סוג מחקר 2: כמותני

האם ניתן לחזות נשירת תלמידים?

זיהוי מוקדם של תלמידים הנמצאים בסיכון לנשירה מבית הספר הינו מרכיב חשוב במניעת נשירה שמאפשר מתן תמיכה לתלמידים אלו מבעוד מועד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו מה הם המאפיינים שניתן לזהות באופן מקדים כסממנים של סיכון לנשירה?
המאמר הראשון בחן מודל לחיזוי נשירת תלמידים בתיכון בארצות הברית, אשר מבוסס על מדדי נוכחות, אי השלמת קורסי לימוד וממוצע ציונים בסיום חטה"ב, ומצא כי המודל מצליח לנבא נשירה בתיכון באופן שעשוי לסייע רבות במניעתה בעתיד.
המאמר השני בחן האם מעברים רבים בין בתי ספר (שלא מסיבות מבניות) מהווים אינדיקציה לסיכון לנשירה. נמצא כי קיים קשר בין מעברים מרובים לסיכון לנשירה ולהישגים נמוכים, אך חשוב לציין כי מעברים מרובים קשורים מלכתחילה במאפייני רקע כמו מצב סוציו-אקונומי נמוך ושייכות לאוכלוסיות מיעוט.

קראו עוד >>

האם מדיניות חינוכית עשויה לתרום לפיתוח מאפיינים אישיותיים חיוביים של תלמידים?

תקופות המעבר בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים ולתיכון עשויות לזמן לתלמידים אתגרים הנובעים בין היתר מהבדלים באופן התנהלות הלמידה, הדרישות והציפיות המופנות אליהם במסגרות השונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את המעברים בין שלבי חינוך במדינות שונות והשפעתם על התלמידים.
המאמר הראשון בחן את תכנית הלימודים הייחודית של אירלנד, המציעה לתלמידים את האפשרות לקחת שנה "הפסקה" מהלימודים בכיתה לטובת הרחבת אופקים ותרומה לקהילה. שנת מעבר זו מתקיימת בכיתה י', ותלמידים שבוחרים שלא להשתתף בה ממשיכים ישירות מכיתה ט' לי"א.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה תחושת מסוגלות עצמית (Self Efficacy) בתיכון ובסיום התיכון על המוטיבציה להמשך למידה בהשכלה גבוהה בעתיד.

קראו עוד >>

אילו גורמים מסייעים ללמידה?

היכרות עם שיטות למידה שונות והאפקטיביות שלהן מאפשרת למורים וללומדים לטייב את הלמידה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבחנו שיטות למידה שונות וכיצד שיטות אלו משפיעות על הישגי התלמידים.
המאמר הראשון בחן כיצד מוכוונות שונה בזמן למידת טקסט משפיעה על זכירת הטקסט, ומצא כי למידת טקסט על מנת ללמד אחרים יעילה יותר בטווח הקצר והבינוני מאשר למידה למבחן.
המאמר השני בחן כיצד משפיעות מחוות והבעות פנים של המרצה על הלמידה מהרצאה מצולמת, ומצא כי גם כשהבעות הפנים והמחוות אינן קשורות לחומר הנלמד, הן משפרות את הלמידה ואת התחושה כי המרצה תורמת יותר ללמידה.

קראו עוד >>

מהם הטעמים לייצוג חסר של נערות ונשים במקצועות STEM?

בשנים האחרונות מערכות חינוך ברחבי העולם עוסקות בשאלה כיצד לקדם שוויון הזדמנויות מגדרי לתלמידות ותלמידים במיוחד מכיוון שעדיין קיימים פערים בייצוג של תלמידות ותלמידים במגמות לימודים שונות. הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בתופעת האי-שוויון המגדרי במגמות ה-STEM ובוחנים צורות התמודדות שונות איתה.
המאמר הראשון בחן כיצד סטראוטיפים ותחושת שייכות משפיעים על בחירת מגמת לימוד בקרב תלמידות, ומציע אסטרטגיות התמודדות להרחבת התפיסה הסטראוטיפית של מקצועות ה-STEM ולקידום תחושת השייכות לתחומי הדעת הללו בקרב תלמידות.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה ההכנה בתיכון על הבחירה של תלמידות ותלמידים ללמוד מקצועות STEM בשלב ההשכלה הגבוהה, ומצא כי הפער בבחירת תחומי הלימוד בשלב ההשכלה הגבוהה נובע בעיקר מכך שגברים קיבלו יותר הכנה למקצועות ה-STEM בשלב התיכון ולכן עומדים בדרישות הסף לכניסה ללימודי מקצועות אלו.

קראו עוד >>

מדוע מגפת הקורונה פגעה בהתפתחות ובהישגים לימודיים של ילדים עם רקע מוחלש יותר מאשר באכולוסייה הכללית?

מעבר להשפעתה על התחלואה העולמית, למגפת הקורונה ישנן גם השלכות כלכליות וחברתיות רחבות היקף. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את השפעות המגפה על סוגיות חברתיות והתפתחותיות שונות בקרב תלמידים.
המחקר הראשון בחן כיצד חווית דחק (Stress) שנוצרת בעקבות המגפה עשויה להשפיע על ההתפתחות המוחית של תלמידים בכלל, ושל תלמידים מקבוצות אוכלוסיה מוחלשות בפרט. המחקר מצא כי דחק משפיע על תפקודים מוחיים שונים, האחראיים בין היתר על תהליכי חשיבה וניהול קשב, זיכרון ולמידה.
המחקר השני בדק מה היו השינויים בזמן המשחק המשותף של הורים וילדים בתקופת הקורונה, ומצא כי הזמן המשותף עלה משמעותית, אך לא בכל קבוצות האוכלוסייה. במשקי בית ממעמד סוציו-אקונומי נמוך או מקבוצות סיכון חלה ירידה משמעותית בזמן המשחק המשותף ועלייה בזמן השימוש של הילדים במסך באופן לא מפוקח.

קראו עוד >>

אילו גורמים מתווכים מנבאים את המידה בה השפיעה מגפת הקורונה על שלומות צוותי הוראה?

במהלך משבר הקורונה מתמודדים צוותי ההוראה עם אתגרים אישיים רבים, ובנוסף אליהם, נחשפים גם לקשיים של תלמידים ומשפחותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד הושפעה שלומותם (well-being) של מורים ממשבר הקורונה ומהשלכותיו?
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי ובחן את שלומותם של המורים בישראל בחינוך היהודי ממלכתי, היהודי ממלכתי-דתי והערבי. נמצא כי בכל קבוצות האוכלוסייה מורים ומורות רבים חווים מצוקה, שחיקה ותשישות חמלה (compassion fatigue).
המחקר השני בחן את שלומותם של מחנכים לגיל הרך באוסטרליה במהלך משבר הקורונה, ומצא כי רובם דיווחו על השפעה שלילית על שלומותם, אך כי תמיכה ארגונית היוותה גורם חוסן לתחושה זו.

קראו עוד >>

באילו תנאים משפיעה קבוצת העמיתים על הישגי תלמידות ותלמידים?

הרכב קבוצת הלומדים והדינמיקה שנוצרת בעקבותיו הינם בעלי השפעה על הישגי הלומדים ושלומותם (Well-Being). הסקירה היומית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים באופנים שונים בהם הרכב הכיתה משפיע על תלמידים.
המאמר הראשון הינו סקירת ספרות שבחנה את השפעת הרכב הכיתה על שלומות ותפיסה עצמית של תלמידים. נמצא כי חלוקה לכיתות על פי הישגי עבר מיטיבה עם תלמידים עם הישגי עבר גבוהים אך לא עם תלמידים בעלי הישגי עבר נמוכים. בכיתות עם הפרדה מגדרית נמצא כי ההפרדה מיטיבה עם בנות.
המאמר השני בחן את תופעת התחרותיות בקרב תלמידות ותלמידים הלומדים בתוכניות העשרה למחוננים, ומצא כי רמת התחרותיות אינה מושפעת מההרכב המגדרי של הכיתה, אלא משתנה בהתאם להקשר והמטלה.

קראו עוד >>

כיצד פדגוגיה רלוונטית תרבות משפיעה לטובה על הישגי תלמידות ותלמידים?

פדגוגיה רלוונטית תרבות מבקשת להביא לידי ביטוי ולהכיר את תרבותם ואישיותם של התלמידים כחלק מתהליכי הלמידה וההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בהשפעה של יישום פדגוגיה רלוונטית תרבות על הישגי תלמידים.
המאמר הראשון בחן את ההשפעה של פדגוגיה רלוונטית תרבות דרך נקודת מבטם של התלמידים, ומצא כי זו תרמה להישגים הלימודיים של התלמידים, ולקשרים החברתיים בין תלמידים מרקע תרבותי שונה.
המאמר השני בחן את ההשפעה של שימוש מורים בפדגוגיה רלוונטית תרבות על הישגי קריאה של תלמידים ממוצא לטיני בארצות הברית ומצא עלייה בהישגים של תלמידים אשר מוריהם האמינו בעקרונות המקושרים עם פדגוגיה רלוונטית תרבות ויישמו אותם, בדגש על יישום הערכה מעצבת.

קראו עוד >>

האם ניתן להתמודד עם שחיקת מורים?

שחיקה (Burnout) מהווה גורם סיכון משמעותי עבור מורות ומורים במערכות חינוך. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בתופעת השחיקה ובגורמי הסיכון המשפיעים עליה.
המאמר הראשון בחן את שחיקתם של מורים בבתי ספר יסודיים בפינלנד, ומצא כי הגורמים המשפיעים על שחיקה קשורים בתפקיד המורה (מחנכת, מורה מקצועית וכו') ובמאפיינים של גודל כיתה וגיל התלמידים.
המאמר השני בחן את השפעותיו של הלחץ בתקופת הקורונה על שחיקת מורים בארצות הברית, ומצא רמות גבוהות של לחץ ושחיקה בקרב מורות ומורים עבורן נדרש מענה ברמה המערכתית לצד בחינת האפשרויות לסיוע בהפחתתם.

קראו עוד >>

כיצד משפיע ביזור סמכויות למוסדות חינוך על האוטונומיה של צוות ההוראה?

הענקת אחריות ושיתוף מורים בתהליכי קבלת החלטות בבתי הספר הינה מגמה בולטת במדיניות חינוכית בעשורים האחרונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום האם מדיניות זו אכן מצליחה להתממש בשטח. המאמר הראשון השווה נתונים מ-33 מדינות אשר נאספו בשנים 2000 ו-2015, ובחן האם ניכר שינוי בחלוקת האחריות בשדה בין הרשויות, המנהלים והמורים. ההשוואה מראה כי בכל המדינות מורים איבדו מסמכותם בזמן שחלף, בעוד שתחומי האחריות של מנהלים ורשויות ממשלתיות התרחבו. המאמר השני בחן האם קיים פער בין תפיסות של מנהלים ומורים ביחס למעורבות ושותפות של מורים בתהליכי קבלת החלטות ב29 מדינות וביניהן ישראל. נמצא כי מנהלים דיווחו כי שיתוף כזה בקבלת ההחלטות בבית הספר מתקיים, בעוד שמורים נטו שלא להסכים, והתקיים קשר בין פער בתפיסת השותפים ובין אי שביעות רצון של מורים בעבודתם.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר