מה ניתן ללמוד מהמחקר על אודות המאמצים לקידום תחום החינוך לגיל הרך?

מאמר זה מבקר את המרדף אחר איכות אשר נמצא במרכז השיח בקביעת מדיניות חינוכית לגיל הרך.  נבחנת ההשפעה של התמקדות במושג איכות על אופי ההסמכה וההכשרות של מחנכות לגיל הרך בבריטניה כמקרה בוחן.

לדברי החוקרים המרדף אחר איכות הוא אחד המניעים החזקים ביותר לקביעת מדיניות ממשל בכל התחומים, ובתוכם מדיניות לקידום חינוך איכותי לגיל הרך. ניתן להבין את השימוש התכוף במושג איכות והמרדף אחריו כמאמץ להשגת סטנדרט אוניברסלי, אובייקטיבי וידוע. עם זאת מספר מבקרים קראו תיגר על הדומיננטיות של המושג איכות בעיצוב המדיניות. לתפיסתם הפרשנות למושג, ששימשה לקביעת מדיניות עד כה, היא רק אחת מיני פרשנויות רבות, והמושג עצמו הוא רב מימדי ומונע מתוך ערכים.

המאמר מתבסס על סקירה של הספרות העדכנית בנושא חינוך לגיל הרך בבריטניה, פרסומים ציבוריים שונים הנוגעים למדיניות לגיל הרך (ממשלתיים, אקדמיים, עסקיים) וראיונות חצי-מובנים עם 4 נושאי תפקיד מרכזיים במערכות חינוך לגיל הרך.

כותבי המאמר סוקרים את ההתפתחויות שחלו בבריטניה מאז 1990 ועד היום. המושג איכות חדר לשיח על החינוך לגיל הרך בתחילת שנות התשעים וביתר שאת ב-1997 עם עלייתה לשלטון של מפלגת הלייבור. "איכות" הובנתה כמילה נרדפת ל"טוב". הכותבים בחנו את ההתאמה בין הסמכת המחנכות לגיל הרך לבין המושג איכות והקשר לאיכות החינוך בפועל. לדבריהם, המושג הוא מעורפל משום שאין אפשרות להגדיר איכות בצורה הולמת. לפיכך יש לבקרו, לפרק אותו, ולהכיר בכך שהשימוש בו מכוון להשגת מטרות חברתיות מסוימות.

כותבי המאמר מבססים את טענותיהם על ביקורת שנערכה לחינוך לגיל הרך ולהכשרת המחנכות לגיל הרך בבריטניה אשר פורסמה ב2012 (The Nutbrown review), ועל התפתחויות נוספות במדיניות החינוך לגיל הרך. ב-Nutbrown הומלץ על סדרה של רפורמות בהסמכה, בהכשרה ובפיתוח הקריירה של המחנכות לגיל הרך, כולל הגדלת מספר המחנכות המוסמכות ובעלות הידע. על אף הכוונות הטובות ועל אף אימוץ הרפורמה על ידי הגורמים המקצועיים, הממשלה שהזמינה את כתיבת הדוח לא אימצה את המסקנות שעלו ממנו. לא התבצעה השקעה משאבית מספקת בכדי להביא לתוצאות המיוחלות. דוח נגדי שהוזמן על ידי הממשלה סימן אף הוא קשר בין איכות ההכשרה לאיכות החינוך.

הפעולות שנבחרו על מנת לקדם את השיפור באיכות החינוך לגיל הרך נגעו לתהליכים שונים של הפרטה וקידום בחירת הורים אולם נראה שהללו לא תרמו לשיפור איכות החינוך ואף הגבירו את אי השיוויון במערכת החינוך. פעולות המשך שננקטו עסקו בהעלאת רף הכניסה לתכניות להכשרת מחנכות והלכה למעשה הוסיפו בלבול והובילו לבעיות בניהול כוח האדם.

לסיכום, במהלך העשורים האחרונים בבריטניה נעשו שינויים רבים בדרישות ההכשרה, אופיה ובהסמכה של המחנכות לגיל הרך במטרה להעלות את האיכות של כוח האדם. עם זאת, השינויים הרבים היו פעמים רבות סותרים, מבלבלים, ולא אחידים. מהמחקר עולה כי המהלכים שנבחרו ושהובילו להפרטה של מערכת החינוך לגיל הרך ככל הנראה ייצרו סטנדרטיזציה לא אחידה של האיכות במערכת, אי שוויון והרחבה של פערים.

בנוסף, על פי החוקרים, גם רפורמות שעשויות היו להניב תוצאות אחרות לא השיגו מטרותיהן כי לא יושמו כיאות. כותבי המאמר מציינים שקיים נתק בין קובעי המדיניות לבין בעלי העניין בשטח אשר גרם לבעיות רבות בגיוס ובהכשרה ואף הוביל לירידה בכמות אנשי הצוות המוסמכים מ-83% מאנשי הסגל, ל-75%. באופן אירוני, הדרישה להעלאת רף האיכות מצד הממשלה הובילה לירידה בסטנדרטים. לדבריהם ניתן לראות מצב זה גם במדינות נוספות כגון ארה"ב ואוסטרליה. כותבי המאמר מסכמים כי המרדף אחר המושג המעורפל איכות ללא הגדרה ברורה של יעדים מוביל לקביעת מדיניות שגויה.