review-class: שיטות הוראה

המציאות החינוכית מזמנת שינויים תדירים. שינויים אלה מציבים בפני צוותי ההוראה אתגרים רבים ודורשים מהם לסגל כלים וגמישות בעבודתם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד מתמודדים מורים עם שינוי ואילו כלים ואסטרטגיות עשויים לעזור בהתמודדות זו?
המאמר הראשון בחן כיצד מורים ומורות בישראל התמודדו עם המעבר ללמידה מקוונת, ומצא קשר חיובי בין יכולת טכנולוגית מוקדמת להצלחה גבוהה יותר בהוראה מקוונת, וכן כי ישנו קשר בין רמת ההתנגדות של המורים לשינויים והצלחתם.
המאמר השני מציג מחקר שעקב אחר צוות גננות בגן בארה"ב שעבר רפורמה, ומיפה את דרכי ההתמודדות שהן פיתחו לצורך עיבוד והכלה של השינויים.

מנהלי ומנהלות בית הספר מהווים גורם משמעותי ובעל השפעה בהצלחת בית הספר. "הפרויקט הבינלאומי למנהלי בתי ספר מצליחים (ISSPP)" עוסק בשאלה זו ובוחן מה הם המאפיינים של מנהלי בתי ספר מצליחים ב-27 מדינות. הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים מתוך פרויקט זה שבחנו את השאלה בישראל ובאוסטרליה.
המאמר הראשון בחן מה הן פעולות הניהול האפקטיביות והציע מודל מעגלי המורכב משלוש הפעולות העיקריות שמשפיעות זו על זו ועל הצלחת בית הספר.
המאמר השני הציע לבחון את הצלחתם של מנהלים בעזרת מודל "מנהיגות בתוך הקשר", שטוען כי כדי להצליח על המנהל לתווך את רעיונותיו בצורה מותאמת הקשר וסביבה, מתוך ההבנה שכל בית ספר מושפע מלחצי המערכת, החברה והקהילה בה הוא פועל.

הוראה לתלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) כרוכה באתגרים ודורשת התאמה של תהליכי ההוראה והלמידה על מנת לאפשר לתלמידים לממש את מלא יכולותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום במאמרים שנוגעים באופנים השונים של התאמת תהליכי הוראה ואבחון לצרכים של תלמידים עם ADHD .
המאמר הראשון שם דגש על החשיבות של התאמת סביבת הלמידה, הבנת "תרבות הלמידה" של כל תלמיד ושימוש בתנועתיות עבור למידה משמעותית ומקדמת לתלמידים עם ADHD.
המאמר השני בחן את תהליכי הזיהוי, האבחון והטיפול בהפרעת קשב ופעלתנות יתר בקרב תלמידים המשתייכים למיעוט אתני, ומצא כי הטיות שונות משפיעות על תהליכים אלו, כך שנדרשת העלאת מודעות של אנשי מקצוע אליהן והתאמה של התהליכים כך שיאפשרו זיהוי וטיפול מדויק יותר גם בקרב אוכלוסיות אלה.

בחינות מטרימות (pretesting) הינן בחינות שנערכות לפני למידת החומר, ועשויות להשפיע לטובה על תהליכי הלמידה שלו. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בשאלה איזו תרומה עשויה להיות לבחינת מטרימות (pretesting) ומה ערכן ביצירה של למידה אפקטיבית?
המאמר הראשון בדק את ההשפעות של בחינות מטרימות על למידה ומצא כי אלה תורמות לה, הופכות לכלי עזר בעת למידה ומשפרות הבנה וזיכרון.
המאמר השני בחן איזה סוג של טעויות בבחינה מטרימה תורמות ללמידה ומצא כי טעויות "קרובות" לתשובה הנכונה מייצרות קישורים סמנטיים שתורמים ללמידה והזיכרון, בעוד שטעויות "רחוקות" תורמות פחות לשיפור הלמידה.

מורים ומורות הם גורם מכריע בתהליך החינוכי ובאיכותו. לצד זאת, אחת מהסוגיות החשובות אך השנויות במחלוקת במערכות חינוך הינה הערכת מורים. הערכת מורים מהווה אתגר מורכב מכיוון שמדידה מתקשה לעיתים קרובות לתפוס את כלל המורכבות של התהליכים החינוכיים שנעשים בכיתה, את המשמעות של המגוון בתלמידים ושל מטרות הלמידה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד ניתן לטייב את תהליכי הערכת המורים כך שלא יפספסו את מורכבות התהליכים בכיתה.
המאמר הראשון בחן תפיסות מורים בנוגע לגישת מטרות הלמידה (SLO) שמבקשת להעריך מורים על פי יעדים מדידים שהציבו עבור התלמידים לטווח ארוך, ומצא כי מרבית המורים דיווחו שלא הייתה להתנסות בגישה זו השפעה חיובית, וכי הם העדיפו הערכה בשיטת התצפיות.
המאמר השני בחן גישה חדשה לשיפור התצפיות בכיתה והמהימנות שלהן, ומצא כי שימוש בפרוטוקול תצפית מסודר אכן שיפר את מהימנות השיטה ואת המתאם בין המדרגים השונים.

אחת הדרכים המקובלות לסיוע וקידום של תלמידים הזקוקים לעזרה במערכת החינוך הינה תוכניות השלמה פרטניות שמטרתן לסייע לתלמידים בתחומים בהם הם מגלים קשיים. הפעלתן של תכניות השלמה היא מורכבת מכיוון שהצלחתן כמו גם היכולת ליישם אותן בקנה מידה רחב מושפעות מגורמים רבים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת במורכבות היישום של תוכניות השלמה ובבחינת ההשפעות שהן מייצרות עבור התלמידים.
המאמר הראשון בחן תוכניות השלמה בפלורידה, ומצא שהשפעתן החיובית הישירה לטווח הקצר דועכת, אך נמצאו להן השפעות לא ישירות בטווח הבינוני -ארוך שעשויות להעיד על השפעות שלא ניתנות למדידה במבחנים סטנדרטיים.
המאמר השני בחן את השפעותיה של תכנית לימודי השלמה ארצית בצרפת, ומצא כי בהעדר הנחייה ופיקוח בחירת התלמידים לתוכנית הינה מוטה, וכי אופני היישום של התכנית עשויים להוביל להשפעות שליליות על הישגי התלמידים.

חשיבה מתמטית והישגים בתחום המתמטיקה נמצאו במחקרים רבים כבעלי משמעות לעתידם של התלמידים בהשכלה גבוהה ובשוק התעסוקה. לכן הוצבו שיפור בלימודי המתמטיקה כמו גם צמצום פערים כמטרות במערכות חינוך. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בתוכניות התערבות לקידום הוראת מתמטיקה.
המאמר הראשון עוסק בתוכנית שמבוססת על למידה היברידית מותאמת אישית באמצעות משחק הרפתקאות לקידום מתמטיקה ומאפשרת לעקוב אחר מצב התלמידים ולעזור להם לצמצם פערים.
המאמר השני עוסק בתוכנית שבוחנת שיטות המשגה לשיפור הלמידה וההבנה של שברים ביסודי.

אוריינות מדעית הינה היכולת לעשות שימוש בידע, מושגים ורעיונות מדעיים, על מנת לתאר ולהסביר תופעות; לזהות שאלות לחקירה מדעית; להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים וידע מדעי בהיבטים לימודיים חברתיים ואישיים, מתוך הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת אקטיביות בחתירה לצדק חברתי וסביבתי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בפיתוח והקניית מיומנויות של אוריינות מדעית לתלמידים.
המאמר הראשון בוחן עמדות ותפיסות של מורים לגבי החשיבות של אוריינות מדעית והקנייתה.
המאמר השני בוחן אפקטיביות של תוכניות סימולציה בהן התלמידים עורכים משא ומתן בינלאומי בנושאים אקטואליים על התפתחות האוריינות המדעית של התלמידים.

קידום הוראת המדעים וחיזוק האוריינות המדעית של התלמידים הינן סוגיות חשובות ושלובות זו בזו במערכות חינוך בעולם. קידום מטרות אלה יחד מאפשר להקנות לתלמידים הבנה של הרלוונטיות והנחיצות של המדע בחיי היום-יום, ויכולת להסביר תופעות, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים בהיבטים שונים בחייהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בעקרונות נתמכי מחקר לקידום הוראת המדעים.
המאמר הראשון עוסק בתוכנית שמטרתה לשפר את הוראת המדעים בעזרת שימוש באמצעים טכנולוגיים.
המאמר השני עוסק בתוכנית התערבות שמבקשת לקדם את הוראת המדעים בעזרת בניית תוכנית לימודים מפורטת ויצירת הכשרה מקצועית למורים המשתתפים בה.

דעות קדומות ואפליה על רקע אישי או חברתי הינן תופעות בעלות השלכות כבדות משקל ברמה האישית והחברתית כאחד. אחד האתגרים המשמעותיים של מערכות חינוך הינו התמודדות עימן וטיפוח תלמידים סובלניים כלפי מגוון ומכילים שונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת שני מאמרים שעוסקים בסכנות של דעות קדומות ואפליה, ובגישות שונות שנמצאו כאפקטיביות להפחתתן.
המאמר הראשון סקר את הסכנות של חשיפה לדעות קדומות ואפליה בהקשר הבית ספרי, ואת הגישות הבולטות להפחתה של תופעה זו.
המאמר השני בחן אסטרטגיית התמודדות עם דעות קדומות ואפליה המבוססת על תיאורית הקשר ומצא כי היא משפיעה באופן חיובי מובהק על המשתתפים.