פעילות העשרה בתוך יום הלימודים וחברוּת בקבוצות לאחר פעילות בית הספר נתפסות כבעלות השפעה חיובית על רווחתם הנפשית ועל התפתחותם האישית של תלמידים. בסקירה היומית נציג מאמר הבוחן את הקשר בין השתייכות לקבוצות חברתיות לא־רשמיות לבין מדדי בריאות נפשית בקרב בני נוער, ומאמר הבוחן באופן ביקורתי את המחקרים הטוענים לכך שישנה השפעה מוכחת לפעילויות חוץ-בית ספרית על הישגיהם הלימודיים של המשתתפים בהן. מסקנת המחברים בהקשר זה היא שלצד תרומתה הבלתי מעורערת של פעילויות העשרה לילדים ובני נוער, דווקא תרומתה של פעילות זו להישגים לימודיים הוא מוטל בספק, וטרם הוכחה לגישתם באופן מלא.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• הצטרפות לקבוצות חברתיות יכולה לסייע לצעירים לפתח יכולות רגשיות, עמידות רגשית גבוהה, עצמאות והתמודדות מועילה עם קשיים רגשיים וחברתיים.
• יצירת קהילה ותמיכה חברתית חשובה להגנה על בריאות הנפש של הצעירים.
• התאמתן של פעילויות ההעשרה למאפייניו התלמיד חשובה להצלחתן והשפעתן.
אין עוררין על כך שהמשפחה ובית הספר הן קבוצות השתייכות משפיעות וחשובות מאוד בחייהם של תלמידים ושל בני נוער בכלל. עם זאת, קיימות קבוצות השתייכות חשובות נוספות העשויות להשפיע באופן משמעותי על חייהם ועל רווחתם של מתבגרים ועל עתידם המקצועי והאקדמי. במאמר שיסוכם להלן, בחנו נורמה רובלקבה ושותפותיה לכתיבה את הקשר בין השתייכות לקבוצות חברתיות לא־רשמיות לבין מדדים בריאותיים-נפשיים אצל בני נוער במקסיקו.
כדי לבחון את הקשרים הללו, אספו החוקרות נתונים באמצעות סקר שהועבר ל־840 מתבגרים (בני 17-12) ממקסיקו, שהשתתפו בפעילויות פנאי חוץ־בית ספריות שונות. הסקר כלל שאלות שנגעו למגוון תחומי חיים של המתבגרים, ובהם יכולות רגשיות וחברתיות, חוסן, נטייה לחדרה (ולסימפטומים שלה), נטייה לדיכאון (ולסימפטומים שלו) והתנהגות מפריעה. כמו כן נאסף מידע על אודות מאפייניהם הדמוגרפיים של הנערים – גיל, מין, השתייכות חברתית ומקצועם והשכלתם של ההורים.
ממצאי המחקר הצביעו על כך שבאופן כללי להשתתפות בפעילויות חוץ־בית ספריות, כגון פעילויות ספורט, אומנות או שייכות לקהילה דתית, היו מגוון השפעות חיוביות על איכות חייהם ועל רווחתם הנפשית של המתבגרים. באופן פרטני יותר, נמצא כי לפעילויות מסוגים שונים היו השפעות שונות על המשתתפים בהן.
חלק ממשתני התוצאה נמצאו בקשר עם מגוון של פעילויות חוץ־בית ספריות. כך, תלמידים שדיווחו על השתתפות בפעילויות ספורט, תלמידים שדיווחו על השתתפות בתנועת נוער וכאלה שדיווחו על פעילויות הקשורות לאמנות, הראו מידה רבה יותר של אינטליגנציה רגשית ומידה רבה יותר של חוסן נפשי מאשר אלו שדיווחו שאינם משתתפים באף פעילות כזו ולעומת אלו שדיווחו שהשתתפו בפעילויות חברתיות דתיות.
בבחינה עמוקה יותר של הממצאים, נראה כי קיימים כאן כמה מנגנוני השפעה בין המשתנים: השתתפות בפעילויות ספורט וחברות בקבוצות ספורט נמצאו בקשר עם רמה גבוהה יותר של סובלנות, עם נטייה גבוהה לשיפור עצמי, עם תפיסה עצמית חיובית יותר ועם רמה גבוהה יותר של כישורי התמודדות עם קשיים. כל אלו תיווכו בקשר שבין פעילות הספורט לבין הרמה הגבוהה יותר של אינטליגנציה רגשית ושל חוסן נפשי. השתתפות בפעולות אומנותיות הייתה קשורה גם היא כאמור לרמה גבוהה יותר של אינטליגנציה רגשית ושל חוסן, אבל המשתנים המתווכים כאן היו אחרים – הבעת רגשות, יצירת מערכות יחסים תומכות, גיבוש זהות עצמית ומסוגלות עצמית. כל אלו הביאו לרמה גבוהה יותר של אינטליגנציה רגשית ושל חוסן. לבסוף, השתתפות בתנועות נוער (כמו הצופים) נמצאה בקשר עם יצירת קשרים קהילתיים רבים ועמוקים יותר ועם רגולציה עצמית גבוהה יותר, ודרך יכולות אלה היא היטיבה עם החוסן ועם האינטליגנציה הרגשית.
חלק מהפעילויות החוץ־בית ספריות שדווחו לא הביאו לתוצאות חיוביות מבחינת המתבגרים – לא בממד של החוסן הנפשי ולא בממד של האינטליגנציה הרגשית. חברות בכנופיה, כצפוי, נמצאה במתאם עם חוסן ועם אינטליגנציה רגשית נמוכות יותר בהשוואה לאלו שלא השתתפו בשום פעילות. באופן מפתיע יותר, מתבגרים שהשתתפו בפעילויות דתיות לא הראו הבדל מובהק סטטיסטית לעומת אלו שלא השתתפו בשום פעילות. כמו כן, מתבגרים שהשתתפו בפעילויות התנדבות בלבד הראו מדדים נמוכים יותר בשני משתני התוצאה לעומת אלו שהשתתפו בשאר הפעילויות, למעט אלו שהיו חברים בכנופיות.
שלוש תובנות מעשיות
פעילויות העשרה, כגון חוגי מוזיקה, ספורט או תרומה לקהילה, מיושמות כיום בבתי ספר רבים בארץ ובעולם. כפי שראינו בסקירות הקודמות בסדרה זו, פעילויות לא־פורמליות מתוכננות ובלתי־מתוכננות עשויות להשפיע באופן חיובי על מגוון מדדים פסיכולוגיים וחברתיים של המשתתפים בהן. במאמר שיסוכם בעמודים שלהלן בחן בוחן בועז שולרוף את הידע האקדמי הקיים בדבר ההשפעה האפשרית של פעילויות מסוג זה על הישגיהם הלימודיים של המשתתפים בהן.
שולרוף ציין כי בעת פרסום המאמר לא הייתה קיימת בחינה מעמיקה וביקורתית של התוקף האמפירי של הקשר בין השתתפות בפעילויות העשרה לבין הישגים לימודיים או השפעות מיטיבות אחרות. במיוחד חסרה התייחסות לשאלה האם הוכח קשר סיבתי בין ההשתתפות לתוצאות, או קשר מתאמי בלבד.
כדי לבחון קשר זה לעומק ולברר את תוקפו האמפירי, ערך שולרוף סקירה מטא־אנליטית של הספרות המחקרית על פעילויות העשרה של תלמידים בני 19-13 ועל הקשר של פעילויות אלו להישגים לימודיים, לשאיפות לעתיד ולתפיסה העצמית של תלמידים אלה. בסקירה נכללו מחקרים שפורסמו בשפה האנגלית מאז שנת 1985, בעלי מערך מחקר כמותני ומספר מספק של משתתפים. בסך הכול, לאחר סינון המחקרים שלא התאימו, אותרו 29 מחקרים מתאימים.
ניתוח הממצאים הסטטיסטיים מהמחקרים שנבחנו העלה מחד כי קיים קשר סטטיסטי מתאמי בין השתתפות בפעילות העשרה לבין הישגים אקדמיים גבוהים יותר. מאידך, נמצא כי המאפיינים הספציפיים של הפעילות משפיעים בצורה משמעותית על חוזקו ועל תוקפו של קשר סטטיסטי זה. כך למשל, השתתפות בחוגי מדעים נמצאה בקשר עם ציונים במתמטיקה, והשתתפות בתוכניות מנהיגות צעירה נמצאה בקשר עם הישגים באנגלית. לעומת זאת פעילויות אחרות, כמו חברות בקבוצת ספורט או עידוד, לא הראו קשרים מובהקים כלל עם אף לא אחד ממשתני התוצאה שנבחנו. ממצאים אלו דומים לממצאים בסקירה קודמת בסדרה זו שעסקה באופן ספציפי בפעילויות התנדבות, וכן לממצאי המאמר שנסקר לעיל.
עוד עולה מממצאי הסקירה כי בעוד נמצא בספרות ביסוס לקשר מתאמי בין פעילויות העשרה לבין הישגים בבחינת הבגרות (מבחני GPA), לא נמצא מתאם מובהק שכזה עם השתתפות בפעילויות העשרה בחינוך על־תיכוני. הכותב מציין כי ממצא זה מעלה חשד כי ההשפעה, אם קיימת, של פעילויות העשרה היא קצרת טווח באופן יחסי. כמו כן, נראה כי יש צורך במחקרים נוספים כדי להבין טוב יותר את מהות הקשר בין המשתנים.
לאחר בחינת הקשרים המתאמיים, בחן שולרוף האם ובאיזו מידה בוסס בספרות קשר סיבתי בין המשתנים. הוא ציין כי קיימים 7 תנאים להוכחת קיומו של קשר כזה:
לאחר בחינה מעמיקה של המאמרים שנסקרו, ניתן לראות כי אף לא אחד מהמאמרים עמד בכל התנאים הללו. חלק מהמאמרים מצאו קשר מובהק בין המשתנים, אולם לא בודדו את הסיבה ואת המסובב, או לא בחנו את הקשר בהקשרים אחרים. מחקרים אחרים שלטו על משתנים מתערבים, אך השיגו קשר מתאמי חלש או אף לא־מובהק סטטיסטית. בהתאם לכך, קבע שולרוף כי עדיין לא קיים בספרות ביסוס לקשר סיבתי בין ההשתתפות בפעילויות העשרה לבין שיפור במשתנים שנבחנו, וכי יש צורך במחקר נוסף לבירור של מהות הקשרים ביניהם.
שתי תובנות מעשיות
כיוון שהקשר הסיבתי בין פעילויות העשרה לבין הישגים לימודיים מוטל בספק, ראוי לחשוב על תוצאות חיוביות אחרות שיכולות להתקבל מפעילויות העשרה.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
