טראומה משנית (secondary traumatic stress) הוא מונח המתייחס ללחץ ולחרדה הנגרמים לפרטים כאשר הם נחשפים לתיאורים ולתמונות של ארועים טראומטיים וכן לתגובות לטראומה של אחרים שחוו טראומה ממקור ראשון, והיא עלולה להתבטא כמו פוסט־טראומה הנגרמת מחשיפה ישירה למצבי טראומה. הביטוי של טראומה משנית יכול לנוע על ציר שבין תגובה נורמטיבית למצבי לחץ, דרך הפרעה בתפקוד ועד הפרעת דחק פוסט־טראומטית של ממש (PTSD – Post Traumatic Stress Disorder). בתוך כך יכולים להופיע סימפטומים של הימנעות, מחשבות טורדניות, שינויים בקוגניציה, שינויים במצב הרוח, בעוררות ובתגובתיות. טראומה משנית נפוצה במיוחד אצל אנשי מקצוע מתחום הטיפול הנחשפים במסגרת תפקידם לאנשים רבים שעברו טראומה. מטבע הדברים, במצב חירום לאומי כמו זה המתקיים כיום בישראל, החשיפה לטראומה משנית עשויה להיות נפוצה הרבה יותר, במיוחד לאור התפוצה הרחבה של המראות ושל הסיפורים במדיות השונות.
במאמר שראה אור לאחרונה, בחנו צוות של מומחים בראשותו של פרופ' בראיין ברייד את הגישות ואת האסטרטגיות המוצלחות ביותר להתמודדות עם טראומה משנית ולמניעת השפעותיה השליליות. כדי להגיע לאסטרטגיות המיטביות ביותר, הסתמכו הכותבים על סקר ועל ראיונות שנערכו בהשתתפות 31 מומחים מרחבי העולם בתחום ההתמודדות עם פוסט־טראומה ובתחומים משיקים. תגובות המומחים נותחו בכמה סבבים, וזוהו מתוכן תמות ועקרונות משותפים שהיה לגביהם קונצנזוס יחסי בקרב כלל המומחים. לאחר מכן, נשלחו העקרונות המובילים לפאנלים של מומחים שהתבקשו להעיר על העקרונות הללו, לבחון אם יש להוסיף או להחסיר משהו מהם וכן לבחון אם יש להם ביסוס אמפירי. בשלב השלישי התבקשו חברי הפאנלים לדרג את הסכמתם או את אי־הסכמתם לעקרונות על סולם הנע בין 10-0.
בסופו של התהליך התקבלו 14 עקרונות מרכזיים להתמודדות עם סימפטומים של פוסט־טראומה משנית ולהקלתם. מתוך עקרונות אלו שבעה התייחסו לאדם הפרטי, למערכת האמונות שלו ולאסטרטגיות ההתמודדות שלו, ושבעה נגעו לארגונים ולמערכות המעסיקות פרטים הנחשפים לטראומה משנית ותומכות בהם.
ארגונים חייבים גם לספק משאבי כוח אדם ולקיים מאמצים ממוקדים ליצירת סביבת עבודה תומכת. לבסוף, ראוי כי הארגונים יאפשרו לעובדיהם הנמצאים בסיכון גישה הן לתמיכה מצד המנהיגות הארגונית, הן לספקים חיצוניים שיכולים לספק תמיכה ברורה בנושא.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר