review-class: פערים ואי-שוויון

השפעת החופש הגדול על רווחתם ובריאותם הנפשית של תלמידים

היציאה לחופשת הקיץ נקשרת אצל רבים עם זמן להתחדשות, גדילה והטענות בכוחות מחודשים לקראת השנה הבאה. אולם חשוב לשים לב לכך שהחופש הגדול נחווה ומשפיע באופן שונה על תלמידים שונים. עם סיום שנת הלימודים הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מוקדשת לבחינת ההשפעה של היעדרות ממושכת ממסגרת חינוכית* על רווחתם ובריאותם הנפשית של תלמידים מרקעים שונים. הסקירה מציגה שני מחקרים מבריטניה (בלבד, ולא ממדינות נוספות) שהוקדשו לנושא: המאמר הראשון בחן את החוויות של תלמידים המגיעים מרקע חברתי-כלכלי גבוה ומרקע חברתי-כלכלי נמוך, במהלך חופשת הקיץ. בנוסף נבחן הקשר בין חוויות אלו לבין רווחתם הכוללת (השלומות) של תלמידים בתחילת שנת הלימודים. המאמר השני בחן את הקשר בין חופשת הקיץ לבריאות נפשית ויכולות שפתיות לאורך שנתיים. ממצאי המחקר מציירים תמונה מורכבת שבה פערים בבריאות הנפשית אכן מתפתחים במהלך חופשת הקיץ, אולם לא בכל גיל. המחקר לא מצא עדויות לכך שחופשת הקיץ תורמת להתפתחותם של פערים ביכולות המילוליות של תלמידים על רקע חברתי-כלכלי.
מחקרים אלו מחזקים את ההבנה כי בכל מקרה של היעדרות ממושכת מבית הספר ראוי לקבל את התלמידים בתשומת לב אישית, ולתת מקום להיכרות והקשבה אודות החוויות שעברו עליהם בחופשה (ובמיוחד אם מדובר במפגש עם מורה חדש עבור התלמידים).
*המחקרים נערכו לפני פרוץ מגפת הקורונה והסגרים שכפו גם הם היעדרות ממושכת מבית הספר.

קראו עוד >>

כיצר ניצור תפנית לטובה בבתי ספר הזקוקים לכך (Turnaround Schools)?

הובלת שינוי בית ספרי, הכולל שיפור בהישגים ובמדדים חינוכיים שונים, היא אתגר שמערכות חינוך רבות מתמודדות עימו. המחקר החינוכי מאפשר לבחון אסטרטגיות שונות לקידום שינוי שכזה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא זה. המחקר הראשון, מארצות הברית, מציג מטא־אנליזה של 35 מאמרים שעסקו בתהליכי שינוי במסגרת הרפורמה הפדרלית "No Child Left Behind". המחקר מצא כי דגמי פעולה הממוקדים בשינוי הדינמיקה החינוכית בתוך בית הספר הם בעלי השפעה חיובית. המאמר השני מציג סקירה של כמה סיבות מרכזיות לכך שלעיתים קרובות תוכניות תפנית בית ספרית נכשלות. בין הגורמים לכישלון התוכניות הללו הכותבים מונים: הגדרת מטרות לא־ריאליות, התמקדות בשיפור ציונים ולא בשיפור איכות החינוך הניתן לתלמידים, הטלת האחריות על המורים ולא על ההנהלה והתייחסות לתלמידים כאל מושאים סבילים של החינוך ולא כאל שותפים לו.

קראו עוד >>

אילו יישומים עשויים להיות לבינה מלאכותית בחינוך ומה הם השיקולים האתיים והרגולטיביים שצריכים להילקח בחשבון בהטמעה שלה?

בינה מלאכותית (AI – Artificial Intelligence), אשר החלה להתפתח באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת, נוכחת בתחומים רבים של חיינו. בחודשים האחרונים, נכנסו לחיינו מגוון רחב של כלי בינה מלאכותית יוצרת (Generative), אשר עוררו שיח ועניין רב באופן השימוש והיישום של בינה מלאכותית בתחומים שונים. נשאלת השאלה, אילו יישומים עשויים להיות לבינה מלאכותית בחינוך ומה הם השיקולים שצריכים להילקח בחשבון בהטמעה שלה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים העוסקים בשאלה זו. המאמר הראשון סוקר את ההיסטוריה של בינה מלאכותית בחינוך, ואת השחקנים השונים שעוסקים בתחום – החל במחקר חינוכי, דרך תעשיית ההייטק וכלה במִנהל החינוכי. המאמר השני בוחן את ההשפעה של בינה מלאכותית בחינוך על זכויות היסוד של המשתמשים בה, ובודק אם הרגולציה העדכנית של האיחוד האירופי (GDPR) מספקת הגנה מספקת על זכויות אלו.

קראו עוד >>

כיצד השפיעה תקופת הקורונה על תהליכי למידה והישגים של תלמידים ותלמידות עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD)?

משבר הקורונה והמעבר הבהול ללמידה מרחוק שיבשו את שנת הלימודים עבור תלמידות ותלמידים רבים. חוקרים העריכו כי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) נמצאו בסיכון גבוה לפגיעה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שבחנו את ההשפעות של תקופת הקורונה על אוכלוסייה זו ואת הכלים שבעזרתם השפעות אלו עשויות להתמתן. המחקר הראשון, שנערך בישראל במימון של לשכת המדענית הראשית, דן בחשיבות של ביסוס "ארגז כלים" של טכניקות הוראה מקוונת בקרב מורות ומורים. המחקר השני, מארה"ב, בחן הישגי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) בשנת הלימודים הראשונה ששובשה בשל מגפת הקורונה להישגי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר בשנה שקדמה לה.

קראו עוד >>

אילו מודלים קיימים לתהליכי שינוי וטיוב של בתי ספר?

הובלת שינוי בית ספרי, הכולל שיפור בהישגים ובמדדים חינוכיים שונים, הינו אתגר עמו מתמודדות מערכות חינוך רבות. המחקר החינוכי מאפשר לבחון אסטרטגיות שונות לקידום שינוי שכזה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא זה. המחקר הראשון, מארצות הברית, מציג מטא-אנליזה של 35 מאמרים שעסקו בתהליכי שינוי במסגרת הרפורמה הפדרלית No Child Left Behind. נמצא שדגמי פעולה הממוקדים בשינוי הדינמיקה החינוכית בתוך בית הספר הם בעלי השפעה חיובית. המאמר השני, מאירלנד, מציג דגם התערבות לשיפור ההישגים בבתי ספר על יסודיים במדד מרכזי אחד: שיעור בוגרי בתי ספר מרקע סוציו-אקונומי נמוך אשר ממשיכים להשכלה גבוהה.

קראו עוד >>

מה ניתן ללמוד מהמחקר אודות אובדן למידה ופערי הישגים לאחר החופש הגדול?

פערים בין הישגי לומדים מהווים תופעה מוכרת במערכות חינוך ברחבי העולם, ומשוייכים פעמים רבות לפערים ברקע החברתי-כלכלי ממנו מגיעים תלמידים ותלמידות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את המקורות והטעמים האפשריים להיווצרותם של פערי הישגים. המאמר הראשון בחן מחדש, באמצעות נתונים עדכניים, את התפיסה לפיה פערי הישגים מתרחבים במהלך חופשת הקיץ. המאמר השני בחן את התהוותם של פערים בהישגי תלמידים בגילי 5-12, ואת הקשר בין פערים אלו לגורמי רקע שונים.

קראו עוד >>

אילו שיטות הוראה תומכות בהרחבת אוצר מילים ובאוריינות?

אוריינות קריאה וכתיבה מהווה מיומנות בסיסית עבור כל ילד וילדה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים שיטות ייחודיות ללמידת קרוא וכתוב, והשפעתן על אוריינות התלמידים.
המאמר הראשון בחן כיצד משפיע שימוש בשירה או דקלום על למידת מילים בקרב ילדי גן. המחקר מצא כי אלו נמצאו יעילות ותרמו ליכולת של הילדים להסביר את משמעות המילים שלמדו.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה שיטת לימוד המשלבת בין הוראה פרונטלית ללמידה באמצעות טכנולוגיות למידה על יכולת הקריאה של תלמידים. נמצא כי ישנו שיפור משמעותי ביכולת הקריאה של תלמידים בעקבות השתתפות בתוכנית, כאשר השיפור הרב ביותר היה בגילי גן – ב'.

קראו עוד >>

אילו השפעות נמדדות למתאם בין תלמידים בקבוצות מיעוט לצוותי הוראה מאותן קבוצות מיעוט?

בשנים האחרונות נמצא כי הישגי תלמידים מקבוצות מיעוט מושפעים בין היתר מהרקע ממנו מגיעים המורים שלהם. הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים תופעה זו בארצות הברית וכיצד היא עשויה לתרום לשיפור הישגים ומדדים חברתיים רגשיים של תלמידים.
המאמר הראשון בחן האם ההשפעות החיוביות של התאמה בין הקבוצה האתנית של תלמיד ומורה מתקיימות גם כאשר ההתאמה היא בין תלמיד לחברי הצוות החינוכי האחרים בבית הספר, ומצא כי גם הם משפיעים לטובה על הישגי תלמידים.
המאמר השני בחן התאמה של מוצא אתני של תלמידים ומורים בכיתה, ומצא כי זו תורמת להישגי תלמידים, אך כי בכיתות מגוונות יותר מבחינה אתנית, השפעה זו הולכת ופוחתת.

קראו עוד >>

מהן ההשפעות המתווכת של מעמד חברתי-כלכלי על הוראה ועל למידה בזמן מגיפת הקורונה?

ההקשר בו פועלים בתי ספר מהווה גורם משמעותי באופן ההתנהלות של בתי ספר בתקופת הקורונה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שעסקו בהבדלים בתפיסות של תפקיד בית הספר וניהולו בזמן המגפה.
המאמר הראשון סקר מחקרים אודות אתגרי המגפה והשפעתה, ובחן את ההבדלים בהתנהלות בתי ספר עם רוב של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לעומת גבוה, וההזדמנויות ללמידה להן זכו התלמידים.
התקציר השני הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית, שבחן כיצד קשור ההקשר התרבותי-חברתי-כלכלי של בית הספר לאופן בו נעשה שימוש בטכנולוגיה בזמן המעבר ללמידה מרחוק.

קראו עוד >>

כיצד להטמיע תוכניות ללמידה רגשית-חברתית?

שימוש ויישום של למידה רגשית חברתית (SEL) הפכו למגמה בולטת בשדה החינוכי בשנים האחרונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את השאלה כיצד ניתן ליישם תכניות SEL בצורה משמעותית, מקיפה וארוכת טווח?
התקציר הראשון מסכם דו"ח תובנות בעקבות 10 שנות הטמעה של למידה רגשית-חברתית במחוזות שונים בארצות הברית, ומציג שישה מרכיבים שזוהו כחשובים לשימוש משמעותי וארוך טווח בתוכניות SEL.
המאמר השני בחן את הניסיון להטמיע SEL כתוכן לימודי במסגרת שיעור בבתי הספר, אשר לטענת הכותבות לא צלח, ומציע לבחון יישום של SEL כמהלך אסטרטגי מקיף שנעשה במגוון צורות ומצבים בסביבה החינוכית.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר