review-grade: חטיבת ביניים

כיצד ניתן לעורר עניין של תלמידים בלמידה של מקצועות מדעיים?

למידה מהווה חוויה אישית אשר מושפעת מעניין של תלמידות ותלמידים בנושא הנלמד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבוחנים כיצד ניתן להתאים את הלמידה לתלמידים כך שהיא תעורר בהם עניין ותתרום להישגיהם? המחקר הראשון בחן דגם למידה באירלנד, שבו תלמידי חטיבות ביניים לומדים מדעים בקהילות למידה קטנות, על בסיס בחירה אישית של סוגיות חקר הנוגעות לנושא הנלמד. המחקר השני שנערך בארה"ב בחן האם התאמה של שאלות מילוליות למתמטיקה לתחומי העניין האישיים של תלמידים ותלמידות עשויה לשפר את העניין של התלמידים ואת הישגיהם בתחום הנלמד.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם למידת עמיתים מיטיבה בין מורות ומורים ותיקים וחדשים?

למידת עמיתים בקהילות מורים מקצועיות מהווה כלי חשוב ומשמעותי שתורם לטיוב מיומנויות ההוראה. יחד עם זאת, ההבנה כי ללמידת עמיתים יש ערך מציפה שאלות מורכבות כגון: כיצד באים לידי ביטוי פערי ותק, ניסיון ומקצועיות בקרב מורים וכיצד אלו תורמים או מקשים על תהליכי למידת עמיתים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים איכותניים שביקשו לשפוך אור על סוגיות אלו. המחקר הראשון שנערך בישראל בחן תהליכי עבודה משותפים של צוות מורות המורכב ממורות ותיקות וחדשות, ומצא כי תהליך תכנון שיעורים משותף עשוי לאפשר למידה משותפת מיטבית. המחקר השני שנערך בארה"ב בחן את עבודתו של צוות מורים המורכב ממורים ותיקים וחדשים, וזיהה את הדרכים שבהן מורה ותיק עשוי לתרום להתנהלות שיוויונית בקבוצה ולתוצרי עבודה פוריים.

קראו עוד >>

מה ניתן ללמוד מהמחקר אודות אובדן למידה ופערי הישגים לאחר החופש הגדול?

פערים בין הישגי לומדים מהווים תופעה מוכרת במערכות חינוך ברחבי העולם, ומשוייכים פעמים רבות לפערים ברקע החברתי-כלכלי ממנו מגיעים תלמידים ותלמידות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את המקורות והטעמים האפשריים להיווצרותם של פערי הישגים. המאמר הראשון בחן מחדש, באמצעות נתונים עדכניים, את התפיסה לפיה פערי הישגים מתרחבים במהלך חופשת הקיץ. המאמר השני בחן את התהוותם של פערים בהישגי תלמידים בגילי 5-12, ואת הקשר בין פערים אלו לגורמי רקע שונים.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לעזור לתלמידות ותלמידים להתמודד בצורה מיטבית עם המעבר בין שלבי חינוך?

המעבר בין שלבי חינוך שונים מהווה רגע מאתגר עבור תלמידות ותלמידים, ודורש התמודדות עם שוני בציפיות ובדרישות, בסביבה החברתית ובצוותי ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבוחנים מה הם המאפיינים של שלב מעבר זה, וכיצד ניתן לתמוך במעבר מיטיב עבור התלמידות והתלמידים. המאמר הראשון ערך סקירה מקיפה שבחנה מה הן התופעות הרגשיות, חברתיות ולימודיות המתרחשות בעת המעבר בין שלב החינוך היסודי לעל יסודי. המאמר השני בחן תוכנית התערבות שמטרתה לקדם התמודדות מיטיבה עם המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים.

קראו עוד >>

כיצד התמודדו מנהלות ומנהלים של בתי ספר עם משבר הקורונה?

מנהלי ומנהלות בתי ספר, אשר תפקידם מורכב גם בזמן שגרה, נדרשו בתקופת הקורונה להסתגלות והתאמה מהירה למציאות המשתנה, ולמציאת פתרונות למצבים לא מוכרים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד השתנו תפיסותיהם של מנהלי בית הספר בנוגע לתפקידם בעקבות תקופת הקורונה.
המחקר הראשון שנערך בארצות הברית בחן בעזרת קבוצות מיקוד של מנהלים את האופן שבו השתנה תפקידם במהלך תקופת הקורונה. נמצא כי מנהלים ומנהלות התמקדו בעיקר במשימות הקשורות לטיפוח קהילה בית ספרית ותקשורת, לצד צרכי תפעול ואדמיניסטרציה, בעוד שמשימות הנוגעות לחזון, שיפור ובחינת עתיד בית הספר נדחקו הצידה.
התקציר השני הינו סיכום של דוח מחקר שנערך במימון לשכת המדענית הראשית בישראל. המחקר בחן את הדומה והשונה בהתמודדות עם אתגרי הקורונה, ובתפיסת תפקיד המנהל בתקופת הקורונה בחברה היהודית והערבית. בנוסף, בחן המחקר את הקשר בין תחושת מסוגלות עצמית של מנהלות ומנהלים לבין תפקוד בתי הספר בתקופת הקורונה.

קראו עוד >>

אילו גורמים עשויים למנוע שחיקה של מנהלות ומנהלים של בתי ספר?

מחקרים רבים מצביעים על כך שרווחתם הנפשית של מנהלות ומנהלי בתי ספר חשובה לחוסנן של מערכות חינוך. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בגורמי הלחץ אשר משפיעים על רווחתם הנפשית של מנהלי ומנהלות בתי ספר.
המחקר הראשון בחן את גורמי הלחץ המשפיעים על תפקודם של המנהלים בבתי ספר באירלנד. נמצאו מספר גורמי לחץ משמעותיים וביניהם ניהול ההון האנושי וגורמי לחץ הקשורים לתקשורת עם בעלי העניין השונים.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה העבודה עם תלמידים אשר חוו טראומה, על חוויות של טראומה שניונית (Secondary Trauma) ושחיקה בקרב מנהלים בארצות הברית. נמצא כי מנהלים חוו רמות נמוכות יותר של טראומה שניונית ביחס למורים, וכי וותק היווה משתנה ממתן התורם לחוסנם של מנהלים.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה ההוראה המקוונת על קשר בין מורה לתלמיד?

הוראה כוללת עיסוק בהיבטים רגשיים וחברתיים נרחבים, לצד העיסוק בהיבטים פדגוגיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו השפעות של המעבר להוראה מרחוק על היבטים רגשיים וחברתיים בעבודת ההוראה.
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית. המחקר בחן את חוויותיהם של מורים, והאתגרים אותם חוו בעקבות המעבר ללמידה ולהוראה מקוונת. המחקר התמקד הן ברמה הפדגוגית, הן ברמה החברתית, הרגשית והקוגניטיבית.
המחקר השני ביקש לבחון כיצד השתנה הקשר בין מורה ותלמיד בזמן הלמידה מרחוק, ומצא כי על אף האתגרים הרבים שזימנה ההוראה מרחוק, מורים הצליחו להשתמש בה ליצירת פרקטיקות חדשות וייחודיות לחיזוק קשר זה.

קראו עוד >>

מה עשויות להיות השלכות של נקיטה בשיטות הוראה הפוכות מהמקובל?

חג פורים הינו חג של שמחה, שינוי ויציאה מהקופסה. לכבוד החג – הסקירה היומית עוסקת בסוגיות פורימיות שונות מזוויות חינוכיות.
המאמר הראשון בוחן את הזווית החינוכית של חג ה"נהפוך הוא" – ומציג סקירה שיטתית שבחנה 107 מחקרים אודות גישת הלמידה ההפוכה (flipped learning).
המאמר השני עוסק בזווית החינוכית של האמרה " משנכנס אדר מרבים בשמחה" – ובחן את הקשר בין סוגי הומור של מורים למעורבות של תלמידים בלמידה.

קראו עוד >>

האם כדאי לתרגל מדיטציה בבית הספר והאם ניתן לעשות זאת?

בשנים האחרונות הולכת ומתבססת התפיסה כי מדיטציה עשויה להוביל להשפעות חיוביות בהיבטים מגוונים של החיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים האם וכיצד עשויה מדיטציה לתרום לרווחתם הנפשית, למידתם וחוויתם של תלמידים בבית הספר?
המאמר הראשון בחן כיצד משפיע יישום של שיטת המיינדפולנס בבתי ספר יסודיים על תלמידים. נמצא כי מורים זיהו ירידה בבעיות התנהגות וקשיי ריכוז בקרב התלמידים שתרגלו מיינדפולנס.
המאמר השני בדק כיצד השפיעו תרגולי מדיטציה שבועיים על תלמידים בחטיבת הביניים. נמצא כי התרגול השפיע לטובה על יכולת הרפלקציה של תלמידים, על יכולת הריכוז שלהם בשיעורים ועל שביעות הרצון הכללית שלהם.

קראו עוד >>

מהן האסטרטגיות המועדפות לקידום תלמידים עם לקויות למידה אן הפרעת קשב עם פעלתנות יתר?

בשנים האחרונות הושם דגש על החשיבות הרבה שיש להכלה, מתן מענה מותאם לצרכים שונים של תלמידים וקידום מיומנויות לומד עצמאי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את האסטרטגיות החינוכיות אשר משמשות לתמיכה בתלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר. המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית אשר בחנה את הידוע אודות יעילותן של התאמות במבחנים עבור תלמידים עם הפרעת קשב, ומצא שלא נמצאו עדויות מחקריות חזקות מספיק התומכות בשיטה זו. המאמר השני בחן את יעילות השימוש בשתי אסטרטגיות מרכזיות לתמיכה בתלמידים בעלי הפרעת קשב, התאמות בלמידה ובהיבחנות (Accommodations) והתערבויות פסיכו-סוציאליות (Psychosocial Interventions). נמצא כי התערבויות יעילות יותר באופן מובהק, וכי המיומנויות שהן מקנות תורמות לתלמידים גם לטווח הארוך.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר