משרד החינוך
תפריט
לשכת המדען הראשי
משרד החינוך
תפריט
משרד החינוך
לשכת המדען הראשי
הסקירה היומית שבין חגי תשרי מוקדשת גם היום למורים המתחילים את שנתם הראשונה במערכת. בסקירות קודמות התבוננו במודל החונכות למורים חדשים ובהקשרו הרחב כתוכניות ליווי בכניסה להוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תתמקד היום באתגרים המלווים מורים עם כניסתם למקצוע ההוראה. נבחן האם יש דרכים להקל על קשיים אלו, בדגש על תפיסת המסוגלות העצמית ואקלים בית ספרי.
המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית הממפה את האתגרים של מורים חדשים לחינוך גופני בבואם ליישם הוראה ממוקדת תלמיד. נמצא כי קיימים אתגרים בשלושה ערוצים: אמונותיהם של המורים ביכולותיהם, תפיסות והתנהגויות של התלמידים, ואתגרים חיצוניים. המאמר השני בוחן את הקשר בין תפיסת האקלים הבית ספרי על-ידי מורים חדשים לבין תפיסת המסוגלות העצמית שלהם. נמצא כי מורים שתפסו את אקלים בית הספר שבו פעלו כחיובי יותר, נטו להיות בעלי תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה יותר.
מסקנות והמלצות
מסקנות והמלצות ליישום
מקצוע ההוראה הוא מורכב ומאתגר עבור כל מורה. על אחת כמה וכמה עבור מורים חדשים, עבורם הכניסה למקצוע מלווה כמעט תמיד בתהליך הסתגלות לא־פשוט. אחד האתגרים הללו הוא הצורך ליישם בהוראה גישה ממוקדת תלמיד. במאמר הנוכחי סילבה ושותפיו לכתיבה ביקשו לזהות את האתגרים המרכזיים המעסיקים מורים חדשים בבואם ליישם הוראה ממוקדת תלמיד ואת האסטרטגיות המרכזיות להתמודדות עם אתגרים אלו.
הגישה ממוקדת התלמיד בתחום החינוך הגופני מעמידה את התלמיד במרכז תהליך הלמידה ואת המורה כמדריך וכמנחה המסייע לתלמיד ללמוד בעצמו. זאת בניגוד לגישה המסורתית להוראה (או לגישה ממוקדת המורה), שבה המורה ניצב במרכזו של תהליך הלמידה ומעביר מהידע ומהכישורים שלו לתלמידים (המקבלים את הידע ואת הכישורים הללו באופן פסיבי). גישה זו תומכת ביישום של תהליכי למידה שבהם התלמיד מעורב באופן פעיל, אוטונומי ביצירת הידע, ואחראי לתהליך הלמידה. דוגמאות לפעילויות למידה כאלו הן למידה ממוקדת פרויקטים או למידה שיתופית, למידה סביב משחק ומודל המשחקים הטקטיים.
כדי לזהות את האתגרים של מורים חדשים ביישום הוראה ממוקדת תלמיד ואת דרכי ההתמודדות עם אתגרים אלו, ערכו סילבה ועמיתיו סקירה שיטתית של הספרות האקדמית בנושא. הסקירה התמקדה במורים בתחום החינוך הגופני, משום שבתחום זה נערך יישום נרחב של אסטרטגיות למידה ממוקדות תלמיד. במאמר נסקרו 29 מאמרים שעמדו בשלושה קריטריונים אלה: פרסום בשפה האנגלית בין השנים 2004 ו־2020, נקיטת גישת מחקר איכותנית או שיטת מחקר משולבת ועיסוק במורים חדשים ובגישה ממוקדת תלמיד ללמידה ולהוראה.
מסקירת הספרות עולה כי קיימים שלושה סוגים של אתגרים שניצבים בפני מורים חדשים ביישום המודל ממוקד התלמיד:
על פי סקירת הספרות, מורים חדשים מתמודדים עם אתגרים אלו בכמה דרכים. ראשית, הם עשויים לאתר פעילויות של פיתוח מקצועי המתמקדות בפרקטיקות הוראה ממוקדות תלמיד ולהשתתף בהן. שנית, הם עשויים לחפש עצה ממורים ותיקים ומנוסים שכבר יישמו בכיתותיהם הוראה ממוקדת תלמיד. גישה זו נפוצה במיוחד במדינות שבהן מורים חדשים זוכים לחניכה ממוסדת מידי מורים ותיקים יותר. שלישית, הם עשויים לחפש במרשתת חומרי לימוד המשמשים להוראה ממוקדת תלמיד (כגון מערכי שיעור, תוכניות לימודים וחומרי הערכה). ולבסוף, הם עשויים לפעול באופן עצמאי או בעזרת עמיתיהם כדי לייצר הבנה מחודשת של דרכי ההוראה ולגבש הערכה מחודשת של אמונותיהם ושל תפיסותיהם לגבי הוראה ממוקדת בתלמיד.
אקלים בית הספר הוא מונח המתאר את האווירה ואת התרבות בבית הספר. בתוך כך נכללות גם מערכות היחסים בין האוכלוסיות השונות בבית הספר לבין עצמן – מורים, תלמידים ואנשי מנהלה. האקלים של בית הספר מושפע בין היתר גם מהסביבה הפיזית שלו (למשל, מראה הגינון והמבנים שבו), מהמדיניות ומהפרקטיקות הנהוגות בו. אקלים בית הספר מוכר בספרות כמשפיע על שורה ארוכה של מדדים חינוכיים בבית הספר. מריסטו ואייזנשמידט בחנו את הקשרים בין אקלים בית הספר לבין תפיסות המסוגלות העצמית של מורים חדשים המלמדים בו.
תפיסת מסוגלות עצמית (self efficiacy) היא האמונה של הפרט ביכולת שלו להשיג את מטרותיו. תפיסה זו נמצאה בקשר עם מגוון מאפיינים חיוביים אצל מורים. כך, מורים בעלי תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה נמצאו מוכנים יותר לנסות וללמוד טכניקות הוראה חדשות. כמו כן נמצא כי מורים בעלי תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה היו בעלי סיכוי נמוך יותר לנשירה מכוח ההוראה, וכן הראו מחויבות רבה יותר למקצוע, הנאה והתלהבות (entusiasm) רבות יותר ממנו.
לצורך בחינת הקשר בין אקלים בית ספרי לבין תפיסת מסוגלות עצמית של מורים חדשים, הסתמכו מריסטו ואייזנשמידט על סקר שנערך בקרב 174 מורים חדשים (בסוף שנתם הראשונה בהוראה) באסטוניה. בסקר נשאלו המורים על אודות תפיסתם את האקלים של בית הספר שבו הם לימדו וכן על איך הם תופסים את יכולותיהם כמורים. כמו כן בסקר נאסף גם מידע דמוגרפי על המורים (גיל, מגדר) ועל בתי הספר שבו הם לימדו (סוג בית הספר, גודל בית הספר).
ממצאי הסקר העלו כי תפיסת העצמית של מורים לגבי יכולותיהם נמצאה בקשר ישיר ומובהק (סטטיסטית) עם התפיסה שלהם לגבי אקלים בית הספר. מורים שדיווחו על אקלים בית ספר חיובי באופן כללי וכן מורים שדיווחו על תמיכה רבה מצד עמיתיהם להוראה באותו בית ספר, דיווחו גם על רמה גבוהה יותר של מסוגלות עצמית. בתוך מגוון המרכיבים של האקלים הבית ספרי נמצא כי לכידות חברתית גבוהה של סגל בית הספר ואמון בין אנשי הסגל – היו בקשר חזק במיוחד עם תפיסת מסוגלות עצמית של המורים החדשים.
בבחינה של התנאים ההקשריים שבתוכם המורים פועלים, נמצא כי גודל בית הספר, סוג בית הספר והסביבה של בית הספר – היו כולם קשורים למשתני התוצאה שנמדדו. כך, בתי ספר קטנים (עם פחות מ־100 תלמידים) נתפסו על ידי המורים כבעלי אקלים בית ספרי טוב יותר, במיוחד בממד של לכידות הסגל החינוכי – הממד המשפיע ביותר על תפיסת המסוגלות העצמית של מורים חדשים. נוסף על כך, גודל בית הספר, מיקומו וסוגו בו היו כולם במתאם עם תפיסת מסוגלותם העצמית של המורים.
לפי מריסטו ואייזנשמידט, ממצאים אלו מעידים על כך שחשוב שלמורים חדשים יהיה קשר עם מורים אחרים בתוך בית הספר. ברמת המדיניות, הממצאים מעידים על החשיבות של שיפור האקלים הבית ספרי בבתי ספר המקבלים מורים חדשים, ובמיוחד על החשיבות של יצירת אקלים של תמיכה הדדית בין המורים לבין עצמם ושל קשרים חיוביים בין המורים החדשים לבין הנהלת בית הספר. דרך חשובה אחת לייצר קשרים חיוביים בין מורים חדשים לבין עמיתיהם היא קיום של תוכניות חניכה ושל תוכניות חשיבה ותכנון משותפים (co-planning) בקרב סגל בית הספר.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר