review-class: אקלים בית ספרי

הובלה והנעה של שינויים במערכות חינוך הינם תהליכים מורכבים, שדורשים תמיכה רבה מצד גורמים רבים בשדה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שמנתחים את הגורמים התורמים להצלחת תהליכי שינוי במערכות חינוך. המאמר הראשון מבקש להתייחס למערכות חינוך כמערכות אקולוגיות אשר שמות דגש על ראיית המערכת על מכלול חלקיה, חיבור בין השחקנים השונים בשדה ויצירת שיתוף פעולה ומידע ביניהם. לדברי הכותבת תפיסה של מערכות חינוך כמערכות אקולוגיות חיונית להצלחת רפורמות חינוכיות. המאמר השני ליווה 13 תהליכי שינוי במוסדות חינוך ובחן את המאפיינים אשר שתרמו לקידום החזון והובלת השינוי. נמצא כי תיאום ציפיות בתהליך, זיהוי ושיתוף של בעלי העניין ושימוש בתקשורת מעצבת (Formative Communication) תרמו משמעותית להצלחת השינויים.

כיצד ניתן לקדם תהליכי שינוי בבתי ספר ולהצליח לשמר אותם לאורך זמן? הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בקידום תהליכי שינוי בבתי ספר.
המאמר הראשון בחן רפורמה בארצות הברית אשר העבירה את הניהול של בתי ספר בעלי הישגים נמוכים לגופים פרטיים בשיטת הזיכיון (Charter), ומצא כי שיטה זו לא בהכרח מקדמת את המטרות אשר עבורן העבירה המדינה את הניהול לגופים אלו.
המאמר השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים בנושא של סוגי מנהיגות ומצא 42 פרקטיקות מנהיגות אשר עשויות לתרום לשינוי של בתי ספר, ולשימור של שינוי זה לאורך זמן.

בשנים האחרונות מתחזקת ההבנה כי בריאות וחינוך קשורים זה לזה באופן הדוק. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת היום את ההיבטים הבריאותיים השונים שיש להכיר ולהתמודד איתם בעשייה חינוכית.
המאמר הראשון בחן את הפגיעה הבריאותית בתלמידים, וכיצד היא באה לידי ביטוי באוכלוסיות שונות בעקבות מגפת הקורונה, ומציע לנקוט במדיניות הממוקדת בשוויון ומיודעת טראומה (Trauma Informed) להתמודדות עם קשיים אלו.
המאמר השני בחן האם תחושת מחוברות (Connectedness) של בני נוער לבית הספר ולמשפחה עשויה לשמש כגורם מגן מפני התנהגויות סיכון בריאותיות ומצא כי זו אכן מגנה על בני נוער ואף עשויה להיות בעלת השפעה מגנה ארוכת טווח.

המציאות החינוכית מזמנת שינויים תדירים. שינויים אלה מציבים בפני צוותי ההוראה אתגרים רבים ודורשים מהם לסגל כלים וגמישות בעבודתם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד מתמודדים מורים עם שינוי ואילו כלים ואסטרטגיות עשויים לעזור בהתמודדות זו?
המאמר הראשון בחן כיצד מורים ומורות בישראל התמודדו עם המעבר ללמידה מקוונת, ומצא קשר חיובי בין יכולת טכנולוגית מוקדמת להצלחה גבוהה יותר בהוראה מקוונת, וכן כי ישנו קשר בין רמת ההתנגדות של המורים לשינויים והצלחתם.
המאמר השני מציג מחקר שעקב אחר צוות גננות בגן בארה"ב שעבר רפורמה, ומיפה את דרכי ההתמודדות שהן פיתחו לצורך עיבוד והכלה של השינויים.

אסיפות וימי הורים מהווים חלק בלתי נפרד מיחסי הורים מורים, ומטרתם היא בין היתר לערב את ההורים ולשקף להם את תמונת המצב של ילדיהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים את תצורתן של אסיפות ההורים בעידן הנוכחי.
המחקר הראשון שנערך בישראל בחן את השפעות התקשורת הדיגיטלית הישירה ביום יום על הקשר בין מורים והורים ומצא כי זו הגבירה את מעורבות ההורים בבית הספר.
המאמר השני בחן תפיסות לגבי דרכי ההנחיה של מפגשי הורים מורים ומצא כי בעוד שמרבית המחקרים ניתחו מפגשים אלה בצורה היררכית בה המורה מוביל את השיח, בפועל מומלץ לתפוס את המשתתפים בהם כחלק מהאקו-סיסטם הבית ספרי ולייצר שיח דו-כיווני ופתוח לטובת התלמידים.

מנהלי ומנהלות בית הספר מהווים גורם משמעותי ובעל השפעה בהצלחת בית הספר. "הפרויקט הבינלאומי למנהלי בתי ספר מצליחים (ISSPP)" עוסק בשאלה זו ובוחן מה הם המאפיינים של מנהלי בתי ספר מצליחים ב-27 מדינות. הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים מתוך פרויקט זה שבחנו את השאלה בישראל ובאוסטרליה.
המאמר הראשון בחן מה הן פעולות הניהול האפקטיביות והציע מודל מעגלי המורכב משלוש הפעולות העיקריות שמשפיעות זו על זו ועל הצלחת בית הספר.
המאמר השני הציע לבחון את הצלחתם של מנהלים בעזרת מודל "מנהיגות בתוך הקשר", שטוען כי כדי להצליח על המנהל לתווך את רעיונותיו בצורה מותאמת הקשר וסביבה, מתוך ההבנה שכל בית ספר מושפע מלחצי המערכת, החברה והקהילה בה הוא פועל.

קהילות מורים נוצרות בדרכים מגוונות ומשמשות עבור צרכים שונים של מורים ומורות. הספרות המחקרית מכירה בחשיבותן של קהילות מורים מסוגים שונים ובהשפעתן החיובית על הישגי בית הספר, ההון החברתי של המורים וחוויותיהם האישיות בתפקיד. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים ששואלים מה הם סוגי קהילות המורים הקיימים בשדה ומהי תרומתן של קהילות אלו לבתי הספר ולמורים?
המאמר הראשון בחן את תרומתן של קהילות מורים לשיפור ושימור ההון החברתי של המורים, ומצא כי קשרים בלתי פורמליים בקרב חברי קהילות מורים הינם הגורם המרכזי שמחזק קהילות אלו.
המאמר השני סקר 40 מחקרים שעוסקים בקהילות מורים ואפיין שלושה סוגי קהילות המוקמות על ידי גורמים שונים מתוך צרכים שונים: קהילות פורמליות, קהילות סביב נושא וקהילות מעצבות.

גיוון באופני הלמידה ובמרחבים בהם היא מתקיימת הוא מרכיב משמעותי ביצירת חווית למידה מקיפה ומצמיחה. בחינוך הבלתי פורמאלי קיימים מרכיבים ואופני פעולה המאפשרים גיוון מסוג זה, ויתכן כי מרכיבים, אופני פעולה ועקרונות הוראה ולמידה מתוך החינוך הבלתי פורמאלי עשויים לתרום לתהליכי הלמידה הפורמאלית. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת היום כיצד משפיעות תכניות ומרחבי למידה בלתי פורמאליים על המוטיבציה והעניין בלמידה.
המאמר הראשון בחן כיצד למידה בלתי פורמאלית של תחומי המדעים בתכניות קיץ השפיעה על העניין בלמידה, ומצא שזו הגבירה את המוטיבציה ואת הזיקה ללמידה פורמאלית של מקצועות המדעים.
המאמר השני בחן את יישומה של תכנית המפעילה מרחבי למידה בלתי פורמאליים בבתי הספר בהם לומדת אוכלוסייה מרקע חברתי-כלכלי נמוך, ומצא כי אלו חיזקו את קשרי הקהילה ושיפרו את ההישגים הלימודיים של התלמידים.