publish: yes

אילו גורמים מאפשרים לבתי ספר מוחלשים לשגשג לאורך זמן?

כיצד ניתן לקדם תהליכי שינוי בבתי ספר ולהצליח לשמר אותם לאורך זמן? הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בקידום תהליכי שינוי בבתי ספר.
המאמר הראשון בחן רפורמה בארצות הברית אשר העבירה את הניהול של בתי ספר בעלי הישגים נמוכים לגופים פרטיים בשיטת הזיכיון (Charter), ומצא כי שיטה זו לא בהכרח מקדמת את המטרות אשר עבורן העבירה המדינה את הניהול לגופים אלו.
המאמר השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים בנושא של סוגי מנהיגות ומצא 42 פרקטיקות מנהיגות אשר עשויות לתרום לשינוי של בתי ספר, ולשימור של שינוי זה לאורך זמן.

קראו עוד >>

מהם הטעמים לייצוג חסר של נערות ונשים במקצועות STEM?

בשנים האחרונות מערכות חינוך ברחבי העולם עוסקות בשאלה כיצד לקדם שוויון הזדמנויות מגדרי לתלמידות ותלמידים במיוחד מכיוון שעדיין קיימים פערים בייצוג של תלמידות ותלמידים במגמות לימודים שונות. הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בתופעת האי-שוויון המגדרי במגמות ה-STEM ובוחנים צורות התמודדות שונות איתה.
המאמר הראשון בחן כיצד סטראוטיפים ותחושת שייכות משפיעים על בחירת מגמת לימוד בקרב תלמידות, ומציע אסטרטגיות התמודדות להרחבת התפיסה הסטראוטיפית של מקצועות ה-STEM ולקידום תחושת השייכות לתחומי הדעת הללו בקרב תלמידות.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה ההכנה בתיכון על הבחירה של תלמידות ותלמידים ללמוד מקצועות STEM בשלב ההשכלה הגבוהה, ומצא כי הפער בבחירת תחומי הלימוד בשלב ההשכלה הגבוהה נובע בעיקר מכך שגברים קיבלו יותר הכנה למקצועות ה-STEM בשלב התיכון ולכן עומדים בדרישות הסף לכניסה ללימודי מקצועות אלו.

קראו עוד >>

האם מדיניות חינוכית עשויה לתרום לפיתוח מאפיינים אישיותיים חיוביים של תלמידים?

תקופות המעבר בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים ולתיכון עשויות לזמן לתלמידים אתגרים הנובעים בין היתר מהבדלים באופן התנהלות הלמידה, הדרישות והציפיות המופנות אליהם במסגרות השונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את המעברים בין שלבי חינוך במדינות שונות והשפעתם על התלמידים.
המאמר הראשון בחן את תכנית הלימודים הייחודית של אירלנד, המציעה לתלמידים את האפשרות לקחת שנה "הפסקה" מהלימודים בכיתה לטובת הרחבת אופקים ותרומה לקהילה. שנת מעבר זו מתקיימת בכיתה י', ותלמידים שבוחרים שלא להשתתף בה ממשיכים ישירות מכיתה ט' לי"א.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה תחושת מסוגלות עצמית (Self Efficacy) בתיכון ובסיום התיכון על המוטיבציה להמשך למידה בהשכלה גבוהה בעתיד.

קראו עוד >>

מדוע מגפת הקורונה פגעה בהתפתחות ובהישגים לימודיים של ילדים עם רקע מוחלש יותר מאשר באכולוסייה הכללית?

מעבר להשפעתה על התחלואה העולמית, למגפת הקורונה ישנן גם השלכות כלכליות וחברתיות רחבות היקף. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את השפעות המגפה על סוגיות חברתיות והתפתחותיות שונות בקרב תלמידים.
המחקר הראשון בחן כיצד חווית דחק (Stress) שנוצרת בעקבות המגפה עשויה להשפיע על ההתפתחות המוחית של תלמידים בכלל, ושל תלמידים מקבוצות אוכלוסיה מוחלשות בפרט. המחקר מצא כי דחק משפיע על תפקודים מוחיים שונים, האחראיים בין היתר על תהליכי חשיבה וניהול קשב, זיכרון ולמידה.
המחקר השני בדק מה היו השינויים בזמן המשחק המשותף של הורים וילדים בתקופת הקורונה, ומצא כי הזמן המשותף עלה משמעותית, אך לא בכל קבוצות האוכלוסייה. במשקי בית ממעמד סוציו-אקונומי נמוך או מקבוצות סיכון חלה ירידה משמעותית בזמן המשחק המשותף ועלייה בזמן השימוש של הילדים במסך באופן לא מפוקח.

קראו עוד >>

אילו גורמים מתווכים מנבאים את המידה בה השפיעה מגפת הקורונה על שלומות צוותי הוראה?

במהלך משבר הקורונה מתמודדים צוותי ההוראה עם אתגרים אישיים רבים, ובנוסף אליהם, נחשפים גם לקשיים של תלמידים ומשפחותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד הושפעה שלומותם (well-being) של מורים ממשבר הקורונה ומהשלכותיו?
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי ובחן את שלומותם של המורים בישראל בחינוך היהודי ממלכתי, היהודי ממלכתי-דתי והערבי. נמצא כי בכל קבוצות האוכלוסייה מורים ומורות רבים חווים מצוקה, שחיקה ותשישות חמלה (compassion fatigue).
המחקר השני בחן את שלומותם של מחנכים לגיל הרך באוסטרליה במהלך משבר הקורונה, ומצא כי רובם דיווחו על השפעה שלילית על שלומותם, אך כי תמיכה ארגונית היוותה גורם חוסן לתחושה זו.

קראו עוד >>

באילו תנאים משפיעה קבוצת העמיתים על הישגי תלמידות ותלמידים?

הרכב קבוצת הלומדים והדינמיקה שנוצרת בעקבותיו הינם בעלי השפעה על הישגי הלומדים ושלומותם (Well-Being). הסקירה היומית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים באופנים שונים בהם הרכב הכיתה משפיע על תלמידים.
המאמר הראשון הינו סקירת ספרות שבחנה את השפעת הרכב הכיתה על שלומות ותפיסה עצמית של תלמידים. נמצא כי חלוקה לכיתות על פי הישגי עבר מיטיבה עם תלמידים עם הישגי עבר גבוהים אך לא עם תלמידים בעלי הישגי עבר נמוכים. בכיתות עם הפרדה מגדרית נמצא כי ההפרדה מיטיבה עם בנות.
המאמר השני בחן את תופעת התחרותיות בקרב תלמידות ותלמידים הלומדים בתוכניות העשרה למחוננים, ומצא כי רמת התחרותיות אינה מושפעת מההרכב המגדרי של הכיתה, אלא משתנה בהתאם להקשר והמטלה.

קראו עוד >>

איך מעריכים את הערכת המורים?

מורים ומורות הם גורם מכריע בתהליך החינוכי ובאיכותו. לצד זאת, אחת מהסוגיות החשובות אך השנויות במחלוקת במערכות חינוך הינה הערכת מורים. הערכת מורים מהווה אתגר מורכב מכיוון שמדידה מתקשה לעיתים קרובות לתפוס את כלל המורכבות של התהליכים החינוכיים שנעשים בכיתה, את המשמעות של המגוון בתלמידים ושל מטרות הלמידה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד ניתן לטייב את תהליכי הערכת המורים כך שלא יפספסו את מורכבות התהליכים בכיתה.
המאמר הראשון בחן תפיסות מורים בנוגע לגישת מטרות הלמידה (SLO) שמבקשת להעריך מורים על פי יעדים מדידים שהציבו עבור התלמידים לטווח ארוך, ומצא כי מרבית המורים דיווחו שלא הייתה להתנסות בגישה זו השפעה חיובית, וכי הם העדיפו הערכה בשיטת התצפיות.
המאמר השני בחן גישה חדשה לשיפור התצפיות בכיתה והמהימנות שלהן, ומצא כי שימוש בפרוטוקול תצפית מסודר אכן שיפר את מהימנות השיטה ואת המתאם בין המדרגים השונים.

קראו עוד >>

באילו דרכים ניתן לקדם התפתחות זהותית וערכית של תלמידים?

בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההסכמה כי תפקידו של בית הספר אינו מסתכם בהקניה של ידע. תפיסות עדכניות יותר מבקשות להכיר בתפקידו של בית הספר בהקניית מיומנויות, ערכים וכלים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בדרכים שונות של קידום סביבה מיטיבה להתפתחות זהותית וערכית עבור התלמידים.
המאמר הראשון בחן גישות שונות של פסיכולוגיה חיובית ככלי מיטיב להתפתחות התנהגותית חיובית, ומצא כי ישנם יתרונות ליישום של פסיכולוגיה חיובית מכוונת הקשר, משום שזו מאפשרת הכרה בהשפעות הסביבה על התנהגויות ורגשות, ומייצרת מקום בטוח לבירור ופיתוח ערכים.
המאמר השני בחן כיצד טיפוח של חוזקות אופי (character strengths) בבית הספר עשוי להיטיב ולקדם את התלמידים, ומצא שטיפוח חוזקות אלה באופן משולב בקרב תלמידים, מורים ומנהלים מעצים ומשפיע על הסביבה הבית ספרית כולה.

קראו עוד >>

האם נמצא קשר בין הטקסטים אותם קוראים לבין שיפור האוריינות?

התפתחות של מיומנויות קריאה והבנת הנקרא מהווה בסיס חשוב בהמשך דרכם של תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בתוכן ובאמצעי הקריאה ובוחנים כיצד אלו משפיעים על פיתוח ושיפור יכולות קריאה והבנת הנקרא.
המאמר הראשון בחן האם קיים הבדל בין קריאה בספר מודפס או דיגיטלי, ומצא כי לרוב ספרים מודפסים תורמים יותר לפיתוח יכולות הבנת הנקרא והרחבת אוצר המילים.
המאמר השני בחן האם לקריאה בשעות הפנאי בפלטפורמות שונות יש השפעה על יכולות הקריאה, ומצא כי ישנה קורלציה חיובית גבוהה בין קריאת ספרים בשעות הפנאי לשיפור ביכולות קריאה.

קראו עוד >>

האם חינוך בלתי פורמאלי יכול לתמוך במטרות של חינוך פורמאלי?

גיוון באופני הלמידה ובמרחבים בהם היא מתקיימת הוא מרכיב משמעותי ביצירת חווית למידה מקיפה ומצמיחה. בחינוך הבלתי פורמאלי קיימים מרכיבים ואופני פעולה המאפשרים גיוון מסוג זה, ויתכן כי מרכיבים, אופני פעולה ועקרונות הוראה ולמידה מתוך החינוך הבלתי פורמאלי עשויים לתרום לתהליכי הלמידה הפורמאלית. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת היום כיצד משפיעות תכניות ומרחבי למידה בלתי פורמאליים על המוטיבציה והעניין בלמידה.
המאמר הראשון בחן כיצד למידה בלתי פורמאלית של תחומי המדעים בתכניות קיץ השפיעה על העניין בלמידה, ומצא שזו הגבירה את המוטיבציה ואת הזיקה ללמידה פורמאלית של מקצועות המדעים.
המאמר השני בחן את יישומה של תכנית המפעילה מרחבי למידה בלתי פורמאליים בבתי הספר בהם לומדת אוכלוסייה מרקע חברתי-כלכלי נמוך, ומצא כי אלו חיזקו את קשרי הקהילה ושיפרו את ההישגים הלימודיים של התלמידים.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר