מה היא הקשבה פעילה וכיצד היא עשויה לתרום למורות ומורים?
האקדמיה ללשון העברית מגדירה הקשבה (Listening) כ"שמיעה מכוּונֶת, נכונות לשמוע". היכולת להיות בקשב לדברי הזולת, להבין את המשמעויות והרבדים בדבריו, ולעודד אותו להוסיף ולדבר, נחשבת כאחת היכולות החשובות ביחסים בינאישיים בכלל, ובהוראה בפרט. הקשבה פעילה ואמפתית שכזו דורשת שילוב של יכולות מהתחום ההתנהגותי (למשל – שפת גוף קשובה), הקוגנטיבי (למשל – עיבוד המידע שנמסר) והרגשי (למשל – הבנת הרגש העומד בבסיס דבריו של בן השיח). הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית כוללת שני מאמרים שבחנו הקשבה פעילה מכיוונים שונים. המאמר הראשון מציג המשגה של המושג הקשבה פעילה ואמפתית, ומציג שני מחקרים שבחנו ותיקפו מדד לבחינה של הקשבה מסוג זה. במאמר השני מוצגות תוצאותיו של מחקר, שנערך בישראל, ובחן את השפעותיה של תכנית התערבות לקידום הקשבה פעילה של מורים על תחושת האוטונומיה, הביטחון הפסיכולוגי ומערכות היחסים שלהם בבית הספר.