review-class: קורונה

אילו שיטות הוראה לקידום לומד עצמאי משפיעות על הישגים?

בתקופה האחרונה מתפרסמים מחקרים רבים המסתמכים על דרכי ההוראה שיושמו בזמן משבר הקורונה ומרחיבים את הבנתנו אודות הוראה ולמידה מקוונת. מיומנות מרכזית בהקשר זה הינה יכולת למידה עצמאית (Self Regulated Learning, SRL) הנחשבת באופן כללי גם לאחד הכישורים הנדרשים במאה ה־21. לפיכך, בהמשך לסקירה קודמת שפירסמנו בנושא, הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו את הקשר בין שיטות הוראה שונות שכוונו לקידום למידה עצמאית ובין הישגים לימודיים.
המחקר הראשון ערך סקירה מקיפה של מעל 160 מחקרים שבדקו אסטרטגיות שונות לעידוד למידה עצמאית. הסקירה הציגה השפעה חיובית משתנה לאסטרטגיות אלו על הישגים לימודיים. המחקר השני, שנערך בהולנד, בחן האם הוספת מילות עידוד ועצות ללמידה עצמאית מאת המורה כהקדמה לסרטון לימודי, משפרת את יכולת הלמידה העצמאית של התלמידים. נמצא כי תוספת זו אכן השפיעה באופן חיובי על הישגי התלמידים. עם זאת חלקם העידו על אי־שביעות רצון מתוספת זו לסרטון הלימודי.

קראו עוד >>

כיצד השפיעה מגפת הקורונה על התפתחות נוירולוגית של פעוטות?

ההשפעות הרפואיות של נגיף הקורונה רחבות וטרם התבררו במלואן. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים מכתבי עת רפואיים העוסקים בהשפעות הנוירולוגיות של הנגיף על פעוטות ועל ילדים. המחקר הראשון בחן את ההבדלים בין פעוטות שנולדו לאימהות שהיו חיוביות לנגיף בזמן ההריון לבין פעוטות שנולדו לאימהות שלא חלו בנגיף. נמצא כי אין הבדל בהתפתחות הנוירולוגית בין הקבוצות, אך כי באופן כללי ההתפתחות הנוירולוגית של פעוטות שנולדו בזמן המגפה איטית יותר מאלו שנולדו לפניה. המחקר השני בחן עדויות להשפעה נוירולוגית של הנגיף בקרב מבוגרים וילדים, ומצא השפעה קיימת אף פחותה בקרב ילדים.

קראו עוד >>

האם ניתן לשמור על אווירת התחדשות מתמדת במערכות חינוך?

היכולת להתחדש ולהשתנות תוך כדי תנועה הינה מהותית למערכות וארגונים. לכבוד חג הפסח והרמדאן, הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת בתהליכי התחדשות, למידה ושינוי.
המחקר הראשון בחן כיצד עשויים צוותי מורים מובילים (Teacher Leaders) להוביל תהליכי שינוי בבתי הספר. נמצא כי הבנת השפעת ההקשר הבית ספרי והשפעתם של בעלי העניין על תפקידו ותפקודו של בית הספר היוו גורם משמעותי בהצלחתם של הצוותים בהובלת שינוי.
המאמר השני מציע לראות את משבר הקורונה כהזדמנות לחשיבה מחדש על תפקידן והבנייתן של מערכות חינוך. כותבי המאמר מבקשים להציב את עקרון שיתוף הפעולה כמוקד חינוכי מרכזי, ולחדש את התפיסות המערכתיות והבית ספריות בהתאם אליו.

קראו עוד >>

כיצד התמודדו מנהלות ומנהלים של בתי ספר עם משבר הקורונה?

מנהלי ומנהלות בתי ספר, אשר תפקידם מורכב גם בזמן שגרה, נדרשו בתקופת הקורונה להסתגלות והתאמה מהירה למציאות המשתנה, ולמציאת פתרונות למצבים לא מוכרים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד השתנו תפיסותיהם של מנהלי בית הספר בנוגע לתפקידם בעקבות תקופת הקורונה.
המחקר הראשון שנערך בארצות הברית בחן בעזרת קבוצות מיקוד של מנהלים את האופן שבו השתנה תפקידם במהלך תקופת הקורונה. נמצא כי מנהלים ומנהלות התמקדו בעיקר במשימות הקשורות לטיפוח קהילה בית ספרית ותקשורת, לצד צרכי תפעול ואדמיניסטרציה, בעוד שמשימות הנוגעות לחזון, שיפור ובחינת עתיד בית הספר נדחקו הצידה.
התקציר השני הינו סיכום של דוח מחקר שנערך במימון לשכת המדענית הראשית בישראל. המחקר בחן את הדומה והשונה בהתמודדות עם אתגרי הקורונה, ובתפיסת תפקיד המנהל בתקופת הקורונה בחברה היהודית והערבית. בנוסף, בחן המחקר את הקשר בין תחושת מסוגלות עצמית של מנהלות ומנהלים לבין תפקוד בתי הספר בתקופת הקורונה.

קראו עוד >>

מהן ההשפעות המתווכת של מעמד חברתי-כלכלי על הוראה ועל למידה בזמן מגיפת הקורונה?

ההקשר בו פועלים בתי ספר מהווה גורם משמעותי באופן ההתנהלות של בתי ספר בתקופת הקורונה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שעסקו בהבדלים בתפיסות של תפקיד בית הספר וניהולו בזמן המגפה.
המאמר הראשון סקר מחקרים אודות אתגרי המגפה והשפעתה, ובחן את ההבדלים בהתנהלות בתי ספר עם רוב של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לעומת גבוה, וההזדמנויות ללמידה להן זכו התלמידים.
התקציר השני הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית, שבחן כיצד קשור ההקשר התרבותי-חברתי-כלכלי של בית הספר לאופן בו נעשה שימוש בטכנולוגיה בזמן המעבר ללמידה מרחוק.

קראו עוד >>

אילו השפעות היו לתקופת הקורונה על ילדים ועל נוער ברחבי העולם?

הקורונה הביאה עימה חוסר יציבות ושינויים תכופים בחיי התלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד השפיעו הסגר והיציאה ממנו על מצבם הרגשי והחברתי של תלמידים?
המאמר הראשון ערך סקירה ספרותית של מחקרים אודות בריאותם הנפשית והגופנית של תלמידים בגילי 0-19 בתקופת הקורונה.
המאמר השני בחן בעזרת מדידה חוזרת ובחינת ההבדלים בין המדידות (במהלך הסגר ולאחריו) כיצד הושפעו תלמידים ביפן מהמעבר לסגר והיציאה ממנו.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה ההוראה המקוונת על קשר בין מורה לתלמיד?

הוראה כוללת עיסוק בהיבטים רגשיים וחברתיים נרחבים, לצד העיסוק בהיבטים פדגוגיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו השפעות של המעבר להוראה מרחוק על היבטים רגשיים וחברתיים בעבודת ההוראה.
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית. המחקר בחן את חוויותיהם של מורים, והאתגרים אותם חוו בעקבות המעבר ללמידה ולהוראה מקוונת. המחקר התמקד הן ברמה הפדגוגית, הן ברמה החברתית, הרגשית והקוגניטיבית.
המחקר השני ביקש לבחון כיצד השתנה הקשר בין מורה ותלמיד בזמן הלמידה מרחוק, ומצא כי על אף האתגרים הרבים שזימנה ההוראה מרחוק, מורים הצליחו להשתמש בה ליצירת פרקטיקות חדשות וייחודיות לחיזוק קשר זה.

קראו עוד >>

מהן האפשרויות הטמונות בלמידה והוראה מקוונת ומהן מגבלותיה?

המעבר ללמידה והוראה מקוונת השפיע בצורה שונה על תלמידים ומשפחות מרקעים שונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את השאלה מה הם המאפיינים של תלמידים שבוחרים בלמידה מקוונת, וכיצד היא משפיעה על משתנים כמו נוכחות והישגים?
המאמר הראשון בחן את הקשרים שהתקיימו בין מאפייני משפחות, עמדותיהן ביחס ללמידה המקוונת והישגי תלמידים בזמן המגפה בלוס אנג'לס. נמצא כי על אף שהלמידה מרחוק השפיעה לטובה על נוכחות של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, היא פגעה בהישגים שלהם.
המאמר השני בחן מה הם המאפיינים של תלמידים שבחרו בלמידה מקוונת בתקופה שקדמה למגפת הקורונה במדינת אוהיו. נמצא כי תלמידים שנרשמו לבתי הספר המקוונים היו בעלי הישגי עבר נמוכים יותר, ובעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך יותר.

קראו עוד >>

כיצד השפיע משבר הקורונה על שלומות של צוותי הוראה ואילו משתנים התערבו בהשפעה זו?

תקופת הקורונה הציבה אתגרים רבים בפני מורות ומורים במערכת החינוך, אשר השפיעו על שלומותם ורווחתם הנפשית. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד הושפעה רווחתם הנפשית של מורות ומורים בתקופת הקורונה.
המחקר הראשון שנערך בארצות הברית בחן כיצד השפיעה תקופת הקורונה על התבטאותה של תופעת תשישות החמלה (Compassion Fatigue). נמצא כי תחושת מסוגלות עצמית בהוראה מקוונת הפחיתה את התופעה, וכי מורים ותיקים חוו פחות תשישות חמלה ממורים חדשים.
התקציר השני הינו סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית, שבחן את התמודדותם של מורות ומורים במגזר הערבי והדרוזי עם משבר הקורונה. נמצא שחוסן נפשי ומשאבים, חיצוניים ופנימיים, השפיעו לטובה על הרווחה הנפשית ושלומותם של המורים.

קראו עוד >>

מדוע מגפת הקורונה פגעה בהתפתחות ובהישגים לימודיים של ילדים עם רקע מוחלש יותר מאשר באכולוסייה הכללית?

מעבר להשפעתה על התחלואה העולמית, למגפת הקורונה ישנן גם השלכות כלכליות וחברתיות רחבות היקף. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את השפעות המגפה על סוגיות חברתיות והתפתחותיות שונות בקרב תלמידים.
המחקר הראשון בחן כיצד חווית דחק (Stress) שנוצרת בעקבות המגפה עשויה להשפיע על ההתפתחות המוחית של תלמידים בכלל, ושל תלמידים מקבוצות אוכלוסיה מוחלשות בפרט. המחקר מצא כי דחק משפיע על תפקודים מוחיים שונים, האחראיים בין היתר על תהליכי חשיבה וניהול קשב, זיכרון ולמידה.
המחקר השני בדק מה היו השינויים בזמן המשחק המשותף של הורים וילדים בתקופת הקורונה, ומצא כי הזמן המשותף עלה משמעותית, אך לא בכל קבוצות האוכלוסייה. במשקי בית ממעמד סוציו-אקונומי נמוך או מקבוצות סיכון חלה ירידה משמעותית בזמן המשחק המשותף ועלייה בזמן השימוש של הילדים במסך באופן לא מפוקח.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר