן ללמוד ממצבי חירום קודמים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה לפניכם מחקר שנערך בתמיכת משרד החינוך בידי פרופ' אודרי אדי-רקח מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב והגב' חיה שטאי, מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך. המחקר בוחן את הקשרים בין הורים ומורים משתי נקודות המבט – של ההורים ושל המורים – בעת מגפת הקורונה ובמשבר שנגרם בעקבותיה. המחקר נערך בהשתתפות מורים והורים ממנעד רחב של שלבי חינוך, מחתך סוציו־אקונומי מגוון וממגזרים חברתיים שונים.

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• קיימת חשיבות רבה ליצירת תקשורת רציפה, מכילה ושקופה בין הורים למורים.
• יש להשתמש במגוון אמצעי תקשורת לקיום הקשר בין בית הספר להורים.
• יש להציב גבולות ברורים ומוגדרים וליידע את ההורים לגביהם.
• יש לערוך חשיבה מסודרת בשיתוף מורים, הורים ומנהלים כדי לבנות מסגרת עבודה מוגדרת.

קראו עוד >>

איך משפיעה חונכות מורים חדשים בבית הספר?

ברחבי העולם וגם בישראל מורים חדשים עוברים תהליך של קליטה בשנתם הראשונה בבתי הספר. אחת הפרקטיקות המקובלות לליווי מורים חדשים היא החניכה (mentoring) מצד מורה ותיק. אולם לא כל גישת חונכות משפיעה ותורמת למורים ולבית הספר באופן זהה. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים המתארים ובוחנים גישות שונות לחונכות בהוראה. המחקר הראשון הבחין בין חונכות המתבססת על גישת ההבניה ללמידה לבין כזו המתבססת על גישת ההעברה. נמצא כי חניכה בגישת ההבניה תומכת טוב יותר בפיתוח אמונה עצמית, התלהבות מהמקצוע וסיפוק מעבודה אצל מורים חדשים. המאמר השני מציג שלושה "מבנים אדריכליים" העשויים לעמוד בבסיס הפרקטיקה של חניכה מקצועית למורים חדשים: חניכה כפיקוח, חניכה כתמיכה והדרכה וחניכה כלמידה וכפיתוח משותף. עבור כל אחת מהגישות, המאמר בוחן את היחסים בין החונך לחניך, את היחסים בין שניהם לבין בית הספר ואת הדרך שבה התפקיד ומטרות החניכה נתפסים.

קראו עוד >>

איך מתרחשת למידה

כיצד ניתן לייצר לומד מעורב ופעיל? מדוע תהליך הלמידה מורכב להבנה? ומה ההשלכות על פדגוגיה ומדינות חינוך? על אף שלמידה היא בלב העשייה החינוכית, אין עדיין מודל מדעי מקובל אחד לשאלה מהי למידה? או כיצד בדיוק היא מתרחשת. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נתייחס לשאלות אלה בעזרתם של שני מודלים. במאמר הראשון יוצג מודל ללמידה מעורבת המתבסס על תיאוריית הלמידה הגנרטיבית* (Generative Learning). למידה אשר מתמקדת בשלושה תהליכים המתרחשים אצל הלומד בזמן שהוא מבנה ומבין את החומר: הסבר, המחשה והצגה/התנסות. במאמר השני נבחן המשגה לשתי תיאוריות מרכזיות בתחום, הנפרטות לשני דימויים מרכזיים בתיאוריות הללו: מטאפורת ה"הבנייה" ומטאפורת ה"העברה", וכן את הדרך שבה הם משפיעים על הפרקטיקה החינוכית בימינו. המחברים מזהים כי גם כאשר נשות ואנשי חינוך מצהירים על כך שהם שואפים לקדם הבנייה של ידע (בניגוד ל"העברה" שלו), בפועל נראה שהם קודם כל מפרשים למידה בדרך של העברת ידע. המחברים קוראים לטפח תרבות בה נוכח תהליך הלמידה כ"הבניית ידע" בכל המסגרות הרלוונטיות לתהליך החינוכי.

קראו עוד >>

כיצר ניצור תפנית לטובה בבתי ספר הזקוקים לכך (Turnaround Schools)?

הובלת שינוי בית ספרי, הכולל שיפור בהישגים ובמדדים חינוכיים שונים, היא אתגר שמערכות חינוך רבות מתמודדות עימו. המחקר החינוכי מאפשר לבחון אסטרטגיות שונות לקידום שינוי שכזה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא זה. המחקר הראשון, מארצות הברית, מציג מטא־אנליזה של 35 מאמרים שעסקו בתהליכי שינוי במסגרת הרפורמה הפדרלית "No Child Left Behind". המחקר מצא כי דגמי פעולה הממוקדים בשינוי הדינמיקה החינוכית בתוך בית הספר הם בעלי השפעה חיובית. המאמר השני מציג סקירה של כמה סיבות מרכזיות לכך שלעיתים קרובות תוכניות תפנית בית ספרית נכשלות. בין הגורמים לכישלון התוכניות הללו הכותבים מונים: הגדרת מטרות לא־ריאליות, התמקדות בשיפור ציונים ולא בשיפור איכות החינוך הניתן לתלמידים, הטלת האחריות על המורים ולא על ההנהלה והתייחסות לתלמידים כאל מושאים סבילים של החינוך ולא כאל שותפים לו.

קראו עוד >>

כיצד תורמת מנהיגות הביניים לשיפור ההוראה ולהטמעת שינוי ארגוני בבית הספר?

הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים הבוחנים תהליכים בית ספריים מזווית המורה: שיפור ההוראה והטמעת שינוי ארגוני בית ספרי. המחקרים ממחישים כיצד הסתייעות בהנהגת ביניים מתוך צוות ההוראה חיונית בתהליכים אלה.
המחקר הראשון מציג ממצאים מסקר נרחב על למידה שיתופית, כלומר למידת מורות זו מזו. נמצא כי מדובר בפרקטיקה נפוצה וחיונית, אשר נעשית יעילה יותר ככל שהיא מוכרת ומקבלת מקום במערכת השעות. המחקר השני עקב אחר רפורמה חינוכית בבית ספר על־יסודי בשוודיה, והראה את החיוניות של "מנהיגות ביניים" – מורות שמובילות את הרפורמה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר