review-class: חינוך וחברה

המעבר ללמידה והוראה מקוונת השפיע בצורה שונה על תלמידים ומשפחות מרקעים שונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את השאלה מה הם המאפיינים של תלמידים שבוחרים בלמידה מקוונת, וכיצד היא משפיעה על משתנים כמו נוכחות והישגים?
המאמר הראשון בחן את הקשרים שהתקיימו בין מאפייני משפחות, עמדותיהן ביחס ללמידה המקוונת והישגי תלמידים בזמן המגפה בלוס אנג'לס. נמצא כי על אף שהלמידה מרחוק השפיעה לטובה על נוכחות של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, היא פגעה בהישגים שלהם.
המאמר השני בחן מה הם המאפיינים של תלמידים שבחרו בלמידה מקוונת בתקופה שקדמה למגפת הקורונה במדינת אוהיו. נמצא כי תלמידים שנרשמו לבתי הספר המקוונים היו בעלי הישגי עבר נמוכים יותר, ובעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך יותר.

החשיבות של פיתוח וקידום מיומנויות בקרב תלמידים ידועה ומוסכמת על פי רוב. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה מה הם התנאים והכלים המאפשרים קידום והקניית מיומנויות רלוונטיות לתלמידים בימינו.
המאמר הראשון בחן את השפעתם של מאפיינים תרבותיים על טיפוח מיומנויות, ומצא כי המאפיינים הייחודיים של מורים בישראל מאפשרים חדשנות בהוראה וטיפוח מיומנויות בקרב התלמידים.
המאמר השני דן בפדגוגיה הדיאלוגית וטען כי זו מקדמת מיומנויות הנחשבות למיומנויות המאה ה-21 כבר עשורים רבים, והינה המתאימה ביותר להקנייתן גם בימינו.

בשנים האחרונות מערכות חינוך ברחבי העולם עוסקות בשאלה כיצד לקדם שוויון הזדמנויות מגדרי לתלמידות ותלמידים במיוחד מכיוון שעדיין קיימים פערים בייצוג של תלמידות ותלמידים במגמות לימודים שונות. הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בתופעת האי-שוויון המגדרי במגמות ה-STEM ובוחנים צורות התמודדות שונות איתה.
המאמר הראשון בחן כיצד סטראוטיפים ותחושת שייכות משפיעים על בחירת מגמת לימוד בקרב תלמידות, ומציע אסטרטגיות התמודדות להרחבת התפיסה הסטראוטיפית של מקצועות ה-STEM ולקידום תחושת השייכות לתחומי הדעת הללו בקרב תלמידות.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה ההכנה בתיכון על הבחירה של תלמידות ותלמידים ללמוד מקצועות STEM בשלב ההשכלה הגבוהה, ומצא כי הפער בבחירת תחומי הלימוד בשלב ההשכלה הגבוהה נובע בעיקר מכך שגברים קיבלו יותר הכנה למקצועות ה-STEM בשלב התיכון ולכן עומדים בדרישות הסף לכניסה ללימודי מקצועות אלו.

הובלה והנעה של שינויים במערכות חינוך הינם תהליכים מורכבים, שדורשים תמיכה רבה מצד גורמים רבים בשדה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שמנתחים את הגורמים התורמים להצלחת תהליכי שינוי במערכות חינוך. המאמר הראשון מבקש להתייחס למערכות חינוך כמערכות אקולוגיות אשר שמות דגש על ראיית המערכת על מכלול חלקיה, חיבור בין השחקנים השונים בשדה ויצירת שיתוף פעולה ומידע ביניהם. לדברי הכותבת תפיסה של מערכות חינוך כמערכות אקולוגיות חיונית להצלחת רפורמות חינוכיות. המאמר השני ליווה 13 תהליכי שינוי במוסדות חינוך ובחן את המאפיינים אשר שתרמו לקידום החזון והובלת השינוי. נמצא כי תיאום ציפיות בתהליך, זיהוי ושיתוף של בעלי העניין ושימוש בתקשורת מעצבת (Formative Communication) תרמו משמעותית להצלחת השינויים.

כיצד ניתן לקדם תהליכי שינוי בבתי ספר ולהצליח לשמר אותם לאורך זמן? הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בקידום תהליכי שינוי בבתי ספר.
המאמר הראשון בחן רפורמה בארצות הברית אשר העבירה את הניהול של בתי ספר בעלי הישגים נמוכים לגופים פרטיים בשיטת הזיכיון (Charter), ומצא כי שיטה זו לא בהכרח מקדמת את המטרות אשר עבורן העבירה המדינה את הניהול לגופים אלו.
המאמר השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים בנושא של סוגי מנהיגות ומצא 42 פרקטיקות מנהיגות אשר עשויות לתרום לשינוי של בתי ספר, ולשימור של שינוי זה לאורך זמן.

החינוך הבלתי פורמאלי מציע מרחב חינוכי שמזמן התנסויות ופעילויות מגוונות במטרה לקדם עצמאות, אחריות, שייכות ועוד. על רקע זה עולה השאלה מה מקומם של עקרונות הפעולה של החינוך הבלתי פורמאלי ביחס לחינוך הפורמאלי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום מחקרים שעוסקים בשאלה כיצד באו לידי ביטוי מאפייני החינוך הבלתי פורמאלי במעבר לחינוך מרחוק בזמן הקורונה, וכיצד הם יכולים לתרום למערכות חינוך לאחר הקורונה.
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי והתמקד בדרכי הפעולה של תנועות הנוער בסגר הראשון. המחקר מצא כי המאפיינים הייחודיים של תנועות הנוער אפשרו להן להתאים את פעילותן ולהוות מקום בטוח לחניכים גם מרחוק.
המאמר השני בחן את החינוך הבלתי פורמאלי בארצות הברית ככלי לשיקום מערכת החינוך לאחר הקורונה, ומציע להכיר בו כמרכיב חיוני בתהליכים חינוכיים ולא כמרכיב תוספתי.

חשיבותו של החינוך לגיל הרך ושל ההשקעה באיכותו ידועה זה מכבר, אך נשאלת השאלה כיצד יש לפעול לקידומו. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים באיכות ההוראה בגיל הרך וכיצד ניתן לשפר ולטייב אותה.
המאמר הראשון בחן כיצד משפיעה הכשרה יעודית ארוכת טווח על התפיסה העצמית של מחנכות לגיל הרך, ומצא כי זו השפיעה לחיוב על התפיסה העצמית של מחנכות לגיל הרך ועל התמקצעותן.
המאמר השני בחן בניתוח היסטורי את מושג האיכות שהוצב כמטרה עבור מערכת החינוך לגיל הרך בבריטניה, ומצא כי הצבת מושג האיכות כמטרה שהגדרתה עמומה הובילה הלכה למעשה לירידה במספר מדדי איכות המקובלים בשדה החינוך.

מקצוע ההוראה ומעמד המורה הינם נושאים מרכזיים בעולמות המחקר החינוכי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מביאה היום שני מחקרים שבוחנים את נושא מעמד המורה ואיכות ההוראה משתי זוויות שונות.
המאמר הראשון בוחן את המחסור הכרוני במורים בארה"ב וטוען כי זה מושפע ישירות מהמעמד המקצועי הנמוך של המורים, אשר משפיע גם על הישגי התלמידים.
המאמר השני מנסה להתמודד עם הנושא של הערכת תרומתם של מורים להישגי תלמידים באמצעות ניתוח מודל שיושם בשיקגו בעשור האחרון.